100 ימים לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד, הממשלה פרסמה היום (ראשון) את דגשי המדיניות שקבעה ואת תכנית העבודה לקדנציה. על פי הפרסום, הנושאים המרכזיים בהם יתמקדו 27 השרים והשרות יהיו: שיפור השירות לאזרח תוך דגש על מעבר לשירותים דיגיטליים, מאבק בנגיף הקורונה, התמודדות עם משבר האקלים, קידום החברה הערבית והורדת הנטל הרגולטורי.
27 שרי הממשלה ומשרדיה מפרטים את הנושאים העיקריים לפעילותם, כחלק מהגברת השקיפות לציבור והכנסת המגזר הציבורי לעבודה סדורה מבוססת יעדים. פרסום דגשי המדיניות נעשה בדומה למדינות מתקדמות בארגון ה-OECD, המפרסמות את דגשי הפעילות הממשלתית לקדנציה בתחילת כהונתן, ונועד לשקפם לציבור ולמשק את דגשי הפעילות של משרדי הממשלה השונים בראייה רב-שנתית. זו הפעם הראשונה שפרקטיקה זו מונהגת במשרד ראש המשלה, ומהווה צעד נוסף לקידום הליכי התכנון והביצוע הסדורים בפעילות הממשלה.
לאחר הפרסום הראשוני, יחלו הדרגים המקצועיים בעבודה משותפת ליישום דגשי המדיניות באמצעות תכניות עבודה לשנת 2022, אשר צפויות להתפרסם לציבור ברבעון הראשון של השנה הבאה, לרבות משימות אופרטיביות ומדדי הצלחה.
להלן עיקרי המדיניות של חלק מן המשרדים:
ניתוח המצב הכלכלי של המשק כולל בניית תחזיות צמיחה למשק ותחזיות להכנסות המדינה, וכן אמידת ההשפעה השוטפת של הקורונה וצעדי ההכלה על הצמיחה המשקית וההכנסות.
בנוסף ינתח המשרד את הנתונים הכלכליים לייצוב המשק לאחר המשבר והתמודדות עם השלכותיו של משבר הקורונה, וכן יתמקד במדיניות להתמודדות עם המשבר בשוק העבודה וקידום נושאים כגון, עידוד יצירת משרות ותמריצים ליציאה לעבודה, בחינת הכשרות מקצועיות ופיתוח ההון האנושי ועוד.
ישראל נמצאת במקום ה-35 במדד ה-DoingBusiness. הרגולציה בישראל כאחד הגורמים המשמעותיים לדחיית השקעות ולהכבדת הנטל על המגזר העסקי, ויש לציין, כי סוגיה זו אף העצימה בתקופת הקורונה. הנטל הרגולטורי הכבד פוגע בתחרות, מונע ביצוע השקעות בהון ומהווה אחת הסיבות המרכזיות לפער הפריון בין ישראל למדינות ה-OECD. במסגרת תוכניות העבודה מקודמות התוכנית הלאומית לשיפור הרגולציה, שבמרכזה הקמת רשות הרגולציה, הרפורמה לשיפור הליכי הרישוי במשרד להגנת הסביבה וכן רפורמות בחוק רישוי עסקים ובתחום הכבאות. בעקבות רפורמות אלה עתידה הסביבה העסקית בישראל להפוך לאטרקטיבית יותר, בדגש על שיפור מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים.
"הון שחור" הוא כינוי לרווחים הנובעים מדיווחים כוזבים לרשות המס, כדוגמת חשבוניות פיקטיביות, ו/או להכנסות שאינן מדווחות ושאינן נכללות בנתוני התפוקה הלאומית הגולמית. לקיומו של הון שחור בשיעור גדול השפעות המכרסמות ביסודותיה של הכלכלה והחברה, והוא אינו מאפשר להרחיב את בסיס המס. כך, למעשה, ההון השחור גורם להכבדת נטל המס על משלמי מס אמת, לאובדן כספים עקב מתן תמיכות סוציאליות למי שאינם מדווחים על הכנסותיהם, ואף משמש מקור למימון פשיעה ולפעילויות שאינן חוקיות.
בכוונת המשרד לצמצם את ההון השחור, וכן להעמיק את גביית המס ולהפחית את העלמת ההכנסות בידי עברייני מס. זאת באמצעות דיגיטציה ואוטומציה של קבלת מידע פיננסי ועיבודו, ביצוע מודל מניעתי, המאפשר זיהוי חשבוניות ועסקאות באמצעים דיגיטליים ואישורן בזמן אמת על ידי שימוש בבינה מלאכותית ואפיון סממנים מחשידים בתחום המיסים הישירים והעקיפים. בנוסף, המשרד יגביר את האכיפה וההרתעה בנושא באמצעות ביצוע ביקורות מס תקופתיות, המבוססות על מודיעין טכנולוגי וסימנים מחשידים, ובאמצעות צמצום הזמן בין מועד עבירת המס לבין מועד הטלת הסנקציה. בעזרת כלים אלו ירחיב המשרד את רשת המס ויצמצם את היקף ההון השחור.
