"לחוק הזה יש בעצם שתי משמעויות עיקריות. משמעות אחת היא בעצם הממשק בין שתי מערכות המשפט - המשפט הישראלי והמשפט שנהוג ביו"ש. משמעות קרדינלית למשל היא שיש כ-3,400 מחבלים שנשפטו בבתי המשפט הצבאיים ביו"ש והם כלואים בבתי הכלא בישראל. אם החוק הזה לא עובר, למחרת בבוקר, אי אפשר להחזיק אותם בבתי הכלא בישראל, צריך להעביר אותם לבתי כלא ביו"ש. יש רק בית כלא 'עופר' והוא די מלא. יצטרכו להקים מחנות צבא. יהיה מאוד דרמטי להחזיק אותם בצורה כזאת, אבל לא תהיה ברירה".
הוא הסביר כי הדבר קורה באופן מיידי: "במיידי, איבדת את הסמכות להחזיק אותם בישראל. עוד בעיות יכולות להיות, למשל, אם אנשים יעשו עבירות בישראל בתוך הקו הירוק ויברחו ליו"ש, למשטרת ישראל לא תהיה סמכות לתפוס אותם שם ולחקור אותם, וההיפך, אם ישראלי יעשה עבירה ביו"ש ויברח לתוך הקו הירוק, גם כן משטרת ישראל לא תוכל לחקור אותו. יש לנו פה בעיות קרדינליות של ניהול האזור הזה".
הד"ר הסביר כי במקרה בו הכנסת מתפזרת לפני שהחוק פוקע "אז זה בסדר. החוק אומר שאם הכנסת מתפזרת והחוק פוקע כ-4 חודשים אחרי הפיזור, אז הוא מוארך למעשה ל-3 חודשים אחרי שהכנסת הבאה כבר נכנסת לתפקיד אוטומטית". הוא ציין כי "אף פעם לא היינו במצב כזה. החוק הזה הוא מ-1967 והוא הוארך כל הזמן עד עכשיו".
הוא הסביר כי אין פתרון חקיקתי, חלקי או מלא שאפשר למצוא אם התקנות לא עוברות והדגיש: "צריך להבין שהחוק הזה הוא הממשק בין שתי מערכות המשפט. אולי חלקים מאוד מינוריים מהסיפור, אפשר יהיה איכשהו להסתדר, אבל את המסה העיקרית, אין לזה תחליף, לכן צריך להעביר את החוק הזה, אי אפשר אחרת".