הפסד לקואליציה: חוק הגיוס שנועד להסדיר את גיוס בני הישיבות לצה"ל שעלה היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת נפל בתיקו 54-54. לאחר המפלה, הודיעו ראש הממשלה, נפתלי בנט, שר הביטחון, בני גנץ, ושר החוץ, יאיר לפיד, כי ביום רביעי הקרוב  הקואליציה תניח את הצעת חוק הגיוס מחדש עם בקשה לפטור מחובת הכנחה. ההצעה תעלה להצבעה במליאה בשבועות הקרובים.

חבר מפלגת רע"מ מאזן גנאים נעדר מהמליאה. חברת הקואליציה ממפלגת מרצ ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי, הצביעה נגד ועוררה את זעם הקואליציה. בסביבתה של חברת הכנסת אומרים כי החליטה להצביעה נגד בעקבות אירועי הנטיעות בנגב ובמחאה על חוק האזרחות

ח"כ זועבי הגיבה גם כן להחלטתה להצביע נגד ואמרה: "בשבוע שעבר הקואליציה שאני חברה בה חצתה שני קווים אדומים. התנהלות הממשלה, משרד בטחון פנים, משרד השיכון, המשטרה וקק'ל בנגב נגד האזרחים הערבים הבדואים היתה לאות קלון של מדיניות ברוטאלית, אטומה ודורסנית. אתמול הממשלה תמכה בהבאת הצעת חוק גזענית ופאשיסטית של הציונות הדתית בנושא חוק הלאום".

"בעבר הגשנו מתווה צודק וראוי לחוק האזרחות אשר יבטיח את כבוד האנשים אך לצערי שרת הפנים איילת שקד נפנפה בהבטחותיה הללו ולא קיימה אותן. אינני יכולה לעבור על סדר היום ועל כן בצעד של מחאה, הצבעתי היום בעד מצפוני, בעד החברה הערבית  ונגד הצעות חוק שהממשלה רצתה לקדם, חוק הגיוס וחוק שירות לאומי. הקואליציה הזו הבטיחה שינוי, גם כלפי החברה הערבית, חובת ההוכחה היא על הממשלה".

בנוסף לכך, בקואליציה הופתעו מכך שנתניהו נכנס ברגע האחרון למליאה, לאחר שנעדר כל היום, והצביע נגד חוק הגיוס. את החוק הציג שר הביטחון בני גנץ, שטען: "המצב הנוכחי בו מחצית מבני ה-18 לא מתגייסים פוגע בחוסן הישראלי". מיד אחריו עלו חברי הכנסת החרדים להביע את התנגדותם הנחרצת לחוק: "צבא זה לא ערך, לימוד תורה זה ערך".

ח"כ בן ארי זועמת על ח"כ זועבי שהפילה את חוק הגיוס (צילום: ערוץ כנסת)

בפתח דבריו אמר גנץ: "הצעת חוק שירות הביטחון תיקון מספר 25 תקדם את סוגית הסדרת הגיוס לצה"ל של בני הישיבות. היא מבוססת על עבודת מטה שנערכה במשרד הביטחון מתוך הכרה בערך לימוד התורה ותחת הבנה שלא כל תלמידי הישיבות ישרתו מחר בבוקר או בכלל. מטרת ההצעה לפעול ככל הניתן לקידום השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובשרות הלאומי אזרחי".

"על מנת להשיג את היעדים האלו פועלים בצה"ל להרחבת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי שיבטיחו שמי שנכנס חרדי ישמור על זהותו. בנוסף אנו מקימים מסלולים מגוונים שמאפשרים שרות משמעותי ואף יכולים להוות כרטיס כניסה לשוק התעסוקה ולחברה הישראלית. מתוך מטרה לאומית נוספת של השתלבות החרדים בתעסוקה, החלטנו להוריד את גיל הפטור שיעמוד בשנתיים הקרובות על 21, אח"כ כך על 22 ובסוף על 23".

