אחרי הפרסומים בעניין פרשת NSOהשר לביטחון הפנים, עמר בר לב, הנחה היום (שני) את צוות משרדו לבחון את עדכון חוקי האזנות הסתר וחוק החיפוש. "יש הצדקה לבחינת תיקון והתאמתה של החקיקה למאה ה-21", מסר השר. זאת, ברקע הפרסומים לפיהם המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול של NSO לצורך ריגול אחרי אזרחים, לכאורה בניגוד לתקנות. 

הוא הוסיף: "ההסדרים המשפטיים הקיימים בכל הנוגע להאזנות סתר וביצוע פעולות חיפוש במסגרת פעולות אכיפה של המשטרה הם ישנים. יש הצדקה לבחינת עדכון ההסדרים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים בשנים האחרונות והתאמתה של החקיקה למאה ה-21".

השר הודיע: "לכן הנחיתי את הגורמים המשפטיים במשרד לביטחון הפנים ואת צוות לשכתי לערוך בחינה של ההסדרים הקיימים, בתוכם חוק האזנות הסתר וחוק החיפוש. זו בכדי לבחון צורך בביצוע התאמות, במטרה לדייק ולהבהיר את גבולות המותר והאסור בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים למטרות אכיפה. במידת הצורך משרדי יגבש הצעת חוק ממשלתית, בתיאום עם משרד המשפטים".

במקביל, ועדת ביטחון הפנים בראשות ח"כ מירב בן ארי מקיימת דיון מיוחד בפרשה. יו"ר הוועדה הבהירה: "הוועדה הזו לא תהפוך את המשטרה לשק חבטות, המשטרה צריכה כוח שיטור חזק וכלים טכנולוגים ודיגיטליים אנחנו במאה ה-21, אבל אני גם רוצה לדעת שהמשטרה בעצמה שומרת על החוק ומכאן חשיבות הדיון". 

במהלך הדיון פרצו צעקות לאחר שח"כ משה ארבל מש"ס כינה את האירוע "אסון לאומי" ותקף את המשטרה וטען כי היא מתנהלת כארגון פשיעה. יו"ר הוועדה ח"כ בן ארי קטעה אותו והבהירה באופן נחרץ: "אתה לא תקרא למשטרה ארגון פשיעה בוועדה הזו".

בפתח הדיון אמרה בן ארי: "זו תהיה סדרת ישיבות ותהיה ביקורת, אנחנו רוצים לדעת אם קרה ואיך קרה, יש לי שאלות לשופטים כדי להבין האם באמת כל שופט מקבל את המידע והאם הוא מבין את האירוע, ויש לי שאלות ליועמ"ש, מהם אותם נהלים, יש לי שאלות למשטרה, איך מתנהל האירוע הזה שמתקבלת החלטה להשתמש בהאזנות סתר, איך מתנהל המשפט, יש לי שאלות לח"כים על חוק האזנות סתר משנות ה-80 והופכים אותו למשהו פרקטי ויעיל יותר. יש לנו אחריות לציבור". 

"אין לנו משטרה אחרת. זו משטרת ישראל. הוועדה הזו לא תהפוך את המשטרה לשק חבטות. והמשטרה הזו צריכה כוח שיטור חזק וכלים טכנולוגים ודיגיטליים אנחנו במאה ה-21, אבל אני גם רוצה לדעת שהמשטרה בעצמה שומרת על החוק ומכאן חשיבות הדיון". 

"בעיני מדובר באירוע שהרבה זמן לא ראיתי כזאת התעסקות בו ולא בכדי. לי אין שום עמדה עקרונית, לא החלטתי. מרגע שפורסמה הכתבה אני מתייעצת עם מומחים בדיני אינטרנט, עם המשטרה ומשרד המשפטים ועם ח"כים ולכן אין לי שום עמדה. באתי לשמוע ובסוף לומר לכם שזה יהיה חלק מסדרת דיונים. לא ראשון ולא אחרון. במקביל אקיים דיון בוועדת משנה חסויה ושם אני רוצה שהח"כים יראו את מה שאני ראיתי. לכן היום זה חלק מסדרת דיונים ולא קבלתי שום החלטה לכאן או לכאן", ציינה בן ארי. 

