גורמים במשרד האוצר ורשות המסים קיימו הבוקר (שלישי) תדרוך לעיתונאים בו פירטו את הצעדים שבכוונתם לבצע על מנת לסייע למשק במשבר הקורונה וסקרו את מצבה של הכלכלה הישראלית. בין היתר, נמסר כי ביום שלישי הקרוב יגיעו לעסקים חצי מיליארד שקל במענקים ממוקדים לתוך החשבונות שלהם באופן ישיר. הם לא ישולמו כהחזר מס הכנסה ומע"מ, אלא ישירות לחשבונות. מדובר כאמור בהקדמה של 90-30 ימים בלוח הזמנים, כאשר חלק מגדול מאלה שייהנו מהקדמת התשלום הם עסקים עם מחזור של עד 1.5 מיליון שקל לשנה.

צעדים נוספים שפורטו במסגרת התוכנית הם הקדמת התשלום לספקים וביטול התשלום בשיטת שוטף פלוס 45 בעלות של 600 מיליון שקל כל חודש שיגיעו בתשלום מיידי לעסקים, לצד הקדמת התשלום למוסדות התרבות (60 מיליון שקלים) על בסיס הפעילות בשנה הקודמת בעלות של 200 מיליון שקלים, הקמת קרן קורונה להלוואות לעסקים קטנים בערבות מדינה ועוד צעדים רבים שנועדו לסייע לענפים שנפגעו מהגבלות הקורונה בגל התחלואה הנוכחי. 

היקף ההקלות נאמד ב-1.3 מיליארד שקל, דבר התואם את עמדת האוצר, לפיה אסור לתת מענקים בצורה לא ממוקדת אך בהחלט ניתן להקל הקשיים הזמניים.

 "המדיניות שלנו היא לסייע בצורה ממוקדת ואפקטיבית"

בפתח הדברים נמסר: "אנו הולכים להסביר איך אנו רואים את המצב ולפרט צעדים ודברים שמתכוונים לעשות. אנו נמצאים פה כדי לסייע למשק ולסקטורים שזקוקים לסיוע, וזו המהות של מה שאנחנו מתכוונים לעשות. אנו עושים זאת מתוך נקודת מבט אחראית של כספי ציבור, בסוף כולנו משלמים מסים ויש לנו אחריות שהדבר יגיע למקומות הנכונים".

"מה בעצם קרה פה, איפה עומדים, מה מצב המשק? למרות כל ההתנהלות עם משבר הקורונה והסגרים סיימנו בצמיחה של 7%. לפני שנה בתחילת 2021 היינו בסגר ואבטלה שנושקת ל-18%, זה לא המצב היום. בהשוואה לעולם, גם בזכות מדיניות החיסונים ומדיניות מינימום השפעה על הכלכלה, אנו רואים עלייה מתמדת בביקוש לעובדים, אנחנו ב-6% אבטלה בלבד".

"עוד נקודה היא עניין האינפלציה, שנושקת ל-8% בארה"ב ו-5% באירופה, בישראל הרבה יותר נמוך כתוצאה מזה שהשקל חזק, והוא גורם להתייקרויות בישראל שהן נמוכות באופן יחסי וזה מגן על היבואנים וגם על היצואנים של חומרי הגלם". 

"כשמסתכלים על כל הפרמטרים, למשל אם מסתכלים על עולם הרכש וכרטיסי האשראי, אז רואים שרמת הפעילות במשק היא גבוהה, השינויים הם לא כמו במצב של סגר, אבל עדיין, יש ענפים שנפגעו ונפגעים, ולהם חובתנו לסייע".

אנשים מטיילים בקניון, ארכיון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אבשלום ששוני)
אנשים מטיילים בקניון, ארכיון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אבשלום ששוני)

"זה מצבנו היחסי, כאשר באים לנתח ולראות מה צריך לעשות. המדיניות שלנו היא לסייע בצורה ממוקדת ואפקטיבית. נתנו סיוע ממוקד לעולם התרבות שעובר למתנ"סים ולפעילויות של אנשים בעולם התרבות, לאומנים וכו'. סייענו לענף התיירות בהיקף של 350 מיליון שקלים שממוקד לא במלונות שעבדו טוב מאוד באילת, אלא דווקא מקומות שהם יותר תלויי תיירות נכנסת שנפגעו בצורה משמעותית, צליינות וכו', שם הענקנו סיוע יותר ממוקד".