גנץ הוסיף: "ישנם גם מנגנונים שמטרתם להבטיח עמידה ביעדים על מנת שנשמור על הצרכים הביטחוניים. עם זאת אני בטוח, חברי החרדים, שלא נגיע לשימוש בהם. אני רואה אתכם שותפים בתהליך בו נשמור על עולם התורה ועל עוצמתה ולכידותה של מדינת ישראל. נדרשת רפורמה לא רק לחרדים אלא לכל חלקי החברה הישראלית".

"המצב הנוכחי במסגרתו מחציית מבני -18 אינם מתגייסים פוגע בחוסן הישראלי הבסיסי. לכן נעשה הכל כדי להגיע להסכמות. המסר הוא אחד אנו צריכים את כולם ולכולם יש מקום. המשימה המונחת בפנינו בשנים הקרובות לשמור על צה"ל כצבא העם שיכול למלא את משימתו בשמירה על הבטחון, ולצד זה לשמור על החברה הישראלית כחברת כל שבטיה ולא להפוך אותה לחברת שבטים", סיכם גנץ.

שרי הממשלה במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)שרי הממשלה במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה עלה אחריו וטען: "ביום זה שאתם חוגגים את כינונה של הכנסת מביאים חוק שמערער את יסוד קיומנו, אני מאמין באמונה שלמה שחובת לימוד התורה וקיומה היא זכות הקיום של עם ישראל, היא נשמת החיים שלנו, היא עמוד התמך העיקרי והבלעדי, היא אבן היסוד והבסיס לקיומנו הערכי והמעשי. אנחנו מאמינים באמונה שלמה כי לכך נוצרנו וזו כל תכלית קיומנו". 

"אנחנו מאמינים כי גם מי שעתיד להצביע בעד חוק זה חושב כך וכל המשנה ידו על התחתונה. לפני 3,334 שנה קיבלנו את התורה מאז ועד היום לא היה רגע אחד שפסק לימוד התורה בעם ישראל כי זה קיומנו! החוק הזה מחליש את לימוד התורה, ערך הלימוד גדול יותר מהגיוס לצבא. הצבא זה לא ערך, אלא זה צורך בטחוני, התורה היא ערך וכאשר יש לימוד תורה הצורך בצבא קטן. לומדי התורה ממיתים עצמם באוהלה של תורה בגלל ערך לימוד התורה".

"בארה"ב אין אחד הטוען כי לומדי התורה הם 'משתמטים', כי אין שם חובת שירות בצבא. חסרים לומדי תורה בארץ ישראל, אנחנו צריכים להגדיל את מספר לומדי התורה בארץ, לשם על כולנו לחתור. מי שתומך בחוק המחליש את לימוד התורה בארץ ישראל חותר תחת קיומנו. עוד לפני קום מדינת ישראל למדו תורה בארץ ישראל, אין שום זכות מוסרית למנוע לימוד תורה בארץ ישראל, אין שום זכות לקבוע בחוק כי לומד תורה בארץ ישראל הוא עבריין, שום חוק לא יערער זאת".

ח"כ מאיר פרוש הוסיף: "מדינה בשלטון של יהודים שמחוקקת חוק כזה, עדיף שמדינה כזו לא תקום. זו דעתנו". עוד טען: "נשמע לכם הגיוני שאנשי רע"מ מקבלים תקציבים ולא הולכים לצבא, אנחנו לא מקבלים תקציבים והם יגידו לנו ללכת לצבא?".

ח״כ יואב בן צור אמר: ״כבר לפני עשרות שנים, ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון אשר הבין את ערך לימוד התורה, נתן פטור ללומדי התורה. והנה היום, כאן במדינת היהודים, רוצים לכפות על הבחורים להפסיק מלימודם. לא ביקשנו להגן על מי שלא לומד, ביקשנו לשמור על שבט הלוי, אשר תורתם אומנותם, אני מכריז מכאן, קול התורה ימשיך להדהד בציון ובירושלים ושום אדם ושום חוק בעולם לא יעצור את זה״.

