ישראל הולכת לבחירות: ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, הודיעו היום (שני) כי החליטו להביא לאישור מליאת הכנסת את פיזורה ויילכו לבחירות. על פי הסיכום בין השניים, לפיד יכנס ללשכת רה"מ במקומו של בנט.
אולם, ראש הממשלה היוצא הצליח לשבור שיא חדש, ולכהן כראש הממשלה עם זמן הכהונה הקצר ביותר בתולדות המדינה עם שנה ושבוע (נכון לעת כתיבת שורות אלה). בכך, שבר האחרון את שיאו של ראש הממשלה ה-10, אהוד ברק, שכיהן שנה ו־244 ימים.
בדומה לבנט, גם ממשלתו של ברק לא הייתה יציבה, לאחר שמפלגת יהדות התורה פרשה תחילה מהקואליציה בספטמבר 1999, ושנה לאחר מכן מפלגת מרצ פרשה גם היא. עם יציאת ברק לוועידת קמפ-דייוויד, פרשו מהממשלה גם מפלגות ישראל בעלייה, המפד"ל וש"ס, כשהן מותירות את הקואליציה רק עם 32 חברי כנסת בלבד.
בלית ברירה בדצמבר 2000 הודיע ראש הממשלה ברק על מוכנותו לבחירות כלליות לכנסת והתפטר מתפקידו, דבר שהביא לבחירות מיוחדות לראשות הממשלה ללא פיזור הכנסת, שלאחריהן ניצח אריאל שרון.
ראש ממשלה נוסף שכיהן זמן קצר היה משה שרת עם שנה ו־281 ימים, כאשר אי שם בשנות החמישים, פרש דוד בן-גוריון מראשות הממשלה ושרת התמנה לראש הממשלה השני של מדינת ישראל.
אולם גם האחרון לא נחל הצלחה רבה לאחר שממשלתו הגיעה לסוף דרכה ביוני 1955, כאשר לאחר הצבעת אי אמון בממשלה שנדחתה, התפטר שרת מתפקידו והקים ממשלה חדשה שכיהנה בפועל כממשלת מעבר, וכיהנה תקופה קצרה עד שובו של בן-גוריון לתפקיד.
האחרון ברשימה זו מכונה "הלוזר" של הפוליטיקה, שמעון פרס, אשר כיהן במצטבר שנתיים ו־262 ימים. ראשית, בבחירות 1983 ניצח המערך בראשות פרס את שמיר אך לגוש בראשותו לא היה רוב להקמת ממשלה. לבסוף הקימו השניים את ממשלת הרוטציה הראשונה ופרס כיהן כשנתיים בתפקיד. עשור מאוחר יותר ולאחר רצח רה"מ רבין, פרס היה ממלא מקומו והכריז על בחירות כלליות. הוא כיהן בתפקיד חצי שנה אך הפסיד לבנימין נתניהו בפחות מ-30,000 קולות והוא הודח מהתפקיד.