הוועדה לביטחון פנים בראשות חברת הכנסת מירב בן ארי דנה היום (רביעי) בסחיטת ראשי רשויות ביוזמת הח"כים מאיר יצחק הלוי, ענבר בזק, יוסי שיין ומשה ארבל. מנתוני הדיון עולה כי השנה נפתחו כ-1,500 תיקים על איומים וסחיטת אנשי ציבור, הוגשו 450 כתבי אישום ובוצעו 20 מעצרים עד תום הליכים. נוסף על כך, צויין כי בשנת 2020 הוקצו 6.6 מיליון שקלים לאבטחת ראשי רשויות. 

יו"ר הוועדה בן ארי אמרה כי "זה בלתי נסבל שאדם שבוחר לשרת את הציבור נמצא במצב סיכון. נקדם את הצ"ח עונשי מינימום לעבירות אלה". לדברי בן ארי, סגן ראש אגף מבצעים במשטרה מסר כי 23 ראשי ערים מאוימים, ארבעה מתוכם בדרגה הגבוה ביותר. תנ"צ קובי זריהן, רח"ט מודיעין במשטרה הוסיף כי "אחוז כתבי האישום המוגש בנושא הוא מהיותר גבוהים, מעל 30%".

ח"כ מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת לשעבר, אמר: "כשהגשתי תלונה במשטרה על סחיטה, השוטר שאל אותי אם אני לא מנצל את זה לעניין פוליטי. יש רפיסות ואי התייחסות, ואז רמת הסחיטה מתעצמת. גורמים עברייניים פועלים לשיבוש דעת מקבלי ההחלטות, ככל שנאפשר לאלימות להתרחש, היא תגבר. נוצר מצב שהעבריין הופך לגיבור מקומי - כשאנשים קטנים מטילים צל גדול, סימן שהשמש שוקעת".

חברת הכנסת מירב בן ארי (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)חברת הכנסת מירב בן ארי (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ ענבר בזק סיפרה: "רצתי לבחירות במשגב. שרפו שם רכבים ואת אוהל האירוח של התומכים שלי. היום אני חברה בוועדת חוקה. מעבר לביקורת הלגיטימית על התו הירוק, קיבלתי צילומי מסך של קבוצות וואטסאפ: 'תיכנסו לפייסבוק של הפושעת', ולפני שבועיים היועצות שלי קיבלו פניות על 'מוכרת זריקות הרעל'".

ח"כ רות וסרמן לנדה התייחסה גם היא לדברים: "הנחתי חוק בעניין פרוטקשן והגדרנו שם מחדש את עניין הסחיטה, כי לפעמים לוקחים דמי חסות בלי שיש סחיטה כהגדרתה היום בחוק. נהיינו חברה שהכל בה הפך לאלים – בבתי הספר, בכבישים, בכנסת. אני לא מדברת על עבירות. הנורמה היטשטשה. כולנו צריכים לעצור ולחשוב מה קורה בחברה שלנו. יש כאן אלימות שמקופלת בהתנהגות של כולנו".

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון: "סחיטה באיומים פירושה לבלוע כל עיקרון של שלטון החוק, דיני מכרזים והגנה על אינטרס הציבור. למרות המתקפות הקשות עלי - לא אאפשר במשמרת שלי התעשרות של בעלי אינטרס על חשבון תושבי הרצליה. אני קורא לכם, חברי הוועדה, לגנות את ההתערבות האסורה של נבחרי ציבור בדיני מכרזים ולהגן על נבחרי הציבור ובעלי תפקידים מפני התופעה האלימה של סחיטה".

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "המון אנשים מאוימים בשירות הציבורי. ראש רשות מאוים משתי סיבות: הראשונה היא כי על פי הגדרת החוק הוא משמש מנהל העיר ובפועל אין מכרז, אין היתר בניה בלי חתימת ראש עיר, זה מטיל עליו את כל הלחצים. הסיבה השנייה היא שראש העיר גר בתוך הקהילה, מטר מזה שאתמול חתם על צו הריסה שלו".

הוועדה לביטחון פנים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)הוועדה לביטחון פנים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ששי מזרחי, ראש מדור מאוימים במשטרה: "צריך להבין שכל ה'איחולים' שמאחלים לעובד ציבור או לילדיו ומשאלות לב שונות ומשונות, כל אלה אינם עבירה פלילית. גם הסתה לאלימות בנוסח כללי כמו 'צריך להרוג אותך', חייבת לעבור מבחן פרקליטות, שרק היא מאשרת לנו אם בכלל לפתוח בחקירה. רק איום בגוף ראשון – 'אני אהרוג אותך' מאפשר לנו טיפול מיידי. רוב האנשים לא יודעים את ההבדלים מבחינה חוקית, וטוענים שהמשטרה 'לא עושה כלום'. המשטרה פועלת מיידית, כשהיא יכולה, על פי הגדרת החוק".

ח"כ אורית סטרוק שאלה בתגובה: "האם יש שולחן עגול עם גורמים מחוץ למשטרה, לא רק בהיבט הפלילי? לאיין את החשק לאיים? שמענו מסגן השר סגלוביץ שבמאבק באלימות בחברה הערבית מפעילים את מס הכנסה ויוצרים מעטפת שלא ישתלם". מזרחי השיב: "חיובי. יש מאמץ חקירתי, כולל פעולה בתוך שב"ס כלפי אנשים שלו. כל דבר שיכול לסכל את האיום".

אילונה ענבר קרת, עוזרת לפרקליט המדינה: "חקירת הסתה לאלימות דורשת אישור הפרקליטות. המחוקק קבע שזו עבירה חמורה, אבל היא דורשת כמה מבחנים כי זו עבירה שנושקת לחופש הביטוי. כשמגיע חשד להסתה לאלימות המשטרה מבקשת אישור פתיחה בחקירה. המחוקק קבע שצריך להוכיח שיש אפשרות שאדם ישמע את הדברים וזה יגרום לו לעשות מעשה. מדי יום אנו בוחנים מקרים כאלה כלפי נבחרי ציבור וכלפי אזרחים פשוטים". 

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "הצעת חוק לעונש מינימום עברה קריאה ראשונה, ונעשה הכל לקדם אותה כדי לתת לפרקליטות כלים. אני שומעת הרבה תלונות של שוטרים שעמלים על חקירה, וטוענים: 'בסוף הוא חוזר לשטח כי בית המשפט משחרר'".