אחריה דיבר ח"כ ח"כ רון כץ מיש עתיד שאמר: "יש מקרים שבהם גם המערכת צריכה להיות תחת פיקוח יותר הדוק. מה שאנו רואים, שימוש בכלי סייבר כלפי אזרחים - כלי שצריך להיות מול ארגוני טרור אבל לא כלפי אזרחים. בטח לא להיכנס לטלפון של כל מיני אישים לבדוק אולי אם תהיה שם עבירה. זה לא יכול לקרות במדינה דמוקרטית מתוקנת. המשטרה צריכה להיות יותר צדיקה מכולם". הוא הוסיף: "חוק האזנת הסתר הוא חוק מיושן וצריך לעדכן אותו".

ח"כ מוסי רז ממרצ אמר: "הדברים שהתפרסמו מעוררים חשש כבד. ידענו שמשתמשים בזה במשטרים חשוכים ובשטחים המוחזקים. עכשיו אנו שומעים שמשתמשים בזה נגד ארחי ישראל. אני לא יודע מה היה. אבל אני חושב שעולים חששות: אולי שופטים אישרו האזנה אבל לא דווקא את הדבר הזה וזה מה שקרה בשטח. אולי היה צו על אדם מסוים וניצלו אותו יותר מאדם אחד. או שהיה צו של שופט אבל השתמשו במידע שלא כדין. ברור לי שתעשים ותשעה אחוז מהשוטרים הם אנשים מעולים אבל לא תמיד אתה יודע את האמת. אני חושב שגם המשטרה תצא נשכרת אם תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את הדברים לעומק. הראשונים להרוויח יהיו המשטרה ומעמדה הציבורי".

ח"כ משה ארבל מש"ס אמר: "הדיון הוא בעקבות לא פחות מאסון לאומי. לא רק אנו וילדינו אלא גם ילדי השוטרים צריכים לדעת שבעקבות התחקיר שפורסם אנו מגדלים את אותם ילדים למדינה שהיא לא דמוקרטית. למדינה שיש לה מנגנונים שהביא אותם רוני אלשייך מהשב"כ גם לסוגיות אזרחיות. אלו מהלכים חמורים שפוגעים בליבת הדמוקרטיה".

ארבל הוסיף: "ביני לבין מפגיני הדגלים השחורים יש תהום פעורה אבל אם מגיע מפגין ואוגרים נגדו מידע כדי למנוע ממנו זכות הפגנה זה אסון לאומי לדמוקרטיה. אסור להם לחשוש. כשאני מגיע הביתה ואשתי אומרת לי למה אתה צריך את זה הם יתפרו אותך אנו מדברים בשיח של מאפיה וארגון פשיעה".

בן ארי קטעה אותו: "אתה לא תקרא למשטרה ארגון פשיעה". 
ארבל: "את לא תעצרי אותי. יש מצב שהטלפון שלי היה חלק מתהליך מגבית מידע לפגסוס בגלל קרבתי לראש ש"ס אריה דרעי. זאת מחשבה איומה. אנו מקבלים במחשכים צווים משופטים. אני מבקש לדעת שיהיה גורם בלתי תלוי שיוצגו בפניו. ראיתי לא פעם ולא פעמיים התנהלות עבריינית של המשטרה. ראיתי במקרה של המשטרה מכות רצח לנער חרדי על כלום ושום דבר. אם משטרה עוברת על החוק זה צלם בהיכל. כשמגיע סגן שר שהוא ניצב בדימוס ואומר שלא צריך ועדת חקירה זו פגיעה בליבת העשייה הפרלמנטרית".
בן ארי: "תחזור מהדברים שאמרת. אתה קראת להם ארגון פשע".

ח"כ קרן ברק מהליכוד דיברה אחריו ואמרה: "המשטרה חזרה על מנטרה שהכל בוצע לפי החוק. איזה חוק? אני מציעה שלא תאבדו את הציבור בדבר הזה. אם ייכנסו שיקולים פוליטיים תאבדו את הציבור. אנו רוצים ועדת חקירה ממלכתית לסיפור הזה, גם אם זה תקופת נתניהו. אנו רוצים חקירה מהרגע שבו נכנסו השיטות האלה למשטרה".

ח"כ מיכל רוזין ממרצ: "התחקיר שפורסם בכלכליסט מצביע על פלישה חמורה לפרטיות. מאז חוק האזנות הסתר יכולות הסייבר השתנו. יש בעיה עם אישורי השופטים, בלי לזלזל, אני לא חושבת שהשופטים מבינים את כלי הסייבר ההתקפי. היכולת של שופט להבין את הטכנולוגיה, כמו רובנו, היא מוגבלת. צריך לתקן את חוק האזנות הסתר, צריך לעשות הכשרות לשופטים שיבינו במה מדובר, ויש לחקור את הפרשה בחקירה חיצונית ולא בחקירה פנימית של המשטרה״.