ח"כ יעקב אשר: "בלומדי התורה שהם מרכיב הביטחון האמיתי של ארץ ישראל - מנסים לפגוע. לא יעזרו לכם אלף חוקים ובגצי"ם, מי שרוצה ללמוד ימשיך ללמוד על אפכם ועל חמתכם, נצח ישראל לא ישקר".

ח"כ יריב לוין: "הצעת החוק הזו היא בעיניי חרפה וחוצפה שאין למעלה ממנה.  תחת הסיסמה של כביכול שוויון בנטל מביאים לכאן חוק שכל כולו הפליה אחת גדולה. ואני שואל אותך, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי – איך את מעיזה לתמוך בחוק הזה? מה את רוצה, לגייס את כולם? באמת זה מה שאת רוצה? את בעד לגייס את הציבור הערבי לצבא? את הרי לא בעד זה, את הרי לא רוצה. אז למה את חושבת שיש לך זכות לבוא ולהגיד, אנחנו הציבור הערבי לא, אבל הם כן? למה? מה, האמונה שלהם פחות טובה מהאמונה שלך? הם לא זכאים לאמונה שלהם לפחות כמוך?"

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן: "אחי החרדים, אתם לא לבד. ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה, כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו. ומה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל, בחסות 12 פייק ימין מרכז בור ונבער שמי שלעומד בראשו אין אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעינו הוא ישו, ובזכות שמאל אנטי ציוני לב המדינה הזו נדחק לשוליים. אתם יושבם כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם. לא ימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני מדוכא, אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזו".

דרעי על חוק הגיוס: "נעשה הכל שגם ערבים יתגייסו לצבא" (צילום: ערוץ כנסת)

ח"כ אריה דרעי: "זה חוק פוליטי ממדרגה ראשונה, אף אחד לא מדבר בשם השוויון, אנחנו יודעים שאם זה היה תלוי בשר הביטחון הוא לא היה מביא את החוק הזה, הוא בא לכאן בגלל אילוץ קואליציוני ובגלל אילוץ של בג"צ ששם אולטימטום. ליברמן ולפיד כביכול המשרתים הגדולים, גנרלים בצבא, הם באים ומדברים בשם השוויון".

דרעי הוסיף ואיים בטוויטר לפני ההצבעה: "חוק הגיוס, חוק פוליטי, שכל מטרתו לפגוע בלומדי התורה ולהפלות בין לומדי תורה. ‏אני פונה לחברי רע״מ, אין לכם זכות מוסרית להחליט על יהודים וחרדים מי ישרת בצבא ומי לא! זה קו אדום! אם תרימו יד בעד חוק הגיוס, לא נרפה מכל פעולה אפשרית בבג״צ בשביל שיגייסו ערבים לצבא". 

שר החוץ יאיר לפיד עלה לסכם את הדיון והגיב לטענות הח"כים החרדים: "איך החוק הזה יכול להיות אנטי חרדי אם כל מה שאנחנו מבקשים בו זה מה שאנחנו מבקשים מהילדים שלנו. כל העניין בחיים משותפים וזה חוק שמדבר על חיים משותפים, הוא שלכולם יש את אותן זכויות ואותן חובות. זה גם לא חוק נגד עולם התורה, כי בכל תולדות היהדות תורה ועבודה, תורה והגנה על מדינת ישראל הלכו יד ביד". 

יאיר לפיד במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)יאיר לפיד במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יום הולדת לכנסת: המליאה נפתחה בישיבה חגיגית לציון 73 שנים להיווסדה

מליאת הכנסת נפתחה בדיון חגיגי לציון הכנסת ציינה יום הולדתה ה־73 - בצל מגיפת הקורונה, שתוקפת גם שרים, ח"כים ועובדים רבים במשכן. בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949) התקיימה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת. יומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האסיפה המכוננת כי בית המחוקקים של מדינת ישראל ייקרא "הכנסת". מאז הכנסת חוגגת את היווסדה מדי שנה בראש השנה לאילנות. 