על פי הדו"חות הכספיים לשנת 2020 ,קיימים כמה גופים שיש להם חובות כלפי ממשלת ישראל כולל רשויות מקומיות, וללא חובות כלפי רשות המיסים בסך של כ-22.54 מיליארד ש"ח. על כן קיימת חשיבות אסטרטגית לייעולם ולשיפורם של מערך הגבייה הממשלתית ושל תהליכי העבודה במשרדי הממשלה, להגברת מתן תמריצים לסגירת חובות ולייעול מערכות המחשוב. זאת על מנת לקדם את תהליך גביית החובות הקיימים וגם למנוע את היווצרותם של חובות חדשים. בשנים האחרונות בוצעו כמה צעדים משמעותיים לשיפור הגבייה, אשר בעקבותיהם נגבו ב-4 השנים האחרונות כ-3 מיליארד ש"ח וטויבו חובות בהיקף של 7 מיליארד ש"ח.
בכוונת המשרד לשפר הליכי גבייה באמצעות קידום מערכות מידע תומכות, לייעל את הממשקים בין הגופים הממשלתיים, להגביר את תמריצי הגבייה והסנקציות למשרדי הממשלה, ולהקים פורומים ושיתופי פעולה כלל ממשלתיים במטרה להאיץ גבייה ממשלתית והכנסה של מיליוני שקלים לקופת המדינה.
כמו כן, הדו"ח ממליץ על גמישות בניהול ההון האנושי ועל ביזור ובחינה של מערכות התגמול על פי ביצועים. בכוונת המשרד לקדם החלטת ממשלה לטובת אימוץ המלצות הדו"ח, וכן להקים צוות בין-משרדי, שיעסוק בנושא השכר והסכמי העבודה במטרה להטמיע את מסקנות הדו"ח בשיתוף הגורמים הרלוונטיים להמלצות אלו.
ישראל נמצאת במקום ה-24 מתוך 35 בקרב מדינות ה-OECD ברמת הפריון לנפש, כאשר רמת הפריון במדינה מגיעה ל-%75 בלבד מן הממוצע במדינות ה-OECD .למרבה הצער, פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הענפים שבהם הפריון בישראל נמוך במיוחד הם הענפים שאינם חשופים לתחרות, כגון בנקאות, חקלאות, ושירותים. כמו כן, קיימת בעיית מיומנויות והון אנושי, בעיקר בקרב אוכלוסיות המיעוטים, אשר משפיעה על הפריון הנמוך ומשתקפת בתוצאות הנמוכות של ישראל במבחנים הבין-לאומיים.
במסגרת תוכניות העבודה מקודמת תוכנית חשיפה לייבוא, אשר תאיץ את התחרות בקרב חלק מהענפים שכיום אינם חשופים לו, בדגש על חקלאות. כמו כן, מקודמות כמה תוכניות עבודה לחיזוק ולשכלול התחרות בענף הבנקאות, המהווה את הדלק לכלכלת הריאלית. בעקבות רפורמות אלה צפוי, כי פער הפריון של ישראל יצטמצם ואף ישתווה לממוצע מדינות ה-OECD.
משרד הביטחון נוקט מגוון צעדים ומהלכים משמעותיים במטרה לחזק את מעמדה הביטחוני-מדיני של המדינה. בהתאם לכך, המשרד פועל לשימור ולפיתוח רשת קשרים ביטחוניים עם הקהילה הבין-לאומית ולהרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים-אסטרטגיים מודיעיניים מבצעיים עם מדינות נוספות באזור ומחוצה לו. בנוסף, המשרד פועל לכינון הסכמים ביטחוניים לצד הסכמי הנורמליזציה, לשכלול מנגנוני הסכמי ה-G2G( ממשלה מול ממשלה( כמנוף מדיני פיננסי לשיפור המצב הכלכלי והיחסים הבין- לאומיים ולחיזוק הגורמים המתונים באזור.
משרד הביטחון פועל לשימורן ולחיזוק עוצמתן ויכולותיהן של תעשיות הביטחון הישראליות - תעשיות חזקות ובנות-תחרות. במסגרת זו המשרד יפעל להגדלת הייצוא הביטחוני כמחולל התעצמות וחדשנות והרחבתו למדינות נוספות בתחומי טכנולוגיה נוספים ובערוצים נוספים. בנוסף, המשרד יפעל להעלאת כושר הייצור והייצוא בשגרה ותגבור הייצור בחירום. המשרד אף ימשיך בחיזוקן של תעשיות קטנות ובינוניות בפריפריה על ידי הפניית רכש מקומי וסיוע בייצוא ביטחוני, ויכווין את האסטרטגיה ואת כיווני הפעולה של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לצורכי מערכת הביטחון. כמו כן, המשרד יפעל להתאמה של תוכניות ההצטיידות ותהליכי הרכש לתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון, תוך מקסום אמצעים ולצד מיצוי משאבים מרבי.
