100 ימים לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד, הממשלה פרסמה היום (ראשון) את דגשי המדיניות שקבעה ואת תכנית העבודה לקדנציה. על פי הפרסום, הנושאים המרכזיים בהם יתמקדו 27 השרים והשרות יהיו: שיפור השירות לאזרח תוך דגש על מעבר לשירותים דיגיטליים, מאבק בנגיף הקורונה, התמודדות עם משבר האקלים, קידום החברה הערבית והורדת הנטל הרגולטורי.

פרסום התכנית מתבצע על רקע ניסיונה של הממשלה להעביר את תקציב המדינה לשנים 2022-2021, אשר נעשה בימים אלו בכנסת ומהווה פעולה נוספת לסנכרון הפעילות הממשלתית ולהחזרת המערכות הציבוריות לתפקוד סדור.

27 שרי הממשלה ומשרדיה מפרטים את הנושאים העיקריים לפעילותם, כחלק מהגברת השקיפות לציבור והכנסת המגזר הציבורי לעבודה סדורה מבוססת יעדים. פרסום דגשי המדיניות נעשה בדומה למדינות מתקדמות בארגון ה-OECD, המפרסמות את דגשי הפעילות הממשלתית לקדנציה בתחילת כהונתן, ונועד לשקפם לציבור ולמשק את דגשי הפעילות של משרדי הממשלה השונים בראייה רב-שנתית. זו הפעם הראשונה שפרקטיקה זו מונהגת במשרד ראש המשלה, ומהווה צעד נוסף לקידום הליכי התכנון והביצוע הסדורים בפעילות הממשלה.

לאחר הפרסום הראשוני, יחלו הדרגים המקצועיים בעבודה משותפת ליישום דגשי המדיניות באמצעות תכניות עבודה לשנת 2022, אשר צפויות להתפרסם לציבור ברבעון הראשון של השנה הבאה, לרבות משימות אופרטיביות ומדדי הצלחה.

ראש הממשלה נפתלי בנט מסר: "כפי שאי אפשר להנהיג ספינה ללא מצפן, גם שרי הממשלה צריכים להגדיר, לעצמם ולציבור, מהם היעדים שעליהם לחתור אליהם, ומהם התחומים המרכזיים אליהם הם רוצים להפנות אנרגיה ומשאבים. היעדים שמתוארים כאן הם ברי ביצוע מחד - ושאפתניים מאידך. הם משקפים את שתי משימותיה הגדולות של הממשלה ה-36 של מדינת ישראל: חיזוק מדינת ישראל, עוצמתה הבטחונית ואיתנותה הכלכלית, לצד תשומת לב ודאגה לאזרחים, בריאותם ואיכות חייהם".

מנכ"ל משרד רה"מ, יאיר פינס: "התווית דגשי המדיניות מקבלת משנה תוקף בעת כינונה של ממשלה חדשה. בדומה לנהוג במדינות ה - OECD, פרסום כלי עבודה ניהולי זה, ישפר את יכולות התכנון והביצוע של מדיניות הממשלה, למען כלל אזרחי ישראל".

להלן עיקרי המדיניות של חלק מן המשרדים:

עיקרי המדיניות - משרד האוצר

ניתוח ואמידת ההשפעה השוטפת של משבר הקורונה על המשק, לצד קביעת מדיניות להתמודדות עם המשבר בשוק העבודה

ניתוח המצב הכלכלי של המשק כולל בניית תחזיות צמיחה למשק ותחזיות להכנסות המדינה, וכן אמידת ההשפעה השוטפת של הקורונה וצעדי ההכלה על הצמיחה המשקית וההכנסות.

ניתוח של נתוני שוק העבודה הכולל מעקב רציף על שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, וניתוח אתגרי שוק העבודה. בפרט ייבחנו באופן שוטף מאפייני המועסקים שנפלטו מתעסוקה כגון מגדר, קבוצות גיל, קבוצות אוכלוסייה, הורים לילדים, רמות השכלה, רמות הכנסה, משלחי היד, היקפי משרה, אזורים גיאוגרפיים לטובת מיקוד הסיוע וההשקעה בהחזרתם לתעסוקה; תיבחן ההשפעה הענפית, קצב ההתאוששות, והביקוש הענפי לעובדים; תיבחן השפעה של צעדי מדיניות שונים על שוק העבודה; ויבחנו תמורות כלליות בשוק העבודה כמו האפשרות של עבודה
מהבית לפי מאפיינים שונים של הפרט וענפי הכלכלה.

