30 שנה למותו של מנחם בגין: מהדיכאון בעקבות המלחמה ועד לשנות הדעיכה

הוא הזדהה באופן מוחלט עם צורכי העם היהודי, לחם למענו כל חייו והגיע לכיסא הבכיר ביותר במדינה. עזריאל נבו, שהיה מזכירו הצבאי, והפסיכולוג ד"ר עפר גרוזברד, שכתב עליו ספר - חוזרים לימי רה"מ השישי

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מנחם בגין בכנסת, זמן קצר לפני התפטרותו ב-1983
מנחם בגין בכנסת, זמן קצר לפני התפטרותו ב-1983 | צילום: חנניה הרמן, לע"מ
6
גלריה
עזריאל נבו
עזריאל נבו | צילום: יוסי אלוני

גם אלה ואף אלה חמושים בהוכחות. בצד הזכות עומדים הסכם השלום שחתם עם מצרים והוראתו להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק. בצד החובה עומדת מלחמת ה"יש ברירה" בלבנון, "פוקר הדמים" כינה אותה איש "הארץ" יואל מרקוס שנפטר לפני שבוע. אבל השנים - ובמיוחד פליליותם של כמה מיורשיו - עוררו געגועים בשני המחנות לבגין. לאיש נקי הכפיים, שתרם לביסוס הדמוקרטיה הישראלית וביצור שלטון החוק. השורות הבאות אינן מתיימרות להכריע מי בסופו של דבר צדק או לסכם את פועלו. הן רק ניסיון צנוע לספר על ראש ממשלה נעלם והולך, על גבר הולך לאיבוד.

הפגנת ''שלום עכשיו''
הפגנת ''שלום עכשיו'' | צילום: ראובן קסטרו
מנחם בגין, אריק שרון, עזריאל נבו בלבנון לאחר כיבוש הבופור
מנחם בגין, אריק שרון, עזריאל נבו בלבנון לאחר כיבוש הבופור | צילום: דובר צה''ל
עפר גרוזברד
עפר גרוזברד | צילום: יוסי אלוני
מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון הראשונה | צילום: יואל קנטור
תגיות:
מנחם בגין
/
ראשי ממשלות לשעבר
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף