ביום ראשון, 12 בספטמבר, באיחור של שבועיים, ליוותה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן את בתה הקטנה לכיתה א'. זה היה מרגש ואפילו משמח, אלמלא ההבנה הכואבת שמישהו אחר היה עם הילדה בימים הראשונים במקומה.
"בגלל העברת התקציב הייתי בעומס כל כך גבוה, שלא הספקתי להתפנות לזה", היא אומרת בצער. "להיות יו"ר קואליציה של שמונה אג'נדות זה חתיכת תפקיד. מאז ששרה דורון הייתה יו"ר הקואליציה לפני 30 שנה, לא ישבה אישה על הכיסא המאתגר הזה, ואני נדרשתי להמון עבודה. התרוצצתי ימים ולילות במשרדי האוצר כדי להגיע להסכמות ולייצר את הסגירות האחרונות. בין לבין היה החג, ובגלל שאני בשיח קרוב עם כל המפלגות, הרמתי טלפון באופן אישי כמעט לכל חברי הכנסת, כי היה לי חשוב לאחל להם שנה טובה באופן אישי".
סילמן דווקא מצליחה לענות לכולם, ולא רק בערב חג. הלו"ז שלה מתפקע באופן לא הגיוני. היא מתחילה את הבוקר בחמש, ומסיימת את הלילה בשלוש אחר חצות. לרוב היא מתפנקת בשעתיים שינה. "איילת שקד קוראת לי 'קפצון', כי אני לא נחה לרגע", היא מחייכת. "אבל הצורך במינימום שעות שינה זו מתנת אל שמפנה לי המון זמן לעבודה. וגם לדברים מעניינים. רק אתמול יצאתי עם זאב אלקין ורבקה רביץ לסיור לילי בחפירות עיר דוד. וכשאני נוסעת עם נירה שפק מיש עתיד לחזק את העוטף, אנחנו ממשיכות לקנות על הדרך תכשיטים".
"בגלל שאני באה מעולמות הבריאות, אני רוצה שאנשים שבאים לחדר שלי יוכלו להרגיש משוחררים, החדר של יו"ר הקואליציה צמוד ללשכת ראש הממשלה, ממש קרוב למליאה, כדי שאוכל להגיע לשם כמה שיותר מהר. וכמה שהחדר גדול ויפה, כי הוא מארח את היו"רים של כל שמונה הסיעות, עדיין אין בו שירותים ומקלחת צמודים. בגלל שאני ישנה בחדר, אני מתקלחת בחדרים של חברות כנסת אחרות. יש לי חברות מכל סיעה בכנסת ואני מתקלחת אצל כולן. יש להן אחלה מקלחות ספורט, והדלת שלהן באמת־באמת פתוחה בפניי. הגעתי למצב שאני יכולה היום להגיד למי יש את השמפו הכי ריחני בכנסת".
מאה ימי החסד של ממשלת השינוי הסתיימו זה עתה, הכנסת יצאה לפגרה ראשונה, ויו"ר הקואליציה סילמן מפנה את היומן הצפוף לראיון סיכום. שלושה חודשים בשלטון הם בטח לא תקופה בעלת משקל כדי לחלק ציונים ולהבחין בתהליכי עומק, אבל סילמן, מצוידת במשקפיים ורודים עם פאייטים, משוכנעת שכבר עכשיו אפשר להציג קבלות של ניצחון.
"סיימנו מושב ראשון בהצלחה מרובה", היא מסכמת בסיפוק. "אחרי תקופת שיתוק ארוכה אפשר סוף־סוף לראות יותר עשייה ופחות דיבורים. בדיוק סיימנו לנתב את התקציב וחוק ההסדרים לוועדות הכנסת לקראת הקריאה השנייה והשלישית, והצלחנו לעמוד ביעדים ולהעביר את כל הצעות החקיקה שרצינו".