בנוסף ינתח המשרד את הנתונים הכלכליים לייצוב המשק לאחר המשבר והתמודדות עם השלכותיו של משבר הקורונה, וכן יתמקד במדיניות להתמודדות עם המשבר בשוק העבודה וקידום נושאים כגון, עידוד יצירת משרות ותמריצים ליציאה לעבודה, בחינת הכשרות מקצועיות ופיתוח ההון האנושי ועוד.

קידום תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה

ישראל נמצאת במקום ה-35 במדד ה-DoingBusiness. הרגולציה בישראל כאחד הגורמים המשמעותיים לדחיית השקעות ולהכבדת הנטל על המגזר העסקי, ויש לציין, כי סוגיה זו אף העצימה בתקופת הקורונה. הנטל הרגולטורי הכבד פוגע בתחרות, מונע ביצוע השקעות בהון ומהווה אחת הסיבות המרכזיות לפער הפריון בין ישראל למדינות ה-OECD. במסגרת תוכניות העבודה מקודמות התוכנית הלאומית לשיפור הרגולציה, שבמרכזה הקמת רשות הרגולציה, הרפורמה לשיפור הליכי הרישוי במשרד להגנת הסביבה וכן רפורמות בחוק רישוי עסקים ובתחום הכבאות. בעקבות רפורמות אלה עתידה הסביבה העסקית בישראל להפוך לאטרקטיבית יותר, בדגש על שיפור מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים.

צמצום ההון השחור בישראל

"הון שחור" הוא כינוי לרווחים הנובעים מדיווחים כוזבים לרשות המס, כדוגמת חשבוניות פיקטיביות, ו/או להכנסות שאינן מדווחות ושאינן נכללות בנתוני התפוקה הלאומית הגולמית. לקיומו של הון שחור בשיעור גדול השפעות המכרסמות ביסודותיה של הכלכלה והחברה, והוא אינו מאפשר להרחיב את בסיס המס. כך, למעשה, ההון השחור גורם להכבדת נטל המס על משלמי מס אמת, לאובדן כספים עקב מתן תמיכות סוציאליות למי שאינם מדווחים על הכנסותיהם, ואף משמש מקור למימון פשיעה ולפעילויות שאינן חוקיות.

בכוונת המשרד לצמצם את ההון השחור, וכן להעמיק את גביית המס ולהפחית את העלמת ההכנסות בידי עברייני מס. זאת באמצעות דיגיטציה ואוטומציה של קבלת מידע פיננסי ועיבודו, ביצוע מודל מניעתי, המאפשר זיהוי חשבוניות ועסקאות באמצעים דיגיטליים ואישורן בזמן אמת על ידי שימוש בבינה מלאכותית ואפיון סממנים מחשידים בתחום המיסים הישירים והעקיפים. בנוסף, המשרד יגביר את האכיפה וההרתעה בנושא באמצעות ביצוע ביקורות מס תקופתיות, המבוססות על מודיעין טכנולוגי וסימנים מחשידים, ובאמצעות צמצום הזמן בין מועד עבירת המס לבין מועד הטלת הסנקציה. בעזרת כלים אלו ירחיב המשרד את רשת המס ויצמצם את היקף ההון השחור.

קידום ההשקעה בפרויקטי תשתית מרכזיים

במטרה להגדיל את היצע התשתיות במשק ולשפר את איכותן יקדם המשרד פרויקטי תשתיות מרכזיים הנדרשים להמשך צמיחת המשק ולצמצום הפער במלאי התשתיות. הפרויקט המרכזי ביותר שיקדם המשרד הוא הקמת רשת קווי מטרו במטרופולין גוש דן, הפרויקט התחבורתי בעל ההיקף הגדול ביותר מבחינה תקציבית ומבחינה תחבורתית שנעשה עד כה בישראל. הפרויקט צפוי לסייע להאצת צמיחת המשק והגדלת
הפריון, להפחית את הגודש בכבישים ולספק מענה תחבורתי לכל תושבי המטרופולין וכן לתרום לפיתוח
כלכלי ואורבני שלו.