משרד הביטחון ימשיך לקדם את הרציפות התפקודית של העורף בהתמודדות עם מצבי חירום שונים באמצעות חיזוק התשתיות האזרחיות למצבי החירום ולמלחמה, קידום תוכנית רב-שנתית לעורף ותוכנית מיגון רחבה, הכוללת, בין השאר, מיגון מתקנים חיוניים, הגנה על אזורים ביטחוניים ותשתיות לאומיות חיוניות, קידום חוק העורף להסדרת הסמכויות והאחריות של רשות החירום הלאומית לטיפול במוכנות העורף למצבי החירום השונים לאחריות וליחסי גומלין בין גופי העורף הלאומיים.
משרד הביטחון פועל לחיזוק החוסן החברתי של מדינת ישראל בתחומי העיסוק של מערכת הביטחון. במסגרת זו תמומש רפורמת "נפש אחת", שמטרתה להביא לשינוי משמעותי בכל הקשור לטיוב תהליכי השיקום של נכי צה"ל. משרד הביטחון ימשיך במתן תמיכה מלאה ורצופה למשפחות השכולות, יקדם תוכניות בקרב בני הנוער לעידוד גיוס משמעותי, יפעל להרחבת המענים לחיילים המשוחררים ולשילובם המיטבי בחברה האזרחית, בדגש על לימודים אקדמיים, וסיוע נוסף. בנוסף, המשרד ימשיך לפעול להעצמת הזיכרון הלאומי, ההנצחה והמורשת ולתת עדיפות לרכש "כחול לבן״, בדגש על חברות ישראליות קטנות ובינוניות בפריפריה.
משרד הביטחון יפעל להתאמת מודל השירות - מתווה שירות רחב וישים לשירות ביטחוני ואזרחי, שתשולב בו החברה הישראלית על כלל רובדיה בהסכמה לאומית רחבה. בנוסף, יפעל המשרד לשימור יוקרתו ובכורתו של השירות הצבאי והמשרתים, כולל הסדרה של משך שירות החובה. עוד יפעל המשרד לשימור מערך מילואים אפקטיבי, תוך העצמת מערכים ייחודיים נדרשים.
ההתמודדות עם המגמות העיקריות ועם אתגרי עידן המידע מחייבת את משרד המשפטים להיערכות מתאימה. משרד המשפטים יבצע קפיצת מדרגה משמעותית בדיגיטציה ובתשתית הניהולית והארגונית במשרד. במסגרת קפיצת המדרגה הדיגיטלית יקצה המשרד תקציב משמעותי לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ויישם אסטרטגיה מקיפה לשימוש בנתונים במטרה להפוך לארגון מבוסס נתונים. בתוך כך, יטמיע המשרד כלים טכנולוגיים מתקדמים, כגון מנוע חיפוש מתקדם למיצוי המידע שמיוצר ונאגר במשרד.
שמירה על זכויות אדם וצמצום פערים חברתיים הם עוגן אסטרטגי של משרד המשפטים. האשכול החברתי במשרד כולל יחידות הנותנות שירותים משפטיים לאוכלוסיות מוחלשות ויחידות העוסקות בתיאום הטיפול הממשלתי בתופעות שנוגעות בהפרה של זכויות אדם ובפערים חברתיים. עם היחידות האלו נמנות הסניגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מחלקת החנינות, היחידה לתיאום המאבק בגזענות, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, המתאמת למניעת עבריינות נוער ועוד. בשנים הקרובות יושם דגש בפעילות המשרד על טיפול באתגרים של החברה הערבית במגוון תחומי העיסוק של המשרד - אכיפת החוק והייעוץ המשפטי לממשלה, שירותים עסקיים, (רישום והסדר מקרקעין, רשות התאגידים, רשות הפטנטים, חדלות פרעון ועוד, פעילות בתי הדין, שירותים חברתיים ועוד) - במטרה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים.
המשרד להגנת הסביבה - משבר האקלים
במשרד להגנת הסביבה, בהובלת השרה תמר זנדברג, יתמקדו בסוגיית משבר האקלים. המשרד מקדם את יישום הצעדים לצורך העמידה של ישראל ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה אליהם התחייבה כחלק מהחלטת הממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה פועל להכרזה על מצב חירום אקלימי ולהכנסת משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיומים הלאומית. המשרד מגבש גם אסטרטגיית פסולת יציבה וארוכת טווח המתמקדת במיחזור והפרדה במקור, מקדם תכנית לשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית וכן שימור ושיקום המערכות הטבעיות.
התרעות פיקוד העורף