שרת הפנים איילת שקד הכריזה היום (ראשון) בציוץ בחשבון הטוויטר שלה כי כל העררים נגד חוקי האזרחות הוסרו בממשלה. החוקים יעלו להצבעה מחר או ביום רביעי במליאת הכנסת, כאשר מעל ל-100 חברי כנסת תומכים בחוק. "זהו חוק חשוב לביטחון המדינה ולשמירת זהותה היהודית", אמרה שקד. אמנם ראש הממשלה נפתלי בנט הבהיר לשרים כי לא יינתן חופש הצבעה על החוק הממשלי, אך האותיות הקטנות אומרות לרע"מ ולמרצ: "אם לא תגיעו להצבעה, נוכל לחיות עם זה ולא תהיינה סנקציות". לעומת זאת, על חוק האזרחות של שמחה רוטמן ניתן חופש הצבעה בקואליציה.
הודעתה של השרה שקד הגיעה לאחר שהממשלה דנה הבוקר בערר שהגישה השרה תמר זנדברג נגד החוק ובערר של שר החוץ יאיר לפיד על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בחוק האזרחות, שהגיש ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). השרה זנדברג אמרה: "חוק האזרחות הוא חוק גזעני ומיותר. הסכמנו לתמוך בו כדי להקל על חייהם של מי שסובלות וסובלים מהשלכותיו. הסכמות הן מה שעומד בבסיס קואליציה כל כך מגוונות ומקוטבת - והן צריכות להיות מקוימות".
נפתלי בנט הודיע לשרים כי לא יינתן חופש הצבעה על חוק האזרחות הממשלתי של השרה שקד. בנוסף לכך, במרצ, העבודה וכחול לבן הצביעו נגד חופש ההצבעה על החוק של רוטמן. כחול לבן תתמוך בחוק האזרחות בהתאם לנוסח שגיבשו במשרד הפנים או באמצעות פשרה אחרת. עם זאת, המפלגה תתנגד לחופש הצבעה ובמידה ולא תשמר המשמעת הקואליציונית, היא תשקול את התנהלותה בהמשך.
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס גם הוא לאפשרות למתן חופש הצבעה על החוק, והדגיש כי מפלגתו תתמוך בכל ההצעות שהוגשו, "אין שום סיבה שלא נעביר זאת", כך אמר בראיון לגל"צ.
השר חילי טרופר אמר בהתייחסו לחופש ההצבעה: " לאפשר חופש הצבעה זה מסוכן, כל שבוע יש אנשים שמצביעים על דברים שהם לא רוצים. וזה פתח מסוכן…במהות זה אותו הדבר. זה חוק שכבר הצבענו עליו אני מבין שזה לא מתבצע בקצב הרצוי אבל נכון שכולנו נתמוך בזה".
חוק האזרחות נופל בהצבעה במליאת הכנסת, קרדיט: ערוץ כנסתועדת הכנסת בראשות ח"כ ניר אורבך (ימינה) תתכנס מחר לדון בבקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל בכל הקריאות ובמיזוג ההצעה הממשלתית עם הצעת החוק הפרטית של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). ועדת הכנסת אמורה גם להחליט איזה ועדות יעסקו בקידום החוק לאחר שיאושר בקריאה ראשונה. הדיון יתאפשר לאחר שהיוםהוסרו העררים שהוגשו לממשלה נגד שתי הצעות החוק על ידי מרצ והשר יאיר לפיד. לדברי יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן שתי ההצעות צפויות להגיע להצבעה במליאת הכנסת כבר מחר. סיעת כחול לבן תתכנס מחר כדי להחליט לגבי אופן הצבעתה על הצעת החוק של רוטמן. כחול לבן תתמוך בהצעה הממשלתית.