מעבר לכך, יפעל המשרד לטובת קידום פרויקטי תשתיות מרכזיים נוספים וביניהם - רכבות קלות במטרופולין ירושלים ובמטרופולין גוש דן, תשתיות תחבורה ציבורית ברחבי הארץ, מסילה רביעית בכביש איילון, קידום מתקן התפלה בגליל המערבי וחיבורו למערכת הארצית, שיפור תשתיות ניקוז, קידום מעבר מחנות צה"ל לנגב ועוד. כל אלה יסייעו לצמיחה כלכלית, העלאת הפריון ויתרמו להעלאת אורח החיים של כלל התושבים בישראל.

ייעול הגבייה הממשלתית

על פי הדו"חות הכספיים לשנת 2020 ,קיימים כמה גופים שיש להם חובות כלפי ממשלת ישראל כולל רשויות מקומיות, וללא חובות כלפי רשות המיסים בסך של כ-22.54 מיליארד ש"ח. על כן קיימת חשיבות אסטרטגית לייעולם ולשיפורם של מערך הגבייה הממשלתית ושל תהליכי העבודה במשרדי הממשלה, להגברת מתן תמריצים לסגירת חובות ולייעול מערכות המחשוב. זאת על מנת לקדם את תהליך גביית החובות הקיימים וגם למנוע את היווצרותם של חובות חדשים. בשנים האחרונות בוצעו כמה צעדים משמעותיים לשיפור הגבייה, אשר בעקבותיהם נגבו ב-4 השנים האחרונות כ-3 מיליארד ש"ח וטויבו חובות בהיקף של 7 מיליארד ש"ח.

בכוונת המשרד לשפר הליכי גבייה באמצעות קידום מערכות מידע תומכות, לייעל את הממשקים בין הגופים הממשלתיים, להגביר את תמריצי הגבייה והסנקציות למשרדי הממשלה, ולהקים פורומים ושיתופי פעולה כלל ממשלתיים במטרה להאיץ גבייה ממשלתית והכנסה של מיליוני שקלים לקופת המדינה.

אימוץ המסקנות של דו"ח ארגון ה-OECD לגבי מדיניות השכר והסכמי העבודה במגזר הציבורי

בחודש יולי 2021 פרסמה חטיבת הממשל בארגון ה-OECD דו"ח, שעוסק ב"אסטרטגיית השכר במגזר הציבורי בישראל". הדו"ח מציג ניתוח מעמיק ומאוזן של החסמים במערכת השכר ובמישור יחסי העבודה במגזר הציבורי בישראל. בנוסף, לאורך הדו"ח מפורטת שורת צעדים מומלצים בתחום השכר ויחסי העבודה לשיפור הרציפות התפקודית ואיזון יחסי העבודה בין הצדדים. ההמלצות המרכזיות מתמקדות בייעולה של
מערכת יחסי העבודה בישראל, לרבות הקמת מוסדות חלופיים ליישוב סכסוכים, בפישוט וייעול מבנה השכר וקביעת שכר לפי עיסוק ובהתאמה הדוקה יותר בין השכר לכישורים הנדרשים.

כמו כן, הדו"ח ממליץ על גמישות בניהול ההון האנושי ועל ביזור ובחינה של מערכות התגמול על פי ביצועים. בכוונת המשרד לקדם החלטת ממשלה לטובת אימוץ המלצות הדו"ח, וכן להקים צוות בין-משרדי, שיעסוק בנושא השכר והסכמי העבודה במטרה להטמיע את מסקנות הדו"ח בשיתוף הגורמים הרלוונטיים להמלצות אלו.

צמצום פער הפריון של ישראל ביחס למדינות ה-OECD

ישראל נמצאת במקום ה-24 מתוך 35 בקרב מדינות ה-OECD ברמת הפריון לנפש, כאשר רמת הפריון במדינה מגיעה ל-%75 בלבד מן הממוצע במדינות ה-OECD .למרבה הצער, פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הענפים שבהם הפריון בישראל נמוך במיוחד הם הענפים שאינם חשופים לתחרות, כגון בנקאות, חקלאות, ושירותים. כמו כן, קיימת בעיית מיומנויות והון אנושי, בעיקר בקרב אוכלוסיות המיעוטים, אשר משפיעה על הפריון הנמוך ומשתקפת בתוצאות הנמוכות של ישראל במבחנים הבין-לאומיים.

