ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):
"התורה והמצוות לא מחליפות את היושר הבסיסי שלנו"
"התורה, כשמה, מורה לנו את הדרך שנלך בה ואת המעשה אשר נעשה. תרי"ג (613) מצוות ניתנו לנו בתורה כהוראה מגבוה, והן מדריכות אותנו איך לחיות נכון וטוב כיהודים בעולמו של ריבונו של עולם. את כולן נמצא בחמשת חומשי התורה.
"ובכל זאת, התורה אינה פותחת בהוראות ובמצוות. היא נפתחת ומקדישה חומש שלם - חומש בראשית, שאת קריאתו נחל שוב בשמחת תורה - בעיקר לסיפורי חיים ומעט מאוד למצוות. ספר בראשית נקרא 'ספר הישר', ואחרי שתי פרשיות שמוקדשות ל־20 הדורות שמבריאת העולם ועד אברהם אבינו, הוא מוקדש כולו לסיפורי האבות, שנקראו אף הם 'ישרים'. המפגש הראשוני עם התורה דרך סיפורי החיים של אבות האומה מלמד אותנו שהמפגש שלנו עם הקב"ה הוא מפגש טבעי של חיים, עוד לפני שהוא הופך למערכת יחסים של מצַווה ומצוּוה. היושר והמוסר הטבעי אמורים להיות מתאימים לתורה ולהקיף את הוראותיה כולן.
“חז"ל מלמדים אותנו שהקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם. כלומר, העולם נברא מתוך התאמה לתורה. התורה היא טבעית ומתאימה לעולם ולחיים. מעין ספר של הוראות שימוש שניתן לנו מהיצרן שייצר את המוצר הזה ויודע הכי טוב איך נכון להשתמש בו כדי לשמור עליו, ליהנות ממנו ולהגיע לתוצאה המיטבית. שמירה על הנחיות היצרן היא הדבר הטבעי והנכון למוצר, ואנחנו יודעים את זה גם בלי להיות מהנדסים, ומבינים בעצמנו מדוע נכון להשתמש בו דווקא כך ולא אחרת. אנחנו סומכים על היצרן. אנחנו סומכים על הבורא שברא את העולם.
“עוד מספרים לנו חז"ל שהאבות קיימו את התורה כולה, למרות שהיא עוד לא ניתנה כתורה מן השמיים. כיצד? 'נעשו שתי כליותיו של אברהם אבינו כשני רבנים'. ובמילים שלנו: אברהם הגיע לקיום המצוות מתוך מוסר כליות טבעי, גם בלי שהיה צורך לצוות אותן עליו במפורש.
"קולמוסים רבים נשברו ונהרות דיו נשפכו בהגות היהודית על היחס בין תורה ומוסר אנושי ועל הדרך למצוא סימטריה והרמוניה ביניהם. הצורך לגשר על הסתירות הקיימות ביניהם לכאורה, במבט ראשון, נובע בעיקר משינויים ומתהפוכות שעבר המוסר האנושי ברבות השנים, הדורות והתרבויות, ופעמים גם מהבנה לא נכונה של התורה וערכיה ומטעויות ביישומה על המציאות המשתנה. בשל חוסר היכולת לסמוך על המוסר האנושי לאורך זמן, וביחס לעם שלם, אנו נדרשים בהמשך הדרך לקבל את התורה והמצוות כהוראה מחייבת מגבוה. אבל גם לאחר מכן חשוב שנזכור שהתורה היא הדבר הטבעי לנו ושאת הקדוש ברוך הוא אנחנו אמורים לפגוש דרך החיים הטבעיים שלנו. התורה והמצוות מנחות את המפגש הזה ומלמדות אותנו לעשות אותו נכון, אבל הן לא מחליפות את היושר הבסיסי שלנו ואת המפגש הטבעי שלנו עם הבורא דרכו".
ח"כ גילה גמליאל (ליכוד):
"שמירה על כדור הארץ ועל הטבע היא שמירה על יצירת בראשית"
"השבוע נקרא בבתי הכנסת את פרשת בראשית, שמתחילה עם סיפור הבריאה. ביום השישי ברא אלוקים את אדם וחוה, שנחשבים לגדולים בפלאי הבריאה, כיוון שנבראו בצלמו ובדמותו של בורא עולם. המוסר והשכל שניתנו לאדם וחוה מחייבים אותם לדאוג לחי ולצומח, משום שאם יחריבו את מה שנברא, לא יהיה מי שיתקן אחריהם. באמצעות שמירה על הטבע, האדם שומר על הערכים ועל הכוונות של בורא עולם, שבגינן יצר את היקום.
"הציווי היחיד שקיבל האדם בגן עדן קשור לטבע - לא לאכול מעץ הדעת. מטרת הציווי הייתה לגרום לאדם להתגבר על תאוותיו, לנהל את עולמו בשכל ולא ברגש, ולהבין שלא כל דבר שיועיל בטווח המיידי יביא תועלת גם בטווח הארוך. כך גם כיום לצערנו. לרוב האדם עושה פעולות ומהלכים שנדמה שהם מועילים לו בטווח המיידי, אבל פוגעים בו ובסביבה בטווח הבינוני והארוך (ואף בטווח המיידי). משבר האקלים וההתחממות הגלובלית לא נוצרו ביום אחד, אלא כתוצאה מהתנהגות לא מושכלת ומתוך רצון להפיק תועלת לטווח הקצר בלי להתחשב בסביבה.
