שרת הפנים, איילת שקד חשפה הערב (שלישי), במסיבת עיתונאים, את מתווה קליטת הפליטים מאוקראינה, שהיא וצוות משרדה גיבשו במהלך הימים האחרונים. מאז פרצה המלחמה באוקראינה הגיעו לישראל אזרחים אוקראינים שברחו מהתופת, אולם רק חלק מהם זכאי חוק השבות.
את דבריה פתחה באומרה: "מראות המלחמה באוקרינה והסבל של אזרחיה, מטלטלים את הנפש. יש לאירוע השפעה על ישראל שנערכת לקלוט עשרות אלפים עד מאה אלף זכאי חוק השבות".
על פי השרה שקד, אלו עיקרי התוכנית: מדינת ישראל תארח באופן זמני כ-20 אלף אזרחי אוקראינה ששהו בישראל לפני פרוץ הקרבות, רובם בניגוד לחוק, עד יעבור זעם ולמעט במקרים חריגים יוצאי דופן, היא לא תפעל להרחיקם בכפייה. בנוסף, נקבעה מכסת אירוח נוספת של 5,000 אזרחי אוקראינה שהגיעו או יגיעו לאחר פרוץ הקרבות.
אזרח אוקראיני שיגיע לישראל יקבל אשרה זמנית לתקופה של שלושה חודשים. במידה והלחימה לא תיפסק בתום שלושת החודשים, יתאפשר לאזרחים האוקראינים בהמשך גם לעבוד בישראל. תקף לאזרחים האוקראינים שכבר בישראל ואלו שיגיעו בהמשך
אזרחים אוקראינים שיגיעו מעתה לישראל במסגרת המכסה ההומניטארית, לא יאלצו להפקיד כל ערבות בשדה התעופה, הוא או הישראלי שהזמין אותו, למעט חתימה על התחייבות לצאת מישראל מרגע שמצב החירום ייגמר. כל אזרח אוקראיני שירצה להגיע לישראל יצטרך להגיש בקשה מקוונת באתר משרד החוץ, להציג את האישור שקיבל בעלייה למטוס.
במקביל, אזרחים ישראלים יוכלו להגיש בקשה להזמין אזרחים אוקראינים, עד משפחה גרעינית אחת למבקש, ואלו יקבלו תיעדוף ככל הניתן. בסך הכל, ישראל תארח כ-25 אלף אזרחי אוקראינה באופן זמני ועד יעבור זעם. מעבר לכך, ישראל נערכת לקלוט כ-100 אלף אזרחים מאוקראינה, רוסיה וחבר העמים, שבורחים מהקרבות במסגרת חוק השבות. בעלי רקע יהודי ואף בני משפחתם המורחבת שאינם כאלה, יוכלו להגיע לישראל ולקבל אזרחות מלאה.
"למרות שישראל עושה מאמץ לקלוט אזרחים הבורחים מהקרבות, בעת הזו יש מקום לסולידריות גם עבור אלו שאינם זכאי חוק השבות", הוסיפה. עם זאת, טענה שקד כי ישראל לא תוכל להמשיך לקלוט אזרחים אוקראינים ללא הגבלה, מאחר והמספרים הללו מתווספים לזכאי חוק השבות נוספים, ועל כן צורך בוויסות הכניסה ארצה.
בתחילת השבוע ביקרה שקד בנמל התעופה בן גוריון יחד עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ', והצוות המקצועי ויחד עברו את המסלול אותו עוברים האזרחים האוקראינים המגיעים בימים אלה לישראל, הכולל את תהליך ביקורת הגבולות והתשאול. הביקור נערך בצל הביקורת מצד העולים על זמני המתנה ארוכים מהרגיל ותהליך בירוקרטי מסובך ומתיש. סוגיית קליטת הפליטים מאוקראינה היוותה עניין לוויכוח פנימי בתוך החברה הישראלית.