"בסוף המושב הראשון, אחרי שצברתי שעות רבות עם ראש הממשלה וחברי הקואליציה, אני יודעת שעם ישראל בידיים טובות בלי יותר מדי רעש וצלצולים של 'אני הנחיתי' ו'אני עשיתי' ו'אני קידמתי'. יש פרגון ויחסי עבודה נהדרים, וזה מראה שאפשר אחרת. החיים בכנסת הם לא חיים בלתי פוסקים של מריבות. ארבע מערכות בחירות המציאו שפת קמפיין. אבל קמפיין צריך להיות תחום בזמן. בסוף יש כאן אנשים שצריכים לעבוד למען הציבור ולא להמשיך לעסוק בהחרמות ובציוצים".
על דבר אחד אין חולק: סילמן היא יו"ר הקואליציה הראשונה שמצליחה לשמור על קשרי ידידות חמים עם כל חברי הבית, לרבות ובמיוחד יריביה הפוליטיים. התנהלותה האדיבה, מאירת הפנים, ונכונותה לסייע ולפשר מפלסות לה את הדרך בתפקיד שאין מאתגר ומתסכל ממנו.
"חברי כנסת יכולים לדפוק לי פיליבסטרים ומיד אחר כך לארח אותי בלשכה שלהם לקפה", היא צוחקת. "אני מתארחת אצל דוד ביטן למשל, כי אני יודעת שיש אצלו אוכל טעים גם בשעות הקטנות של הלילה. יש פער מאוד גדול בין השיווק והססמאות של הקמפיינים למה שקורה בכנסת בפועל. יש המון משחק. כל אחד מספק לציבור שלו את הכותרת שהוא צריך, ואחר כך יושבים וצוחקים על קפה. ההווי פה הוא מאוד חברי ומאוד מכבד. אנחנו לא רבים כאן כל היום. חשוב שיידעו שהבית הזה הוא בית של הסכמות".
בתוך ההסכמות, וגם בין אלה שלא מסכימים, סילמן מתווכת את עבודת הממשלה לכנסת כמו קופידון חמוש בשק של כוונות טובות. "לא כולם נולדו להיות יו"ר קואליציה ולא כל יו"ר קואליציה חייב להיות בולדוג", היא מאפיינת את התפקיד, "אני מצליחה לעשות את העבודה למרות שאין לי הרבה ניסיון בתחום, כי יש לי יכולת לראות את המידה הטובה בדרך לא מתלהמת. אני אחראית על שלמות הקואליציה, על החקיקה ועל סדר היום של מדינת ישראל, מה עולה ומה יורד. תפקידי לוודא שכל אחד מהחברים מרגיש שהוא מביא את עצמו לידי ביטוי".
שום דבר לא הכין את עידית סילמן (40) לדרמה שנחתה על ראשה עם הניסיונות לכונן ממשלה חדשה בראשות בנט־לפיד. לפני כן הגיעה מתחום ההוראה והספורט ובהמשך ניהלה חיים שלווים כמנהלת שיווק בקופת חולים כללית. כשנכנסה לעשייה הציבורית, ניהלה את פורום הנשים של הבית היהודי, הובילה את המטה להשבת הבנים גולדין, שאול ומנגיסטו והקימה את בית הספר לפוליטיקה לכלל המפלגות. היא הייתה אהודה ומוערכת, תזזיתית ומחויכת בדיוק כמו השלט בכניסה אל הבית שלה ברחובות, שמציג איור של הדר גולדין ומתחתיו הכיתוב המחייב "נא להיכנס בחיוך".
האידיליה התנפצה כשהחלו הדיונים על הקמת הממשלה. בליכוד זיהו בה את הסיכוי הכמעט יחיד לערוק מימינה, להצטרף לליכוד ולטרפד את התוכניות לכולם. תחילה חיזרו אחריה באובססיביות, הציעו ג'ובים מפנקים ומתנות פוליטיות. אחר כך עברו לאיומים ולהפגנות סביב הבית. עקבו אחריה על המדרכה, עקפו אותה בכביש. המחאה הגיעה לשיאה כשהקימו את הממשלה ולקהל הבוחרים שלה התברר שהקמפיין שהמפלגה שלה הובילה לא טרח להגשים את עצמו אפילו בקו ההתחלה.