בקרב סיעות האופוזיציה, הליכוד הודיעו כי יצביעו בעד בתנאי ששני החוקים יובאו יחד. ביהדות התורה שוקלים להצביע בעד כדי להביך את הקואליציה מול מרצ. מטעם גורמים בסייעת הציונות הדתית נמסר כי " המכסות היו בידי מנסור עבאס. שקד לא תפיל את הממשלה שהיא שרה בה, לכן החוק הקודם לא היה ראוי. החוק של רוטמן נותן מכסות ברורות, כמה אפשר להכניס ואת השקיפות, כמה הוכנסו. החוק של רוטמן עושה תיקון מינימלי בהשוואה לחוק המקורי של הממשלה. הדרישה שלנו היא: השקיפות והמכסות. לכן אנחנו צריכים ללמוד מה עולה ואז נחליט".
כזכור, ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה), אישרה את ההצעה של ח"כ רוטמן, כחלק ממהלך שנועד לגייס את תמיכת האופוזיציה בחוק שמקדמת שקד. לצד זאת, במרצ מדגישים כי אינם דורשים יותר או פחות מאשר הסיכומים עם איילת שקד מיולי, קרי להסכים על בדיקה פרטנית של מי שכבר נמצאים כאן, ולתת מעמד לפחות ל-1,600 מהם.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת השרים, פרץ עימות בין סער, שקד וזנדברג לנוכח התנגדות מרצ לקידום החוק. אחרי ההצבעה הגיש לפיד ערר למזכירות הממשלה, שמשמעותו היא שחוק האזרחות של רוטמן לא יקודם עד לאחר דיון מחודש היום בממשלה. גם החוק של שקד לא יקודם עד לאחר הדיון בערר של מרצ.
זנדברג הסבירה אז: "אנחנו הצבענו בזמנו בעד החוק, אקט שהיה קשה מאוד לנו ברמה האידיאולוגית והערכית. שרת הפנים לא קיימה את המתווה כפי שהבטיחה, ואנחנו הגשנו את הערר במטרה לוודא שמה שסוכם באמת ימשיך בקו הזה". כך או כך, ראשי מפלגות הקואליציה ייפגשו היום לפני ישיבת הממשלה כדי להחליט על אופן ההצבעה בעניין חוק האזרחות.
בראיון אמש לתוכנית "פגוש את העיתונות" אמרה השרה: "כולם תומכים בכל ההצעות, גם קואליציה וגם האופוזיציה. צריך להגיד משהו למרצ - מעל 100 חברי כנסת שתומכים בחוק הזה. מיעוט לא יכול לכפות את דעתו על רוב חברי הכנסת". לדבריה, האופוזיציה מוכנה לתמוך בהצעת החוק הממשלתית בניגוד לאופן הצבעתה לפני כשישה חודשים. "האופוזיציה התנהגה לפני חצי שנה בחוסר היגיון מוחלט, היא מוכנה כעת לתמוך בחוק, יש מעל ל־100 חברי כנסת שתומכים".
שקד הסבירה כי חוק האזרחות משמר את הסטטוס קוו הקיים בנושא איחוד משפחות "ונלווית אליו חוות דעת של השב"כ לגבי הנחיצות שלו". היא ציינה בהקשר זה כי 40% מהמעורבים במהומות האחרונות בנגב באו ממשפחות של איחוד משפחות עם פלסטינים בשטחים. "רוב הערבים הישראלים שעושים פיגועים הם ממשפחות כאלה".
חוק האזרחות נועד למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים הנשואים לישראלים. שקד יזמה אותו לאחר שתוקפו של החוק הקודם, שנחקק כהוראת שעה זמנית ב־2003 והוארך מאז מדי שנה, פקע ביולי 2021. מאז החוק הופל בהצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת לפני כחצי שנה, הוא תקוע.
מרצ הצהירה שלא תתמוך בחוק אם לא יקוימו ההתחייבויות שניתנו לה בעניינו לפני כמה חודשים, בעת שהצעת החוק עלתה לראשונה להצבעה במליאה ולא עברה. בין היתר, סוכם אז על בחינה פרטנית של בקשות ומתן מעמד תושב לפלסטינים שחיים בישראל זמן ממושך. במקביל הגיש חבר הכנסת מוסי רז ממרצ הצעה משלו לתיקון חוק האזרחות שנוסחה על ידי מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם. על פי ההצעה, כל בקשה לאיחוד משפחות תיבחן באופן פרטני, ויוחלט אם לאשרה.