“בורא עולם הכין את כל מה שנדרש לשלמות היקום, ורק לאחר מכן ברא את האדם ביום השישי. בעקבות זאת, על האדם לראות את עצמו שותף למעשה בראשית. שמירה על כדור הארץ, על הטבע, החי והצומח היא שמירה על יצירת בראשית ועל כוונותיו של אלוקים. חלק מהפסוקים בספר בראשית מתארים את בריאת העולם והטבע למען האדם: 'פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרמשת על הארץ'. למרות הפסוקים הללו, על האדם להתקיים בכדור הארץ בהדדיות - ליהנות מהטבע ומהסביבה, אך לשרת אותם בחזרה ולדאוג לקיומם.
"בסיום בריאת העולם אמר אלוקים לאדם: 'ראה מעשיי כמה נאים, תן דעתך שלא תקלקל, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך'. בואו ונשמור על הסביבה".
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין (תקווה חדשה):
"הקריאה בספר בראשית יכולה להעמיד שאלות חדשות בפני הדור שלנו"
“גם השנה, כמו בכל שנה שקדמה לה, נתחיל בשמחת תורה את המחזור החדש של קריאת התורה מספר בראשית, שיסתיים עד לשמחת תורה בשנה הבאה. ספר בראשית הוא החומש הראשון של התורה, שמספר לנו את סיפור בריאת העולם ואת סיפורן של הזוגיות הראשונה והמשפחה הראשונה שהקימו אדם וחוה. כן הוא מספר על מערכת היחסים בתוך המשפחה, על מערכת היחסים בין האנושות הקדומה והעמים השונים לבין בורא עולם (המבול ותיבת נח, מגדל בבל ועוד), ובעיקר מתאר בהרחבה את סיפורי אבות האומה, את מערכת היחסים שלהם עם העולם שסביבם ובתוך המשפחה שכל אחד מהם בנה ואת מערכת היחסים בינם לבין ארץ ישראל.
"לרבים מאיתנו לפעמים קל יותר וטבעי יותר להתחבר דווקא לחומש השני, ספר שמות, שהגיבור הראשי בו הוא כבר עם ישראל, ולא משפחה כזו או אחרת. גם דרכי האישית חזרה לזהות היהודית שלי, למורשת היהודית ולציונות - כנער בן 15 במחתרת היהודית בברית המועצות ולאחר מכן כמנהיג קהילתי צעיר בן 18 - התחילה מחיבור לספר שמות. סיפורי העם והזהות הלאומית דיברו אליי יותר מאשר סיפורי ספר בראשית, שדרשו ממני, כמתמטיקאי וכפיזיקאי צעיר, התמודדות לא פשוטה עם המתח שבין הסיפור המקראי לבין תיאוריות מדעיות שלאורן גדלתי.
"גם התנועה הציונית, ומדינת ישראל הצעירה שהוקמה בידיה, הרגישו חיבור טבעי יותר לזהות הלאומית, הבאה לידי ביטוי בספר שמות, ואף יותר מזה בסיפורי התנ"ך, מאשר לסוגיות התיאולוגיות והאקזיסטנציאליסטיות הבאות לידי ביטוי בספר בראשית. אבל שנינו, המדינה ואני, התבגרנו. כיום, לאחר שעליתי לישראל והשתרשתי בעולם של המסורת היהודית, הסוגיות האוניברסליות והמורכבות של ספר בראשית מדברות אליי ומעסיקות אותי לא פחות מסוגיות הזהות הלאומית של ספר שמות.
"המפגש המורכב בין הבורא וסיפור הבריאה לבין עולם המדע המודרני, והמסרים האוניברסליים - מהו האדם, מה יחסיו עם הבורא ועם הנפש של עצמו, מה המשמעות של המערכת הזוגית והמשפחתית שהאדם בונה והמתחים שבתוכה - כל אלה נגלים בפנינו לעומקם בסיפורי ספר בראשית. גם החיבור ליהדות בישראל המודרנית לא יכול להתבסס אך ורק על הזהות הלאומית של ספר שמות, אלא נזקק יותר ויותר לסוגיות האוניברסליות של ספר בראשית.
"לאחר שהקמנו מדינה יהודית לתפארת, איננו יכולים להימלט מלשאול את עצמנו מה ייעודנו כעם וכמדינה במשפחת העמים ואיך המסר הלאומי יכול להיות מתורגם ואף להוביל למסר אוניברסלי. הקריאה המחודשת בספר בראשית יכולה להדריך אותנו, אבל יותר מכך, גם להעמיד בפנינו שאלות חדשות שעלינו לחפש את התשובות אליהן, שמתאימות לדור שלנו".