"הארגונים המדוברים הם מארגוני זכויות האדם הנחשבים להומניטאריים ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש ועבדו במשך עשרות שנים עם האו"ם", הוסיפה בצ'לט, שאף טענה כי החלטת משרד הביטחון "מבוססת על סיבות מעורפלות או בלתי מבוססות".
לדבריה, תביעת זכויות בפני האו"ם או כל גוף בינלאומי אחר היא אינה מעשה טרור, "תמיכה בזכויות נשים בשטח הכבוש איננה טרור ומתן סיוע משפטי לפלסטינים עצורים הוא אינו טרור".
עוד היא טענה כי "הארגונים, שחלקם הם כמה מהשותפים המרכזיים של המשרד לזכויות אדם של האו"ם, נאלצים להתמודד עם השלכות מרחיקות לכת בעקבות ההחלטה וכך גם האנשים שממנים אותם ועובדים איתם. העבודה שהם מבצעים עבור הפלסטינים נמצאת בסכנה. הצהרת משרד הביטחון הישראלי כי הארגונים הפכו לזרוע של 'החזית העממית לשחרור פלסטין' לא גובתה בראיות, ואין מידע על סוג הטרור שהפעילו. כמו כן, לא נערך הליך ציבורי לביסוס ההאשמות".
הנציבה אף ציינה כי ההחלטה של ישראל "מדגישה עד כמה חוק המלחמה בטרור שחוקק בשנת 2016 הוא בעייתי, כולל ההגדרה הרחבה מדי שלו לטרור. הוא אף יוצר בעיות בהליך המשפטי ההוגן בדרך בה הוא מאפשר לשמור ראיות בסודיות".
"על ישראל להבטיח שמגני זכויות אדם לא ייעצרו, יואשמו ויורשעו בעקבות עבודתם הלגיטימית להגנה על זכויות. אני קוראת לרשויות הישראליות לבטל את ההצהרה ולחזור בהם מאמירותיהם כי מדובר בארגוני טרור", סיכמה.
התרעות פיקוד העורף