השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד):
"עלינו לוודא כי הבודדים, בעיקר המבוגרים, יזכו לגורל אחר מזה של יעקב"

"חודש תשרי, הנושא בכנפיו את התחלת הקריאה מבראשית, מביא עמו גם מסרים מורכבים, אולי יותר מכל ספר אחר בתורה. רק שלוש מצוות מכיל ספר בראשית, אך המורכבות האנושית, כידוע, אינה מסתיימת בתרי"ג מצוות. אחד מהנושאים המלווה כחוט השני את גיבורי הספר הוא הבדידות.

"'לא טוב היות האדם לבדו', אומר הקב"ה כבר בפרק השני, אך חרף בריאתה של חוה, 'העזר כנגדו', אדם וצאצאיו סובלים בצורה זהה מאותה מחלה בלתי נראית. קין, שהיה 'נע ונד בארץ', רדוף וחושש למותו אחרי שרצח את הבל; אדריכלי מגדל בבל, שניסו לבנות מבנה מונומנטלי 'פן נפוץ על פני כל הארץ'; אברהם אבינו, שמתפלל לצאצא באומרו 'מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי'; ויעקב אבינו, שמשיח בפני פרעה בפרשת 'ויגש' כי 'מעט ורעים היו שני ימי חיי'.

"הבדידות הבראשיתית מגיעה בכמה צורות וגדלים: יש בדידות של אלו המצפים לצאצא דוגמת אברהם ורבקה, יש בדידות ללא אדם קרוב דוגמת אדם הראשון וקין בנו, ויש בדידות של זרות וחוסר קשר לסובבים דוגמת לוט והגר. אך התוצאה של כל התחושות הללו היא זהה: היא מתארת אנשים שחשים דיכאון, אכזבה, פחד ומורא.

"נוהגים לכנות את הדיכאון והבדידות 'המגיפה של המאה ה־21 (אף שאנו בעיצומה של מגיפה אחרת, מוחשית יותר), אך עינינו הרואות כי זוהי מחלה בת אלפי שנים. אחד הדברים המחברים אותי לתנ"ך הוא העובדה שהוא אינו מנסה להאדיר את גיבוריו, אלא מציג אותם כמו שהם: אנושיים - על כל הכרוך בכך.

"המשרד לשוויון חברתי מוביל את המאבק הלאומי במגיפת הבדידות, שהרימה את ראשה ביתר שאת מאז פרוץ הקורונה לחיינו. בתקציב המדינה האחרון אישרנו תוכנית לאומית למאבק בבדידות, בעלות כוללת של יותר מ־100 מיליון שקלים, שבמסגרתה אנו מוציאים לפועל פרויקטים רבים למניעת בדידות, וזאת מתוך מטרה למגר את התופעה, או לפחות להקטינה למינימום האפשרי. עלינו לוודא כי הבודדים, בעיקר המבוגרים, יזכו לגורל אחר, טוב יותר, מזה של יעקב בפרשת 'ויגש'. עלינו לטפל במגיפה הפיזית, אך לא פחות מכך, עלינו לטפל במגיפה השקופה, הנפשית, מגיפת הבדידות".

השר מתן כהנא (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
השר מתן כהנא (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

השר לשירותי דת מתן כהנא (ימינה):
 "ישראל נקראת לשאת באחריות על אזרחיה שמבקשים להתחיל מבראשית"

“כל התחלה היא הזדמנות לתיקון, תשובה ונטילת אחריות. הסיום וההתחלה של התורה - המגיעים מיד לאחר ימי תשובה של תפילות ובקשות, אחרי השופרות, התקיעות והרעש הגדול של ימי הדין - מבקשים לאותת לאדם כי התיקון המתבקש מתחיל ממש כעת. השביל שעליו חלם מתחיל כאן, וכל שעליו לעשות הוא לפקוח זוג עיניים ולצעוד בו, ללכת בדרך החדשה־ישנה וליישר אורחותיו.

“אמרו חכמים: 'גר שנתגייר כקטן שנולד דמי' (יבמות צ"ז). הכוונה בדברי חז"ל הוא לעניין קרבה משפחתית, אבל לאורך הדורות ראתה היהדות את המתגייר המבקש להסתופף תחת כנפי השכינה ולהתגייר כאדם הנולד מחדש ומתחיל מבראשית.