"סייענו גם לענף התעופה בהיקף משמעותי, עשינו הסכמים פרטניים עם כל חברות התעופה על מנת לסייע, הכל עבר תחת החלטות ממשלה, נכנסנו לסוגיית ימי הבידוד של העצמאיים וגם הכרה בימי מחלה לעצמאיים, מימון ימי בידוד לשכירים, דחינו תשלומי מע"מ בעשרה ימים, פרסנו את החזרי המענקים לאמצע 2023, זה אומר שגם זה סוג של הלוואה. דבר נוסף דחינו את מועד הגשת הדוחות השנתיים ליחידים בחודש נוסף, ולעסקים של עד 100 אלף שקל לסוף מרץ".

"דברים נוספים שעשינו: אחד זה מסלול ירוק למייצגים שיש להם בעיה בהגשת דוחות, הם יוכלו לפנות במסלול ולבקש דחייה, הארכה של 60 יום לעסק פטור, דבר נוסף שעסקנו בו הוא הגשת דוחות למייצגים, שם עשינו מהלך שיאפשר להם דחייה מסויימת שתאפשר להם גם פה הקלה". 

תוכנית הסיוע לעסקים 

הגורמים הבהירו כי "אנו רוצים לסייע לעסקים שיעברו את התקופה הקשה מתוך נתונים שמצב המשק יותר טוב ממה שהיה אפילו בשנת 2019, ולכן המטרה כרגע, אנחנו נמצאים במצב שיש מגבלות בפעילות המשקית שחלות על העסקים עצמם, ולכן צריך להיות שם".

"הדבר הכי מהותי לעסקים זה שביום שלישי הבא אנחנו נשפוך לעסקים חצי מיליארד שקל במענק ממוקד לתוך החשבונות שלהם באופן ישיר, החזרים שהיו צריכים לקבל, מקדימים להם באופן משמעותי. החצי מיליארד שהולך לעסקים הולך לכל העסקים, גם לקטנים. החצי מיליארד החזרים שמשוחררים לעסקים יש גם עסקים קטנים, גדולים בינוניים והכסף יהיה בשבוע הבא בחשבון".

פתיחת החנויות ביפו לאחר הסגר, ארכיון. למקום ולמצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אבשלום ששוני)
פתיחת החנויות ביפו לאחר הסגר, ארכיון. למקום ולמצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אבשלום ששוני)

"מה אנחנו בעצם עושים? קודם כל מבטלים את ספקי הממשלה, לא יהיה יותר הנושא של שוטף פלוס, ממועד כניסת החשבונית זה יעבור לתשלום מיידי, לא יהיה יותר את ה-45 ימים. מתכוונים לתת את זה לחודשיים, עוד 600 מיליון שקל כל חודש לתשלום מיידי לעסקים".

"הדבר השני, יש עולם שלם של מוסדות תרבות שנתמך בסדר גודל של כ-800 מיליון שקל, הולכים עכשיו לא לתת להם מקדמה על חשבונית, אלא ממש הקדמה שלמה של התשלום. זאת אומרת שעל בסיס פעילות שנה קודמת, עוד לפני שהוכיחו את ביטול הפעילות, הכסף עובר לעובדי במה, אמנים, מגבירים, אנשים שעובדים סביב עולם התרבות, התמיכות האלה החל ממחר בהיקף של 200 מיליון שקלים".

"לגבי קרן ההלוואות בערבות מדינה: יש לנו קרן משמעותית שעובדת שמקבלת בקשות, עכשיו נמצאים בהלוואות של למעלה מ-25 מיליארד שקלים והולכים לעוד סדרה של פעולות שהמשמעות היא להפחית את העומס לעסקים, אחד מהם זה הארכת תקופת ההחזר מ-5 שנים ל-10 שנים, גם להלוואות קודמות. אין כמעט יכולת לעסק קטן לקבל הלוואה ל-10 שנים וזה גורם להפחתת העומס בתזרים המזומנים של אותו העסק הקטן". מדובר בהלוואות בסיכון גבוה, עם ערבות של 95 אחוזים. 