ראש הממשלה נפתלי בנט היה ראשון הנואמים במליאה: "בריאות שלמה לכולם. היהדות היא הדת והמורשת של הוויכוח, יסוד היהדות זה תרבות הוויכוח, מימי התנ"ך דרך הטנאים, מוראים, ויותר מאוחר ועד ימינו אלה. הוויכוחים שנמשכים ביהדות הם ויכוחים על פני דורות רבים, לפעמים הדורות המאורחים מתווכחים על דורות קודמים וכך התפתחה ההלכה היהודית. למעשה כיום הגמרא היא לא לשם שורה תחתונה, אם נכנסים לישיבה גוש עציון או חברון, אתם תראו בחורי ישיבות מתווכחים בלהט, שהדבר האחרון שמעניין אותם זה השורה התחתונה. הוויכוח הוא לשם העמקה, חידוד, שיוף, של המורשת שלנו ושל התפיסות".

"אני חושב שסוד ההצלחה של מדינת ישראל טמון במורשת הזאת, שרואים אותה משיבת חברון ועד מסדרונות ההייטק בהרצליה או תל אביב. כי גם בחברון, נשמע צעקות, חברותא שצועקים, צעקות של אהבה לא של שונאים, למרות שברגע המחלוקת הם כועסים וגם אם יכנס למסדרון בהייטק בהרצליה גם ישמע צעקות "מה פתאום, צריך ככה", המשיך בנט.

בנט המשיך לספר על המחלוקות שחוותה הכנסת לאורך השנים: "היום יום ההולדת של הכנסת, חג לאילנות. חג לחופש הרעיונות ולפרלמנט הישראלי. הכנסת ידעה מחלוקות מאוד קשות, ידעה את מחלוקת השילומים בין בגין לבין גוריון, מחלוקת קשה מאוד של שני צדדים, קטונתי, לא יודע מה הייתי עושה. זאת מחלוקת, והיו פה הפגנות וקשיים. היו מחלוקת בתקופת אוסלו, קשות מאוד, כשחלק מהעם אמר שכדאי ללכת על שלום או ניסיון לשלום עם הפלסטינים, חלק אחר אמר מה פתאום זה יוביל למלחמה. פה דווקא יש לי עמדה אבל גם זו הייתה מחלוקת על מהות".

"בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות פה בבית הזה, ומפה התגלגל לעם רוח של מחלוקות לא לשם שמים, במילה אחת - סתם. מחלוקת על כלום. שנאה אוטומטית, דעות אוטומטיות, הדעות מתקבלות על פי הצדדים ולא הפוך. אדם מסוים יגיד ככה אז כולם יגידו ככה. ואם אחר אחר כך משנה לב' כולם יגידו ב' על אותו נושא. האם ראוי לשבת עם רע"מ בממשלה? כשמישהו אומר כן ראוי, זה הסכמי אברהם, אז כולם אומרים כן. ואז ברגע שאותה דמות אומרת שזה לא טוב, משנים, כל הצייצנים משנים, 'מה שאמרנו לא רלוונטי'", המשיך ראש הממשלה.

על הדברים הללו טען בנט כי אין הם "מחלוקת לשם שמיים. מחלוקת שלא לשם שמים היא צעקות של שנאה נטולות יסוד, הפצת קיטוב, מה שבסוף מביא לשיתוק, לא רק פה, אלא גם אצל הידידה הגדולה שלנו ארה"ב, בשנים האחרונות נמצאים בקיטוב משתק, לא מצליחים להעביר חוקים יסודיים והעסק משותק".

בנט סיכם את דבריו: "רוצה לאחל לכולנו, גם לאופוזיציה  שם יש אנשים מצוינים וגם בקואליציה, גם בקואליציה יש ממחלוקות, אם עם צמא חיים אנחנו, חייבים כצו קיומי לנהל פה בבית הזה ובעם מחלוקת לשם שמים. זה האיחול שלי לכנסת ישראל".