במסגרת תוכניות העבודה מקודמת תוכנית חשיפה לייבוא, אשר תאיץ את התחרות בקרב חלק מהענפים שכיום אינם חשופים לו, בדגש על חקלאות. כמו כן, מקודמות כמה תוכניות עבודה לחיזוק ולשכלול התחרות בענף הבנקאות, המהווה את הדלק לכלכלת הריאלית. בעקבות רפורמות אלה צפוי, כי פער הפריון של ישראל יצטמצם ואף ישתווה לממוצע מדינות ה-OECD.

אביגדור ליברמן (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)אביגדור ליברמן (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עיקרי המדיניות - משרד הביטחון

יחסים מדיניים-ביטחוניים

משרד הביטחון נוקט מגוון צעדים ומהלכים משמעותיים במטרה לחזק את מעמדה הביטחוני-מדיני של המדינה. בהתאם לכך, המשרד פועל לשימור ולפיתוח רשת קשרים ביטחוניים עם הקהילה הבין-לאומית ולהרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים-אסטרטגיים מודיעיניים מבצעיים עם מדינות נוספות באזור ומחוצה לו. בנוסף, המשרד פועל לכינון הסכמים ביטחוניים לצד הסכמי הנורמליזציה, לשכלול מנגנוני הסכמי ה-G2G( ממשלה מול ממשלה( כמנוף מדיני פיננסי לשיפור המצב הכלכלי והיחסים הבין- לאומיים ולחיזוק הגורמים המתונים באזור.

שמירת העליונות הצבאית-המודיעינית-הטכנולוגית

משרד הביטחון פועל להבטחת קיומה של אופציה צבאית בת-הפעלה, באם תידרש. המשרד יפעל לאישור תוכנית רב-שנתית )תר"ש( לצה"ל, שתיתן מענה מותאם לאתגרי המחר בזירות השונות. המשרד יפעל לקפיצת מדרגה בשיפור ובפיתוח העליונות המודיעינית הטכנולוגית באמצעות תוכניות לאומיות פורצות דרך וחיזוק "ההגנה והשמירה על הסודות" במערכים ביטחוניים, בתעשיות אסטרטגיות ובחברות מובילות
במשק בכל הממדים, ובדגש על ממד הסייבר.

התעשיות הביטחוניות

משרד הביטחון פועל לשימורן ולחיזוק עוצמתן ויכולותיהן של תעשיות הביטחון הישראליות - תעשיות חזקות ובנות-תחרות. במסגרת זו המשרד יפעל להגדלת הייצוא הביטחוני כמחולל התעצמות וחדשנות והרחבתו למדינות נוספות בתחומי טכנולוגיה נוספים ובערוצים נוספים. בנוסף, המשרד יפעל להעלאת כושר הייצור והייצוא בשגרה ותגבור הייצור בחירום. המשרד אף ימשיך בחיזוקן של תעשיות קטנות ובינוניות בפריפריה על ידי הפניית רכש מקומי וסיוע בייצוא ביטחוני, ויכווין את האסטרטגיה ואת כיווני הפעולה של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לצורכי מערכת הביטחון. כמו כן, המשרד יפעל להתאמה של תוכניות ההצטיידות ותהליכי הרכש לתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון, תוך מקסום אמצעים ולצד מיצוי משאבים מרבי.

קידום מחקר ופיתוח, טכנולוגיה וחדשנות

משרד הביטחון מקדם בניית תשתיות מו"פ וטכנולוגיה מתקדמת בראי אתגרי 2040 ,שיבטיחו עליונות
ביטחונית לצה"ל, למערכת הביטחון ולמדינת ישראל. המשרד ימשיך לפתח כוח אדם טכנולוגי מכלל גווני
האוכלוסייה, באמצעות איתור מוקדם של בני נוער ומוסדות מתקדמים לחינוך טכנולוגי בהקשרי הביטחון.
בנוסף, המשרד ייצור שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה, מוסדות אקדמיים, ארגונים, חברות ומדינות, ויקדם
חדשנות בתהליכי עבודה ופיתוח ובניהול מערכים.