"דבר נוסף שאנו עושים היא קרן הקורונה - עושים מהלך שהוא משמעותי מאוד, כמו 'רפואה מונעת'. במקום שהעסק יבוא ויראה תנאים שמה שכבר קרה לו כמו פגיעה בפעילות, מאפשרים לו לבוא לבנק ולהראות לבנק את התחזית שלו, ועל בסיס הדבר הזה להיכנס. גם אם הוא חושב שתהיה לו פגיעה בפעילות, הוא יוכל לפרוס את ההלוואה". 

"בנוסף, נתנו אפשרות גרייס (הארכת החזר התשלומים) לשנה, והוא יוכל לקבל אותו לשנתיים. יש עסקים כמובן שמשיקולים שלהם לא רוצים לדחות את החזר ההלוואה. אנו בונים פלטפורמה שתאפשר לעסקים מרחב גדול של קבלת החלטות, ועומס החזר הלוואות קטן". 

"אחד הדברים בהם אנו רוצים להתמקד זה נושא היצואנים, אז אנו מדברים על מסלול ליצואנים בקרן שלנו, במסלול הזה יכולים לקבל הלוואה לצורכי הון חוזר, אם יצואן נפגע במחזורים שלו, ירידה בפעילות ולכל דבר, הוא נכנס למסלול ויכול לקבל הלוואה, ולקבל אותה גם בכסף זר, ואנחנו נדרוש בגין ההלוואה בטחונות מופחתים. נעלה ל-85 אחוז את ערבות המדינה. זה עוד מסלול תזרימי, שהוא אטרקטיבי בכל קנה מידה, ומשפיע על הריבית"

פתיחת נתב''ג לתיירים זרים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום ארכיון: רויטרס)
פתיחת נתב''ג לתיירים זרים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום ארכיון: רויטרס)

"דבר נוסף: קיים סיכון לאותו עסק שהספק לא ישלם לו, אנחנו נכנסו באמצעות חברות הביטוח הפרטיות, נתנו להם תביעה מדינתית של 2.6 מיליארד שקל לסיכונים הגבוהים שלהם, כך מבטיחים את הרציפות של מתן הביטוח הזה לספקים, ולפי הביטוח הזה לא ממש יכולים לעבוד כי הרבה מאוד קווי אשראי תלויים בו, וכך יצרנו את המטרייה הזאת".

"המשק עובד ועובד טוב, יש במה להתגאות בכלכלה הישראלית"

במהלך הדברים סקרו הגורמים נתונים נוספים על מצב המשק הישראלי. "נציג נתון ראשוני: בדקנו וראינו שגם בחודש דצמבר בעולם המע"מ הסתיים בכך שהוא היה מעל 11 מיליארד, המשמעות היא שגם החודש הזה, מעיד על כך שהמשק עובד ועובד טוב. זה אומר שבעולם של מע"מ מקומי, המשק עובד".

"לגבי ינואר 2022: אנחנו רואים בעולם הניכויים, הגבייה תהיה במיליארדים יותר ממה שהיו בשנים קודמות, אם בשנים קודמות ראינו ניכויים בסכום של 11 מיליארד, נראה הפעם במיליארדים יותר. גם בגבייה מניכויים מצבנו נהדר בינואר 22, זה ניכויים מבורסה, שכר, אופציות בעולם ההייטק, בהסתכלות הכללית יש לנו במה להתגאות בכלכלה הישראלית".

"נתונים נוספים: גביית מע"מ דצמבר הייתה טובה מאוד. ניכויים ינואר טובה גם כן. מיסוי מקרקעין יהיה גם טוב, מס הכנסה לינואר יהיה כנראה טוב, סך הכל גביית המסים, למעט מע"מ, מעידה שהמשק עובד יפה. לגבי המע"מ בדצמבר, ניתן להגיד גם בוודאות שההכנסות בגינו, עדיין מניחים שגם הוא יסתיים בצורה מאוד טובה". 

שר האוצר אביגדור ליברמן סיכם: "אנחנו נמצאים פה כדי לסייע לעסקים כדי לצלוח את גל האומיקרון וכל הזמן רואים את תמונת המצב ומגיבים. אם יהיה צורך ניתן סיוע נוסף איפה שאפשר בהתאם לצרכים".