עו"ד ענבר רינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח: "בתחום הזה אנו מבוהלים ואני מציע שגם אתם תהיו. הסתכלתי על פרוטוקולים של חוק האזנת סתר מלפני 25 שנה. הח"כים שחוקקו היו מודעים שהטכנולוגיה תשתנה אבל כל עוד לא שינו את החוק אין סמכות".

הוועדה לביטחון פנים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)הוועדה לביטחון פנים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ איתמר בן גביר: "אם מישהו בלי צו משפט הלך והאזין זה קץ הדמוקרטיה. אני הייתי עו"ד שנים רבות ואספר לכם איך זה עובד. הם מגיעים עם חבילה גדולה לשופט. אלה צווים להאזנות. נשיא מחוזי או סגן מחוזי, חצי שאלה וחתימה טק טק טק טק. חתימה. האמירה שיש בית משפט במקרה הזה לא מתאימה.

"אגב יש חריגים. יש בירושלים סגן נשיא משה דרורי ששיגע את המשטרה. כל דיון כזה שעתיים. יש שופטים שאוטומטי או עם חצי שאלה מתקדמים. יש שופטים שלא מכירים את הסוגייה ולא מכירים את הכוח, בטח עם תוכנת ריגול שמאפשרת לצלם. היום זה הם מחר זה אנחנו. את הכוח של המשטרה צריך לרסן. כולנו רוצים משטרה חזקה, לא שוטר אזולאי. אבל יש למשטרה עוצמות וצריך לעצור את העוצמות האלה".

ח"כ אמיר אוחנה: "אנו באירוע נדיר של הסכמות בין קצוות מנוגדים בעמדות שלהם. כשר בט"פ ומשפטים לשעבר אני רוצה להוריד את הפיל מהשולחן. באף אחד מהתפקידים לא הובא בפני השימוש בכלי הזה לא לאישור ולא לידיעה. כל הדיבורים שהוריתי על הפעלה של הכלי הזה הם מופרכים".

"גם בפרקליטות וגם בבט"פ יש מידור של השרים מחקירות. יש פה פער קיצוני בין מה שנטען בכתבה לבין התייחסות המשטרה. אם מה שכתוב בכתבה הוא נכון זה אירוע חמור. זה כמו נשק יום הדין. זה יותר חמור מהאזנת סתר. המשטרה לא מאשרת את קיום הכלי אבל באופן כללי הם משתמשים כחוק בכל הכלים. בגלל הפער הזה בין הכתבה לבין מה שאומרת המשטרה אין מנוס מבדיקה חיצונית עצמאית כדי לברר את האמת.

"החשש הוא ממה שנקרא בשם קוד מדינת משטרה, מדינת שב"כ שבה יש גורמים שמהלכים אימים על נבחרי ציבור. בשנותיה הראשונות של המדינה השב"כ הופעל נגד יריבים פוליטיים. אסור שזה יחזור על עצמו. היה מפכ"ל לא מזמן שאמר את המשפט המדהים הבא, קראו לו רוני אלשיך: יחא"ה מפילה ממשלות ומקימה ממשלות. זו מדינת משטרה. ולשם אסור שנגיע".

ח"כ רות וסרמן לנדה מכחול לבן: "נדרשת בדיקה רצינית של כל העניין. יתכן שהמשטרה נותנת פרשנות לא נכונה של החוק. החוק ראוי שייבחן מחדש. צריך לבדוק האם הוא עדיין תקף או שצריך להתאים אותו לטכנולוגיות חדשות ולאמצעים חדשים. הפשיעה משתלטת על כל דבר טוב שקורה, בעיקר בחברה הערבית. אנו לא יכולים לטמון ראשנו בחול ולהעמיד פנים שאנו לא צריכים גוף אכיפת חוק חזק, מאויש, מתוקצב, שפועל בצורה רצינית, אבל זה לא אומר שהוא יכול לעשות כראות עיניו ללא התייחסות לחדירה לפרטיות ללא סמכות. יש לנו משטרה אחת".