עורף לאומי אזרחי

משרד הביטחון ימשיך לקדם את הרציפות התפקודית של העורף בהתמודדות עם מצבי חירום שונים באמצעות חיזוק התשתיות האזרחיות למצבי החירום ולמלחמה, קידום תוכנית רב-שנתית לעורף ותוכנית מיגון רחבה, הכוללת, בין השאר, מיגון מתקנים חיוניים, הגנה על אזורים ביטחוניים ותשתיות לאומיות חיוניות, קידום חוק העורף להסדרת הסמכויות והאחריות של רשות החירום הלאומית לטיפול במוכנות העורף למצבי החירום השונים לאחריות וליחסי גומלין בין גופי העורף הלאומיים.

חוסן חברתי

משרד הביטחון פועל לחיזוק החוסן החברתי של מדינת ישראל בתחומי העיסוק של מערכת הביטחון. במסגרת זו תמומש רפורמת "נפש אחת", שמטרתה להביא לשינוי משמעותי בכל הקשור לטיוב תהליכי השיקום של נכי צה"ל. משרד הביטחון ימשיך במתן תמיכה מלאה ורצופה למשפחות השכולות, יקדם תוכניות בקרב בני הנוער לעידוד גיוס משמעותי, יפעל להרחבת המענים לחיילים המשוחררים ולשילובם המיטבי בחברה האזרחית, בדגש על לימודים אקדמיים, וסיוע נוסף. בנוסף, המשרד ימשיך לפעול להעצמת הזיכרון הלאומי, ההנצחה והמורשת ולתת עדיפות לרכש "כחול לבן״, בדגש על חברות ישראליות קטנות ובינוניות בפריפריה.

פריסת תשתיות של מערכת הביטחון

משרד הביטחון פועל לשיפור ולהתאמה של תשתיות על בסיס העתקה ופינוי שטחים. במסגרת זו המשרד יממש באופן מיטבי את המהלך הלאומי במעבר של בסיסי צה"ל לנגב, את ההרחבה וההעתקה של תשתיות ביטחוניות תוך מתן מענה מבצעי טוב יותר, יצירת מקורות תקציביים למערכת הביטחון, ובכלל זה פינוי מחנות ושטחי אש לצורך התפתחויות כלכליות-אזרחיות, הכוללות חיזוק והעצמה של יישובי הפריפריה,
הרחבת מקומות התעסוקה בנגב ובגליל ועוד.

מתווה השירות

משרד הביטחון יפעל להתאמת מודל השירות - מתווה שירות רחב וישים לשירות ביטחוני ואזרחי, שתשולב בו החברה הישראלית על כלל רובדיה בהסכמה לאומית רחבה. בנוסף, יפעל המשרד לשימור יוקרתו ובכורתו של השירות הצבאי והמשרתים, כולל הסדרה של משך שירות החובה. עוד יפעל המשרד לשימור מערך מילואים אפקטיבי, תוך העצמת מערכים ייחודיים נדרשים.

בני גנץ (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)בני גנץ (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

עיקרי המדיניות - משרד המשפטים

הגברת היעילות של ההליך הפלילי וקידום מהלכי דה-פליליזציה

בשנים האחרונות חלה עלייה במורכבות התיקים הפליליים, בין היתר כתוצאה מגידול בהיקף חומרי החקירה והראיות הדיגיטליות. כפועל יוצא נוצרת פגיעה קשה ביעילות ההליך הפלילי, בהרתעה של מערכת אכיפת החוק ובזכויותיהם של כל הגורמים המעורבים בהליך, במיוחד נפגעי העבירה והנאשמים. לפיכך, בשנים הקרובות יקדם משרד המשפטים מהלכים להגברת היעילות של ההליך הפלילי על ידי פעילות בשלושה
צירים מרכזיים: דה-פליליזציה של עבירות שאינן חמורות והמרתן לעבירות מינהליות. קידום אכיפה אלטרנטיבית, הליכים מינהליים, הליכים חלופיים כגון הסדרים מותנים, פתיחת בתי משפט קהילתיים נוספים והגדלת הפעילות בהם, חלופות מאסר, שיקום ומניעת רצידיביזם.
מהלכי ייעול של ההליך הפלילי מקצה לקצה, ובתוך כך דיגיטציה של חומרי החקירה ותהליך הטיפול באיסוף הראיות, של העיבוד, של העברתן לתביעה ולסניגוריה והגשתן לבית המשפט ולערכאות מקוונות.

