ח"כ ענבר בזק סיפרה: "רצתי לבחירות במשגב. שרפו שם רכבים ואת אוהל האירוח של התומכים שלי. היום אני חברה בוועדת חוקה. מעבר לביקורת הלגיטימית על התו הירוק, קיבלתי צילומי מסך של קבוצות וואטסאפ: 'תיכנסו לפייסבוק של הפושעת', ולפני שבועיים היועצות שלי קיבלו פניות על 'מוכרת זריקות הרעל'".
ח"כ רות וסרמן לנדה התייחסה גם היא לדברים: "הנחתי חוק בעניין פרוטקשן והגדרנו שם מחדש את עניין הסחיטה, כי לפעמים לוקחים דמי חסות בלי שיש סחיטה כהגדרתה היום בחוק. נהיינו חברה שהכל בה הפך לאלים – בבתי הספר, בכבישים, בכנסת. אני לא מדברת על עבירות. הנורמה היטשטשה. כולנו צריכים לעצור ולחשוב מה קורה בחברה שלנו. יש כאן אלימות שמקופלת בהתנהגות של כולנו".
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "המון אנשים מאוימים בשירות הציבורי. ראש רשות מאוים משתי סיבות: הראשונה היא כי על פי הגדרת החוק הוא משמש מנהל העיר ובפועל אין מכרז, אין היתר בניה בלי חתימת ראש עיר, זה מטיל עליו את כל הלחצים. הסיבה השנייה היא שראש העיר גר בתוך הקהילה, מטר מזה שאתמול חתם על צו הריסה שלו".
ח"כ אורית סטרוק שאלה בתגובה: "האם יש שולחן עגול עם גורמים מחוץ למשטרה, לא רק בהיבט הפלילי? לאיין את החשק לאיים? שמענו מסגן השר סגלוביץ שבמאבק באלימות בחברה הערבית מפעילים את מס הכנסה ויוצרים מעטפת שלא ישתלם". מזרחי השיב: "חיובי. יש מאמץ חקירתי, כולל פעולה בתוך שב"ס כלפי אנשים שלו. כל דבר שיכול לסכל את האיום".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "הצעת חוק לעונש מינימום עברה קריאה ראשונה, ונעשה הכל לקדם אותה כדי לתת לפרקליטות כלים. אני שומעת הרבה תלונות של שוטרים שעמלים על חקירה, וטוענים: 'בסוף הוא חוזר לשטח כי בית המשפט משחרר'".