"מאז הקמתה, מדינת ישראל נשאה על נס את הגיור וראתה בו חלק בלתי נפרד מקיבוץ הגלויות שבו זכינו לחיות. 2,000 שנות גולה הותירו אחריהן חורבן גדול, ונישואים מעורבים היו מנת חלקן של קהילות רבות ברחבי העולם. המדינה נטלה אחריות, אולם לצד רבים שסיימו בעזרתה את הליך הגיור בהצלחה, עומדים מספרים גדולים פי כמה וכמה של מי שניסו, השתדלו, למדו והתמסרו - אך לא עלה בידם לסיים את ההליך.

"במציאות הנוכחית - שבה חיים בישראל קרוב לחצי מיליון ישראלים שחיים איתנו באהבה, אך אינם יהודים על פי ההלכה - חובתנו לעשות הכל, אבל ממש הכל, כדי שכל מי שמבקש להתגייר יפגוש מערכת שמחבקת אותו מרגע הכניסה ועד לסיום ההליך בבית הדין. לסייע להם להתחיל מבראשית.

“הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר באחד מנאומיו המכוננים בוועדת הפנים של הכנסת: '... עקרונית דין הגיור לפי תורת ישראל הוא מעשה חיובי בהחלט. אבותינו ראו אותו בעין יפה'. בהמשך סיפר על תחושתו לאחר כל גיור: '... היה לי סיפוק רוחני גדול ושמחה גדולה'.
"עם תחילתו של ספר בראשית, מדינת ישראל נקראת לשאת באחריות על עתידה כמדינה יהודית ועל מאות אלפים מאזרחיה שמבקשים להיכנס תחת כנפי השכינה, לסגור מעגל לאומי בן אלפי שנים ולהתחיל גם הם מבראשית. זו האחריות שלנו".

יולי אדלשטיין (צילום: מרק ישראל סלם)
יולי אדלשטיין (צילום: מרק ישראל סלם)

ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד):
 "אני מאחל לכל אחד שיזכור כי התורה היא נבואת נצח, וככזו תעמוד לעולמי עד"

"היה זה אלברט איינשטיין שטען כי אי־שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. לרוב הוא צודק, אך כיאה לעם היהודי ולמסורת היהודית־ישראלית, אנו מביאים לעולם את היוצא מן הכלל. במשך מאות רבות של שנים חזר העם היהודי על מעגל בלתי פוסק של קריאת החומש. מדי שנה, באותו מועד, מסיימים את קריאת פרשת 'וזאת הברכה', ומיד אחריה מתחילים את פרשת 'בראשית'.

"אותו עם, אותם מועדים, אותן המילים. לכאורה, התוצאה אמורה להיות זהה בכל פעם מחדש. עם זאת, בכל סיום מחזור אנחנו עומדים בפני התחלה חדשה ומרגשת של סבב נוסף של קריאה והתעמקות. בכל שנה שעוברת, אנו צוברים חוויות וניסיון שמעניקים למילות התורה משמעות שונה וחדשה.

"כשעליתי ארצה, לקראת ראש השנה הראשון שלי על אדמת המולדת, נשאלתי בראיון על מה אחשוב בתפילת ראש השנה. מיד חשבתי על הפסוק: 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ', על שום אחיותיי ואחיי אסירי ציון שנותרו על אדמת ברית המועצות. לצד זה, חשבתי כי בתפילה זו יש גם כמה קטעים ארכאיים, שכבר לא התאימו לתקופה. אחד הפסוקים שגרמו לי לחשוב כך היה 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ'.

"לא שיערתי באותו הזמן כיצד עולם מסתובב לו, והנה, שנים רבות אחרי, לא נותרו עוד אסירי ציון מצד אחד, ועומדים אנו בעיצומה של מגיפה אדירה מן הצד האחר. כך עלינו לנהוג עת אנו ניגשים לקרוא את ספר בראשית: לחשוב מחדש על כל ביטוי בצורה אחרת. אני מאחל לכל אחד מאיתנו שיגלה את המשמעות העכשווית ושיזכור כי התורה היא נבואת נצח, וככזו תעמוד לעולמי עד.

"נמצאים אנו בימים נהדרים של התחדשות ושל התחלות חדשות. שנה חדשה מביאה איתה תעצומות נפש המעוררות אותנו לצאת לדרך חדשה. פרק אחד תם, ופרק חדש מתחיל. זוהי דרכו של עולם, זוהי גם דרכה של התורה. מעגל אינסופי של התפתחות. זה עתה סיימנו את פרשת 'וזאת הברכה', וכעת, בשמחה ובתקווה גדולה, נתחיל שוב כשאנו חזקים יותר, מנוסים יותר ונקיים יותר – מבראשית. חג שמח לכל בית ישראל וברכת 'חזק חזק ונתחזק'".