בנוסף, משרד המשפטים יקדם הצעה לחוק יסוד חדש שיתמקד בזכויות יסוד הכרוכות בהליך השיפוטי, הנוגעות לממשקים שבין הפרט למערכת המשפט או זכויות של מי שכלפיו מופעלות סמכויות שלטוניות בתחום אכיפת החוק, כגון: זכות הגישה לערכאות, הזכות להליך הוגן, על מאפייניה השונים, זכויותיהם של חשוד, עצור ונאשם, עקרון החוקיות וזכות הייצוג בידי עורך דין והיוועצות בו.

מהלך רחב לשיפור הסביבה העסקית

במסגרת המהלך יקדם המשרד תוכנית חומש חדשה להפחתת נטל הרגולציה והבירוקרטיה, אשר תתווה רגולציה חכמה ואחידה, מבוססת נתונים ומתודולוגיה של ניהול סיכונים. כמו כן יקדם המשרד חלופות רגולטוריות מתקדמות ודיגיטליות, בהן אכיפה ופיקוח מבוססי AI .משרד המשפטים יקדם בשנים הקרובות רגולציה חדשנית ודינאמית לתמיכה בהאצת הכלכלה הישראלית, יפעל ליצירת תשתית משפטית גמישה
לצורך מענה מהיר לצורכי השוק ויקדם הליכים לשיפור והאחדה של הרגולציה בכלל יחידות המשרד. במקביל, יפעל משרד המשפטים לקדם את מדינת ישראל משמעותית במדד Business Doing העולמי בתחומים של אכיפת חוזים, פתיחת עסק, רישום נכס, חדלות פירעון וקבלת אשראי.

צמצום בפער הנגישות למשפט בישראל 

השירותים המשפטיים בישראל יקרים ונמשכים זמן רב. ניכר כי המתכונת המסורתית אינה נותנת מענה מתאים לחברה ולכלכלה של מדינת ישראל במאה ה-21 .פער זה, המכונה בעולם Gap Justice to Access מדיר אוכלוסיות מגישה להליך המשפטי, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות אך לא רק. מחקרים שנעשו בעולם מראים, כי המשמעויות הנלוות לפער הנגישות לצדק הן הרחבת האי-שוויון, פגיעה בצמיחה וירידה באמון
הציבור במערכת המשפט. בשנים הקרובות יישם משרד המשפטים תוכנית רחבה לטיפול בתופעה, אשר תכלול, בין השאר: התאמה שפתית ותרבותית של שירותים משפטיים לקהלי היעד הרלוונטיים על פי אוכלוסיות ומגזרים; צמצום החובה לקבל שירותים באמצעות מייצגים; קידום מענים לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט בהליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים, ובהם הקמת בית דין מקוון לעבירות תעבורה, פיתוח מערכות מתקדמות לפתרון סכסוכים מקוון - (Resolution Dispute Online (ODR בשלב ראשון בבית הדין לעבודה, בבית המשפט לתביעות
קטנות ובבית הדין לסכסוכי בתים משותפים; וכן יסייע בקידום תעשיית הליגל-טק בישראל.

קפיצת מדרגה דיגיטלית וחיזוק התשתיות הארגוניות והניהוליות

ההתמודדות עם המגמות העיקריות ועם אתגרי עידן המידע מחייבת את משרד המשפטים להיערכות מתאימה. משרד המשפטים יבצע קפיצת מדרגה משמעותית בדיגיטציה ובתשתית הניהולית והארגונית במשרד. במסגרת קפיצת המדרגה הדיגיטלית יקצה המשרד תקציב משמעותי לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ויישם אסטרטגיה מקיפה לשימוש בנתונים במטרה להפוך לארגון מבוסס נתונים. בתוך כך, יטמיע המשרד כלים טכנולוגיים מתקדמים, כגון מנוע חיפוש מתקדם למיצוי המידע שמיוצר ונאגר במשרד.

בשנים הקרובות יגבש משרד המשפטים תפישת שירות חדשה, שמתבססת על יתרונות העידן הדיגיטלי ותאפשר מתן מכלול של שירותים בנקודות שירות מרכזיות ונגישות יותר לציבור. בנוסף, יקדם המשרד רפורמות מבניות לשיפור יכולות הניהול והביצוע של המשרד.
בנוסף, המשרד יקדם רפורמות מבניות לשיפור יכולות הניהול והביצוע של המשרד, וכן יקדם התייעלות בניהול החקיקה הממשלתית. במסגרת אותה התייעלות, הליך החקיקה יעבור דיגיטציה, ישופרו הסנכרון והתעדוף של עבודת החקיקה עם משרדי הממשלה, דברי החקיקה עצמם יקוצרו, ויגובשו מהלכים לרתימת הכנסת למהלך משותף לייעול הליך החקיקה.