פרופסור קרין נהון, מומחית לפוליטיקה של המידע: "צריך לתקן את החוק הקיים. להתאימו לעידן החדש. החוק הוא ארכאי והיועמ"ש מתקן את הנהלים ככל שמתרחקים מהחוק. הוא הופך לזה שקובע את המסגרת הנורמטיבית הערכית החקיקתית וזה לא מגיע לדיון ציבורי. בגלל שהיועמ"ש מייצר נהלים ומפרש אותם, לא נכון שצוות הבדיקה יהיה של היועמ"ש. צריך ועדת חקירה ממשלתית או פרלמנטרית".

ח"כ עמיחי שקלי: "הכוח הוא משחית. כוח משחית משחית באופן מוחלט. יש פה השחתה של נורמות דמוקרטיות הכי בסיסיות שיש. חייבת לקום ועדת בדיקה פרלמנטרית שתבוא ותרד לשורש העניין. מי אישר להיכנס לניידים של אנשים פרטיים. לאסוף את הרשימות שלהם מבלי שהם מהווים סכנה מיידית לביטחון המדינה". 

ח"כ ינון אזולאי: "צריך ועדת חקירה חיצונית. לא רוצה שהמשטרה תחקור את עצמה כמו מח"ש – המחלקה לחיפוי שוטרים. המשטרה עסוקה בלעשות שיימינג לכתב שפרסם את זה. אני לא אתפלא אם שמתם עליו את התוכנה".

עו"ד גבי פיטמן – פרקליטות המדינה: "קיבלנו שיתוף פעולה מלא ממשטרת ישראל. על פניו הבדיקה הראשונית לא העלתה שום דבר ברמה המערכתית. צוות הבדיקה מונה לבדוק דברים לעומק. אין לנו כוונה להגביל את עצמנו לשנים 2021-2020. התחלנו לעבור על צווים שנתנו בשנים האלה באופן פרטני. גם המשטרה מעוניינת בבדיקה הזאת בעצמה. יש שורה של טענות שמאוד מדאיגות לגבי אפיוני התוכנה, בתי משפט, העסקת מומחים על ידי המשטרה. קיבלנו תשובות ראשוניות".

חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה: "לפי הפרסומים, הכלי של פגסוס יודע לעשות שני דברים. לנטר מכאן והלאה תעבורה של תקשורת בין מחשבים, על זה יש מסגרת חוקית של האזנה לסתר לשיחה בתקשורת בין מחשבים. כדי להתקין אמצעי להאזנה לסתר מותר לבצע חדירה סמויה. הפונקציה הזאת של פגסוס מכוסה משפטית.

"מה לא מכוסה משפטית? אין סמכות לחדור למכשיר טלפון ולשאוב את הנתונים האגורים. צו חדירה למחשב הוא של בית משפט שלום בלבד. פגסוס יודע לעשות האזנת סתר וחיפוש סמוי. להאזנת סתר יש כיסוי משפטי. חיפוש סמוי אין סמכות חוקית ולמשטרה אסור לעשות זאת. אם היתה חדירה מרחוק לצורך שאיבת נתונים בחיפוש סמוי, היא לא חוקית".

לאחר שכל הדוברים סיימו, יו"ר הוועדה פנתה למשטרה על מנת שתציג את עמדה. אך עוד קודם לכן, היא הציגה את הנתונים, מהם עלה כי 96% מהפניות של המשטרה לבית המשפט, זוכות לאישור להצבת האזנות סתר. בנוסף, כך על פי הנתונים שהציגה ח"כ בן ארי, 95% מהבקשות להוצאת צו חיפוש - מתקבלות.

עימות נוסף פרץ בין יו"ר הוועדה לבין ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, שהגיעה לוועדה לקראת סופו של הדיון פתחה את דבריה בהאשמה חריפה: "יש פה שתי מדינות לשני עמים. כשהמפכ"ל הדליף נגד חקירה לא חוקית של רה"מ אף אחד לא רץ לאולפנים. כשילדות בנות 14 בהתנתקות נעצרו בלי  טלפון להורים אף אחד מכם לא רץ לאולפנים". 
בן ארי קטעה ואמרה: "לא תדברי למשטרה בצורה כזאת. לא תהפכי את המשטרה לשק חבטות". בתגובה הח"כית כינתה את בן ארי רודנית והורחקה מהוועדה.

נציג המשטרה תנ"צ דוד באואני אמר: "חשוב שתשמעו את המשטרה אחרי שבוע של דיבורים על סמך כתבה בעיתון. משטרת ישראל פועלת על פי חוק. כל הצווים נעשו על פי צו בית משפט מחוזי ולא בפני שופט רגיל אלא נשיא או סגנו. מי שחותם על הצו זה ניצב משנה שהוסמך לכך". הוא הוסיף והדגיש: "השופטים יודעים על מה מדובר, מסבירים להם ומפרטים להם, לכן אני לא מבין את האמירות פה על שופטים שלא מבינים". 

