תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.3 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%
לפני ההצבעה, פרצה מהומה במליאה כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן עלה לדוכן הכנסת כדי לסכם את הדיון, ותקף בחריפות את נציגי האופוזיציה: "אתם חבורה של קשקשנים, כל הערב רק צורחים ומשקרים, אתם לא עשיתם כלום כשהייתם בממשלה, כלום לא עשיתם. נשאר לכם רק לצרוח. אתם עוד הרבה זמן תשבו פה ותצרחו".
רגע לפני ההצבעה הראשונה ואחרי משא ומתן ממושך בקואליציה הצליחו להתגבר על המכשול האחרון - רפורמת הרגולציה, לאחר שהגיעו להבנות עם סגן השר אביר קארה. בכך הוסר המכשול האחרון בדרך לאישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה.
לפי המתווה שהוסכם להקמת רשות הרגולציה המכונה "מתווה איתן גינזבורג", חבר הכנסת שניסח אותו, הקואליציה מחויבת להקמת רשות הרגולציה במסגרת חוק ההסדרים הקיים, אך הסעיפים הנוגעים לסמכויות הקצה של הרשות יופרדו מחוק ההסדרים ויחוקקו בהסכמת כל סיעות הקואליציה, במפוצל מסעיפי הקמת הרשות וסמכויות הייעוץ שלה.
הצעת החוק תעלה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ גלעד קריב והליך החקיקה יושלם עד סוף מושב החורף 2022. הרשות עצמה תהיה בעלות סמכות לייעץ לכל משרדי הממשלה, אשר יידרשו מצידם לחובת היוועצות עם הרשות בכל הנוגע למהלכים רגולטוריים שבתחום סמכותם.
ח"כ גינזבורג, שעל שמו נקרא מתווה הפשרה, אמר: "אחרי שעות ארוכות של דיונים ומו"מ אני שמח שהצלחנו להגיע להסכמה עם הממשלה באשר לרשות הרגולציה. בשלב הראשון הרשות תהיה רשות מייעצת בלבד, ובהמשך יחוקקו סמכויות הקצה שלה. חשוב לייעל ולטייב את הרגולציה בישראל, וכך נעשה. אך הדבר צריך להיעשות בצורה שקולה ואחראית, תוך פיקוח פרלמנטרי מקיף".
ח"כ מוסי רז מסר: "אחרי מו"מ קדחתני, הגענו להישג משמעותי שיבטיח את ההגנה על הסביבה ובריאות הציבור. הסמכויות של רשות הרגולציה, עליהן לא הסכמנו- יפוצלו מחוק ההסדרים ויידונו בנפרד בועדת חוקה, חוק ומשפט; בתנאי שיהיו בהסכמה של כל סיעות הקואליציה". עוד נמסר מטעמו: "אני שמח על ההישג וגאה בחבריי לסיעת מרצ ולעבודה וכחול לבן על הגיבוי".
מוקדם יותר, המליאה אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה). לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 59 חברי כנסת מול 53 מתנגדים. הצעת חוק התקציב ויתר ההצעות במסגרת חוק ההסדרים יובאו להצבעה בהמשך היום.
עוד טען השר: "נכנסנו למשבר הקורונה בנקודה לא טובה ולכן הוא הביא אותנו לגירעון חסר תקדים. ניהול המשבר, ואני מסתמך על דו"ח מבקר המדינה שראש הממשלה הקודם התאמץ לבחור אותו, זה היה טירוף מוחלט. זרקו כסף לפח, חילקו כסף לכל אזרח. בהיסטריה קנו 7,000 מכונות הנשמה ובסוף היה צורך בפחות מ-400. כשאתה מסתכל על הניהול של משבר הקורונה אתה מבין איך הגענו לפה".
השר עדכן בנתונים: תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב- 2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%. "נרד בהדרגה בגירעון עד שב-2025 נחזור למספר נורמלי. אני רוצה להודות לאנשי משרד האוצר ומשרד המשפטים, עבדנו מסביב לשעון ואני חושב שהגענו לתוצאה יפה מאוד. זה התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל, והייתי מעורב בכל התקציבים מאז שנת 1996".