"הייתי נתונה לאיומים ולהטרדות", היא נזכרת. "עברתי תקופה לא קלה. נסעתי בכביש ומכונית דלקה אחריי, עקפה אותי בצורה מסוכנת וצעקה עליי עם מגפונים לכל אורך הדרך מהבית שלי ברחובות ועד הכניסה לירושלים. אפילו אין לי מושג מה צעקו שם, רק שמעתי את השם שלי חוזר על עצמו. זה לא היה כיף לפזר ככה את הילדים לבתי הספר. תלו פוסטרים מחוץ לבית הכנסת עם תמונה מזעזעת שלי בתוך ממשלה עם הכיתוב 'ממשלת שמאל' והילדים שלי היו עוברים ורואים את זה.
"אני זוכרת שפעם נסעתי חצי שעה לפני כניסת השבת בין בתי הכנסת שאנחנו מתפללים בהם כדי לתלוש את השלטים לפני שהילדים ייצאו לתפילה ויראו אותם. ואז חזרתי הביתה ובעלי אמר לי, עידית, יש מצב שיספיקו לתלות את זה עוד פעם. אז ממש כמה דקות לפני כניסת השבת יצאתי שוב ועשיתי סיבוב נוסף כדי לראות שהוא צדק, שוב נתלו השלטים ושוב תלשתי אותם.
"הגעתי למצב שנאלצו להצמיד לי אבטחה צמודה. פעם ראשונה בחיים. זה משהו שמאוד קשה להתרגל אליו. אני לא רגילה להיות עם אנשים 24 שעות, בטח לא בלילות. בטח לא בשבתות בדרך לבית הכנסת. צריך לעדכן את הלו"ז מראש וצריך להתחשב, כי זה שאני ישנה שעתיים וחצי בלילה זה יופי, אבל בגלל זה גם המאבטחים לא ישנים מספיק. אז כן, היו רגעים קשים, אבל הם לא הפחידו ולא החלישו אותי".
היא נשואה ואם לשלושה, תושבת רחובות. מסייעת לעשרות עמותות וארגונים ופמיניסטית מאוד. "יש לנו בכנסת ובממשלה תשע שרות, יו"ר קואליציה אישה והרבה מאוד חברות כנסת נשים שמפרגנות לנשים", היא מתמוגגת. "זה כוח נשי שרק מוסיף טוב".
"גם לי ברמה האישית לא היה קל להביא ילדים לעולם. עבדתי על זה קשה מאוד, עברתי הרבה מאוד שנים ותהליכים קשים של הפלות וטיפולים, ולכן ילדים זו נקודה מאוד רגישה אצלי. אז אני מאוד רגישה לנשים ואמהות ומאוד משתדלת להיות שם עבורן, וכשמנסים לפגוע בהן או כותבים משהו קשה ברשתות על נשים בכנסת ועל הילדים שלהם, זה נורא ואיום בעיניי ואני נלחמת בזה".
"עוד גיליתי על עצמי שיש לי עמוד שדרה חזק, שאני לא מתרגשת לא מפוסטים ולא מהפגנות, ושיש לי יכולת לראות קדימה ולצפות פני עתיד. ההחלטה לחבור לממשלת השינוי הייתה לא פשוטה. נתתי צ'אנס ביג טיים, ואנחנו סופגים על זה קיתונות של אש. אבל אני מוכנה לקחת את ההזדמנות לטובת עם ישראל, כי אני מאמינה שבסוף ניבחן במעשים ושבראייה ארוכת טווח המדינה תחזור להתנהל בצורה נכונה".