"הצו מגיע למחוזי לנשיא או סגנו על ידי סגן ניצב עם הבקשה. הוא עומד בפני השופט מציג את הצו. בצו מפורטים החשדות והראיות. השופטים שואלים שאלות ומחדדים. השופט יכול לקבל צו במלואו, לדחות או לקבל באופן חלקי. הנתונים שהציגה יושבת הראש לא מדברים על צווים שהתקבלו באופן חלקי. כל מה שלכאורה שהצלחנו להבין מהחידה בכתבה, הכל מגובה בצווים".

אלעזר כהנא מהייעוץ המשפטי של המשטרה: "בתכנת פגסוס אפשר לעשות כמה פעולות. אפשר להאזין לתקשורת מחשבים מכאן והלאה. וזה מה שאנו עושים. חומרי החקירה נשמרים אך ורק במשטרה. יש נהלים מה מותר ומה לא". 
רון כץ: "מעולם לא נעשה שימוש אחר?"
כהנא: "תנו לנו מקרה ונבדוק. אנו עומדים מול כתבות ופרטים שאנו לא יודעים. מנסים להבין במה מדובר. בכל מקום שאנו חושבים במה מדובר מצאנו את הצו. אני לא אחתום שמישהו לא עשה פעם איזה טעות. אנו לא רוצים שיהיו חריגות, ואנו לא יודעים על חריגות כאלה".

הוא הוסיף וטען: "אין שאיבה מרחוק לא קיים. לכן אין תשתית חוקית. אם יש אחד כזה שעשה דבר כזה זה חקירה פלילית. אין שאיבה מרחוק של תוכן סלולרי. טוב שמעלים דברים אבל מעבר בין טענה ומסקנה הוא לא הגיוני בבית הזה. נוצר פה ענן בחדר ויש כבר מסקנות לגביו".

סגן השר סגלוביץ: "יש טענות שנטענו. הן לא עובדות כרגע. אנו לא בשלב המסקנות. עכשיו צריך לעשות בדיקה מהתחלה לראות האם יש בטענה גם עובדה שמצדיקה בחינה".

לוגו חברת NSO (צילום: רויטרס)לוגו חברת NSO (צילום: רויטרס)

בעקבות הפרסומים, במשטרה הכחישו שימוש לרעה בתוכנה וטענו כי נעשה בה שימוש רק כנגד עבריינים ורק לאחר שבוסס "חשד סביר" וניתן אישור שופט. מפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי התחייב: "נבצע בדיקה פנימית קפדנית ואם היו מקרים נקודתיים של חריגה מהנהלים - נתקן". 

הוא המשיך: "בימים האחרונים פורסמו בעיתון כלכליסט דיווחים על פעולות חקירה, אשר נעשו לכאורה שלא בהתאם לנהלים. פעולות אלה אירעו, בהתאם לפרסומים, על פני תקופה ממושכת. המשטרה בראשותי קשובה לכל ביקורת עניינית. ואכן, החל ממועד הפרסום, החלה המשטרה בבדיקה פנימית קפדנית. הבדיקה לא העלתה כל ממצא המלמד על חריגה לכאורה מהוראות הדין".

המפכ"ל התחייב: "אני מודיע, כי אם וככל שיתברר כי היו מקרים נקודתיים בהם הייתה חריגה מנהלים - המשטרה בראשותי תפעל לשיפור ולתיקון, וזאת בשקיפות מלאה, ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים. לא נשלים עם חריגה כלשהי מהוראות הדין, במידה ויימצא שהייתה כזו".

כמו כן, לפני יומיים השר לביטחון פנים עמר בר לב התייחס לפרשה: "ברביעי בבוקר ידעתי לגבי תשעת הנושאים שהועלו בכתבה, שבעה מהם לא נכונים. אני לא נכנס לטכנולוגיה הספציפית של המשטרה, אני שמח שיש לה כלים מתקדמים להתמודדות עם ארגוני הפשיעה. בכל חקירה, נניח של פוליטיקאי, המשטרה חייבת לפנות לייעוץ משפטי, רק אם יש אישור אז פונים לשופט מחוזי שיוציא אישור מעקב. אין דבר כזה שהיה מעקב אחרי אזרחים", הוסיף השר.