לדבריו, כל המשרדים החברתיים קיבלו תוספת תקציב: משרד הבריאות קיבל תוספת של 2 מיליארד שקלים, "ללא קשר לקורונה", משרד הרווחה קיבל תוספת של 700 מיליון שקלים, 100 מיליון שקלים יוקצו למאבק באלימות במשפחה ו-50 מיליון שקלים לביטחון המזון. תוספת של מיליארד ש"ח למשרד החינוך, 300 מיליון לסגירת הפערים בין הפריפריה למרכז. תוספת של מיליארד ש"ח למשרד לביטחון הפנים. מיליארד ו-800 מיליון שקלים יוקצו לנכים, כאשר נכי צה"ל יקבלו עוד כמיליארד שקלים.
"תוכנית מיגון הצפון, שאושרה ב-2018 ואחרי שעזבתי את משרד הביטחון דאגו להקפיא אותה. עכשיו היא תצא לפועל, מי שייסע יכול לראות שהעבודות כבר התחילו", המשיך שר האוצר.
השר ציין: "אני מסכים שהיקף חוק ההסדרים הוא גדול וחסר תקדים ולכן אני מקבל בהבנה את ההערות של היועצת המשפטית אבל אני אומר לכם שלא הייתה לנו ברירה. זה החוק היחידי שמבטיח לנו צמיחה ודחיפה לשנה הבאה".
הרחבת הסיוע לנשים מבוגרות מוחלשות
כאמור, הבוקר משרד האוצר פרסם הודעה משותפת עם חברת הכנסת מיכל רוזין, יו"ר ועדת העבודה אפרת רייטן וחברת הכנסת נעמה לזימי כי העלאת גיל הפרישה לנשים תקודם תוך הרחבת הסיוע לנשים מבוגרות מוחלשות.
על פי ההודעה, תורחב "רשת הביטחון החברתית בסך של מאות מיליוני שקלים, לרבות מענקים מיוחדים לנשים מוחלשות בגילים מבוגרים, על מנת לצמצם השפעות אפשריות כחלק מהמהלך. על פי האוצר, הוסכם כי המשרד יוסיף סך של 130 מיליון שקלים לתקציב מענקי העבודה לעובדות.
בנוסף, סוכם על מתווה להסרת חסמים בירוקרטיים לקבלת מענק העבודה כך שבמקום לקבל את המענק כעבור שנה ובאמצעות פניה יזומה של העובדת, תקבל העובדת מיד עם תחילת המתווה על בסיס רבעוני מענק עבודה באמצעות מנגנון אוטומטי לאחר רישום חד פעמי לכל תקופת זכאות, על מנת לסייע לה במיצוי כל זכויותיה.
עוד הוסכם כי ייקבע בחקיקה כי אחת לשנתיים, יגיש משרד האוצר לוועדת הכספים דו"ח בדבר אופן יישום הכלים המשלימים שנקבעו בחקיקה ובהחלטת הממשלה ובהשפעת מתווה ההעלאה על תעסוקת נשים בגילאים הרלוונטיים.
השר ליברמן טען: "אני חושב שהמתווה הוא הכי נכון, יש בו גם רשת ביטחון והוא גם נותן אנרגיה לאותם נשים שרוצות להמשיך לעבוד ולתרום למשק. תוחלת החיים קפצה ולכן היינו חייבים להכניס את התיקונים".
ח״כ עאידה תומא-סלימאן, יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, ביקרה את הסיכומים בעניין גיל הפרישה: "חברות הכנסת מהקואליציה נכשלו במשימה המרכזית, פיצול חוק שלילת קצבת הזקנה (העלאת גיל פרישה) מחוק ההסדרים. עכשיו החוק יעבור בהליך חטוף ולא דמוקרטי. האוצר קיבל את שלו, וההתנגדות בקואליציה התפוגגה".
"המתווה החדש מהווה שיפור מהצעת האוצר המקורית בכך שניתנים מענים מורחבים יותר לנשים מוחלשות. עם זאת, מענים אלה הם זמניים וחלקיים, ומתעלמים מסוגיות מרכזיות כמו נשים שנפלטו משוק העבודה בגיל צעיר יותר, או עקרות בית שלא מקבלות שום מענה למרות שזכאותם לקצבה נדחית. נמשיך להיאבק על כל סעיף וסעיף למען שיפור המתווה בכנסת עבור כלל הנשים המוחלשות".