בנט האשים את נתניהו ביצירת "מחלוקת שלא לשם שמים" (צילום: ערוץ הכנסת)

יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי פתח את המליאה בביקורת על השיח בכנסת: "השיח לא עושה שירות טוב לבית הזה או לאף אחד מאיתנו זה לא קשור לסגנון ולדיבור עם הידיים כל אחד וסגנונו הוא. קשור לכבוד הדדי ליכולת לנהל ויכוחים בינינו שהציבורי יפיק תועלת. שהכל ישמע ויחדור מבעד לפוזיציות ויצליח לשנות".

"כולי תקווה שהשיח של החודשים האחרונים יתמתן, מכל צדי הבית, יש לנו מחויבות לשמור על כבוד הכנסת ומעמדה. כדי שהפירות שמייצר הבית הזה עליהם דיבר שפרינצק, לא יהיו רעילים אלה אכילים עבור הציבור. בחתי שנה האחרונה הכנסת חזרה לעבודה בטורבו, הקמנו ממשלה, בחנו נשיא, העברנו תקציב מדינה והכנסת עובדת מסביב לשעון".

"בוועידות עוברת חקיקה ממשלתית ופרטית. נושאים עולים לסדר היום , כ-750 שאילות של ח"כים קיבלו מענה וזה המון. מאז פתיחת המושב, לפני קצת יותר משלושה חודשים, אירחה הכנסת כ-30 אלף מבקרים, וקיימה כ-20 אירועים של חכים. אמנם, בתקופה האחרונה נאלצנו להעביר חלק לזום בגלל האומיקרון, כדי לשמור על ליבת הפעילות. אני מאמין שבמהרה כשכל האומיקרון ישכח נסיר את ההגבלות", המשיך לוי.

לסיום הוא אמר כי "אני קורא לכולם לקחת חלק פעיל בכל הועדות, המחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה לא כה גדולות. אני רוצה לפתוח בסבב נוסף בין הצדדים ולהגיע לעמק השווה ולסיים עם המחלוקת הזאת. פגשתי באופוזיציה מספיק אנשים שרוצים הטובת הבית ורוצים לסיים את הסגה, אני מאמין שנצליח לגשר על הפערים".

"חברי חבריי הכנסת, ביום חגה של הכנסת אני רוצה לברך בשם כולנו את עובדות ועובדי הכנסת, ולהודות להם על המסירות שהם מפגינים מסביב לשעון יום ולילה. הבית הזה לא יכול לפעול בלעדיהם, אתם אלה היושבים ביציע , המצטיינים מעובדי הכנסת, אתם מאפשרים לריבון לקיים את מחויבותו מול הציבור, תודה על העשייה. תרשו לי לברך בהזדמנות זו את המצטיינים מביניהם שנמצאים ביציע, ברוכים תהיו תודה רבה על העשייה שלכם", סיים יו"ר הכנסת.

יו''ר הכנסת מיקי לוי (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)יו''ר הכנסת מיקי לוי (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

לאור היעדרותו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, חבר הכנסת אופיר אקוניס עלה לנאום גם כן: "יום ההולדת לכנסת הוא יום חג לעם ישראל. הוא יום חג לדמוקרטיה הישראלית, הוא גם יום, של חשבון נפש לכל אחד ואחד מאיתנו. הכנסת היא ולא אחרת, סמל הריבונות של העם היהודי ששב לארצו. לממשלה יש את כל הכבוד הראוי ויש כבוד וגם הייתי חבר בה, לא הרשות המבצעת, ולא הרשות המחוקקת, הכנסת היא סמל הריבונות. הקונגרס הציוני הראשון והבאים אחריו, חשובים. הצהרת בלפור חשובה, ועידת סן רמו, חשובה. החלטת האו"ם חשובה, כולן חשובות.  כולן חלק מיסודותינו מהסיבור הציוני. אין ציוני מבלי להיות יהודי".