גדעון סער (צילום: מארק ישראל סלם)גדעון סער (צילום: מארק ישראל סלם)

משרד המשפטים כמשרד חברתי

שמירה על זכויות אדם וצמצום פערים חברתיים הם עוגן אסטרטגי של משרד המשפטים. האשכול החברתי במשרד כולל יחידות הנותנות שירותים משפטיים לאוכלוסיות מוחלשות ויחידות העוסקות בתיאום הטיפול הממשלתי בתופעות שנוגעות בהפרה של זכויות אדם ובפערים חברתיים. עם היחידות האלו נמנות הסניגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מחלקת החנינות, היחידה לתיאום המאבק בגזענות, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, המתאמת למניעת עבריינות נוער ועוד. בשנים הקרובות יושם דגש בפעילות המשרד על טיפול באתגרים של החברה הערבית במגוון תחומי העיסוק של המשרד - אכיפת החוק והייעוץ המשפטי לממשלה, שירותים עסקיים, (רישום והסדר מקרקעין, רשות התאגידים, רשות הפטנטים, חדלות פרעון ועוד, פעילות בתי הדין, שירותים חברתיים ועוד) - במטרה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים.

דגש משמעותי יושם על המאבק באלימות בחברה הערבית. יוקם צוות היגוי לתיאום האכיפה בתופעה. פרקליטות המדינה תפעל להגברת הליכי האכיפה בעבירות הקשורות באחזקה וסחר באמצעי לחימה, ירי ואלימות, והאכיפה הכלכלית נגד ארגוני פשיעה בחברה הערבית. דגש נוסף יושם על הפשיעה במרחב הסייבר בחברה הערבית בנוגע לעבירות סמים והימורים.
במקביל יפעל המשרד לשיפור התשתיות הממשלתיות הדרושות לחברה אזרחית יעילה ואיתנה באמצעות הנגשת מידע באופן רחב, קידום שירותים בנקודה אחת עבור עמותות ועוד.

חיזוק הקשר עם הציבור

התפתחות הטכנולוגיה וריבוי ערוצי המידע הובילו לשינוי בציפיות של הציבור ממשרדי הממשלה וירידה באמון הציבור בממשלה ובמערכת המשפט בפרט. הציבור מעוניין כיום להיות מעורב יותר בתהליכי המדיניות וקבלת ההחלטות במשרדי הממשלה ובמערכת אכיפת החוק. משרד המשפטים ומערכת המשפט נדרשים לשם כך לגבש תפיסה עדכנית כלפי הציבור, שמבוססת על שיתוף, הקשבה, שקיפות, רב-גוניות
וחיבור לשטח. בשנים הקרובות ייזום משרד המשפטים תוכניות רב-שנתיות לקידום השקיפות והרב-גוניות בתהליכי קבלת ההחלטות. בנוסף, המשרד יטמיע כלים מתקדמים של שיתופיות ותהליכים של שיתוף ציבור, כך שיחידות המשרד יקימו פורומים להיוועצות שוטפת עם הציבור ועם אנשי מקצוע לפי תחומים ולשיתוף הציבור בתהליכי המדיניות, לרבות גיבוש תוכניות העבודה. לצד זאת, יקדם המשרד פרסום יזום של מידע
לציבור לצורך הגברת השקיפות.

המשרד להגנת הסביבה - משבר האקלים

במשרד להגנת הסביבה, בהובלת השרה תמר זנדברג, יתמקדו בסוגיית משבר האקלים. המשרד מקדם את יישום הצעדים לצורך העמידה של ישראל ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה אליהם התחייבה כחלק מהחלטת הממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה פועל להכרזה על מצב חירום אקלימי ולהכנסת משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיומים הלאומית. המשרד מגבש גם אסטרטגיית פסולת יציבה וארוכת טווח המתמקדת במיחזור והפרדה במקור, מקדם תכנית לשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית וכן שימור ושיקום המערכות הטבעיות.