"עידן חדש בחקלאות הישראלית"
גם ברפורמה בחקלאות הצליחו להגיע להסכמות. שר החקלאות עודד פורר אמר הבוקר בראיון כי הוא "שמח לבשר שעידן חדש מתחיל בחקלאות הישראלית. ישבנו שעות אורכות עם הח"כים מהשדולה החקלאית ונוצר שיח ענייני בנושא. פתיחת השוק לתחרות ולייבוא בחלק מהמוצרים תצא לדרך מיד".
השר ליברמן התייחס לרפורמות השונות המובאות בחוק ההסדרים ואמר: "לגבי הרפורמה בחקלאות, מאז שנת 2000 יש עליית מחירים של 100% בפירות ו81% אחוז בירקות. זה אומר שהצריכה של פירות וירקות בשני העשירונים הנמוכים ירדה ב20%, כשיש ירידה כזו זה תמרור אזהרה. לכן אני מאוד מעריך את חברי הכנסת בקואליציה ואת שר החקלאות שהיו כל כך פעילים בנושא. הבשורה הזו של הרפורמה היא בשורה גדולה גם לחקלאים שמקבלים תמיכה ישירה ותחזק את החקלאות מצד אחד, ומצד שני היא תוריד את יוקר המחייה".
ראשי ההנהגה החקלאית בירכו על החלטת שרי האוצר והחקלאות יחד עם חברי הכנסת מהקואליציה: ״לאחר מאבק קשה וממושך ובזכות חברי הכנסת הנחושים מהלובי החקלאי, הצלחנו להסיר את המתווה הרע כפי שהוא הוצע תחת חוק ההסדרים. בכוונתנו להוביל להסכם שיכלול את כל הסעיפים המאתגרים את הענף, כפי שכתבנו במסמך העקרונות, על מנת להיטיב עם החקלאים והצרכנים גם יחד ולאפשר את קיומה של חקלאות ישראלית משגשגת בשוק תחרותי הוגן". בהנהגה הודו לחברי הכנסת מהלובי החקלאי ולחקלאי ישראל "על רוח הקרב והנחישות בהפגנות ומאחורי הקלעים- עשינו זאת בכוחות משותפים".
סוגיה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת היא הניסיון של האוצר לקדם רפורמה ברגולציה. ליברמן הסביר: "לגבי חוק הרגולציה, אולי אזרח מן השורה לא מבין על מה אני מדבר אז אתן רק גודמה אחת, לבנות יחידת דיור בישראל לוקח בממוצע 32 חודשים, בארה"ב 16 חודש ובבריטניה 15 חודש. אם לא נתקן את עודפי הרגולציה האלו אנחנו לא נפתור לא את משבר הדיור ולא משברים אחרים".
גם סגן השר אביר קארה הסביר בפוסט הלילה למה הוא מתנגד לשינויים ברפורמה ומדוע היא חיונית.
מתניעים את המטרו
במקביל, יובא היום לאישור נפרד במליאה חוק המטרו להתנעת פרוייקט המטרו, שיכלול מתן אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו, פרויקט שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור. עוד יכלול החוק הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.
בנוסף, החוק מציע יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלו"ז הנדרש למשק ותכלול, בין היתר: תעדוף לפרויקט והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.
ליברמן התייחס לחוק ואמר: "היום ברור לכולם שאם לא נבנה את המטרו, בעוד 20 שנה לא נוכל לזוז בגוש דן, כל כניסה ויציאה בתל אביב זה מסע ייסורים. המטרו זה הפרוייקט הכי גדול מאז ימי חורבן בית שני. זה ייגמר ב250 מיליארד ₪ וזה פרוייקט שישנה סדרי עולם ולכן טיפלנו בו בזהירות. פרויקטים לאומיים גדולים אי אפשר לבצע ללא חקיקה מיוחדת. אנחנו נשייף את כל הדקויות בין הקריאה הראשונה לשנייה".
התרעות פיקוד העורף