לאחר מכן, אקוניס החל לבקר את הרשות השופטת, שלטענתו נוגסת במחוקקת: "אבל אדוני היו"ר, אבן היסוד שבלעדיה אין מדינת ישראל, אין דמוקרטיה, אין קיום לעצמאות עמינו, זאת הכנסת. אמרתי כל הרשויות חשובות ואבן יסוד בדמוקרטיה. ואני חייב להגיד, גם אם לעיתים יותר משנדמה שהרשות השופטת בשל רשויות חוקתיות שניתנו לה ברוב קטן בעצמה מבטלת חוקים שנחקקו כאן, מחייבת את הכנסת בחקיקתם של אחרים. ההתערבות בסדר יומה של הכנסת, היה מבחינתי קו אדום שנחצה ושכל חבר כנסת תהיה השקפתו אשר תהיה, מימין או ומשאל, כולם היו חייבים לעמוד על רגליהם כדי למחות על כך ולהתריע על התקדים המסוכן הזה".

"ללא הבדלים של השקפות פוליטיות, לפני שנה וחצי בעניין ההתערבות בסדר היום, היה מתאים לצד אחד ולא לצד השני, והדברים עלולים להתהפך. שמרו על כבודנו. אנחנו מכבדים אתכם, תכבדו אותנו, כמו שאנחנו מכבדים אתכם. עד דצמבר 1949, פעלה הכנסת מתל אביב, מקולנוע קסם המוכר היום כבניין מגדל האופרה, לימים נקרא החוף ממול חוף ירושלים. הבחירות הראשונות התקיימו בינואר, ולא בכדי התקיימה הכנסת הראשונה בט"ו בשבט, כדי להוכיח את הקשר של העם היהודי לאדמתו. מי שאוהב את ארצו נוטע בה, מכה בה שורש, ומי שזו לא ארצו, עוקר ומתגאה בך ברשתות החברתיות, מצית ושורף".

"במהלך השנים אושרו כאן הסכמי שלום, האחרונים ביניהם הסכמי אברהם ודווחו בה מהלכים של פתיחת מלחמות למורת רוחו של הצבא, תפיסתו של הרוח הגרמני הנאצי יימח שמו אייכמן, ההודעה הייתה לכנסת ואושר בה הסכם השילומים, שלעיתים היה נדמה שמוביל למלחמת אזרחים".

גם חבר הכנסת אקוניס התייחס לנושא השיח במליאה: "13 שנים אני חבר בבית הזה, עד יומי האחרון אתרגש לשמוע את המילים "מתחייב אני" בהם הפכתי רשמית לח"כ, הייתי באולם הזה אירועים רבים, ישיבות חגיגיות וגם עצבניות. בילינו גם לא אחת עד אור הבוקר. לא המצאה של הכנסת הזאת. דבר אחד אני יכול לומר לצערי בתקופת הכנסת הזאת השיח בה הוא שפל המדרגה. חצו את הקווים האדומים, גידופים שהכנסת ידעה לעיתים, הפכו לדבר שגרתי, כללים שהיו נהוגים בה עשרות שנים נמחקו כלא היו".

"התשובה צריכה להיות ברורה וחדה - הבית הזה, וגם ועדות הכנסת, חייב לשנות את השינוי בשיח האלים, וגם ברשתות החברתיות. ההתדרדרות בשיאה, עוד לא מאוחר לעצור. קואליציה - נהגו כפי שאמר ז'בוטינסקי ולכו לדרך הפשרה וההסכם כדי להחזיר את הכנסת לדרכה. אני אומר כאן היום, חובתנו ככנסת להוות מגדלור לאזרחי ישראל בכלל ולדור ההמשך בכלל, בראש ובראשונה לכוחותינו הגיבורים הראויים לכל תמיכה, הבית הזה לא מגן עליהם מספיק. שר הביטחון הם אל מקבלים מספיק ביטחון" טען אקוניס.

אופיר אקוניס במליאה  (צילום: נועם מוסקוביץ',לע''מ)אופיר אקוניס במליאה (צילום: נועם מוסקוביץ',לע''מ)