יריית הפתיחה לבחירות 2022 כבר נשמעה, והכאוס הפוליטי, שנמשך מזה כמה שנים, קיבל "רוח גבית" לאחר ההחלטה לפזר את הכנסת. הפוליטיקאים החליטו, ואיך אומרות מילות השיר? האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול. לעצירת עבודת כנסת ישראל יש משמעות כבדת משקל על החיים של כולנו בעקבות ההליכה לבחירות נוספות. בכיס, בעבודה, במחירי הדיור, בבתי הספר ובבריאות של כולנו תהיה פגיעה. פנינו לבכירים בתחום וקיבלנו תשובות למה עלול לקרות כאן בקרוב בשל הכאוס.
 
מי מתחזקת ומי לא עוברת אחוז החסימה? סקר 103FM
שוב הולכים לקלפי: מתי ייערכו הבחירות לכנסת ה-25?
מה יעשה נפתלי בנט לקראת הבחירות הבאות?

פגיעה בכיס של כולנו

ההחלטה ללכת לבחירות נוספות תביא, כך לדעת בכירים ואנשי מקצוע כלכליים, לנזקים חמורים למגזר העסקי והפרטי, שרובו עדיין לא התאושש לחלוטין מתקופת הקורונה ונאבק על צמיחתו מחדש. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר למעריב כי "נפילת הממשלה לצד העדר תקציב מדינה, בשילוב עם אי הודאות בזירה הבינלאומית תביא לפגיעה חמורה במגזר העסקי, ומי שיפגע מכך הוא ציבור הצרכנים".

"ההחלטה ללכת לבחירות", ציין אמיתי, "שככל הנראה תביא אותנו לשנת 2023 ללא תקציב בשילוב של אי ודאות כלכלית בזירה הבינלאומית, תגרום לנזקים חמורים במגזר העסקי, שרובו רק עכשיו מתאושש מהקורונה ונאבק על צמיחתו מחדש. נפילת הממשלה תעצים את אי הוודאות במשק, ותחליש את הרציפות התפקודית של משרדי הממשלה אשר מקרינה על המשק כולו, ומעכבת שינויים מאוד חיוניים ומשמעותיים כגון פעילות להפחתת רגולציה, שימוש בכלי ממשל ותמריצים לעידוד השקעות ותמיכה ממשלתית בפעילות המגזר העסקי בהכשרות הון אנושי ועוד". 

דובי אמיתי, יו''ר נשיאות המגזר העסקי (צילום: דוברות המגזר העסקי)דובי אמיתי, יו''ר נשיאות המגזר העסקי (צילום: דוברות המגזר העסקי)

מחירי הנדל"ן גבוהים? ובכן, העליות לא יעצרו

אחת מהבעיות הקשות של המדינה בתקופה האחרונה במסגרת עליית המחירים ויוקר המחייה הם מחירי הדיור. הבחירות, כך נראה, יעצרו את התהליכים שמנסים לעצור את עליית המחירים. אייל ינאי, מנכ"ל משותף בחברת המידע העסקי Coface Bdi, סיפר למעריב: "דווקא בתקופה הנוכחית נדרשות פעולות שמשפיעות על הצד של ההיצע בשוק הנדל"ן, וכעת בעקבות המצב הפוליטי – הם יוקפאו. לכן אנחנו מפסידים זמן מאוד יקר בטיפול במשבר בשוק הנדל"ן. לאור זאת, לא נראה כנראה בלימה של מחירים אלא המשך עליית מחירים".

נדל''ן דירות בבנייה (צילום: גילי יערי, פלאש 90)נדל''ן דירות בבנייה (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

"נמשיך", הזהיר ינאי, "לראות מצוקה של קבלני ביצוע שיביאו רבים לנפילה, ולכן גם להקטנת כושר הביצוע בשוק, ומכאן אם ההיצע לא יגדל וכושר הביצוע ירד המחירים ימשיכו לזנק. עצירת חלופת שקד וחקיקת מיסוי לתמ"א יקטין את גידול ההיצע על ידי פרויקטי תמ"א. אחת הדרכים הקצרות ביותר להגדיל את ההיצע הוא על ידי פרויקטי תמ"א בעיקר באזורי הביקוש".

אייל ינאי (צילום: עודד קרני)אייל ינאי (צילום: עודד קרני)


הפערים של הילדים ימשיכו להעמיק

על רקע המאבק של המורים להעלאת שכר עובדי ההוראה והמצב הקשה במערכת החינוך בישראל, נראה שהמערכת החינוכית בישראל תספוג מכה קשה בעקבות ההליכה לבחירות. 

ד"ר היידי פלביאן, מרצה בכירה וראש המחלקה לחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה, סיפרה למעריב: "כל שינוי בתהליך החינוך הוא דבר מתמשך וצריך לתת לו זמן על מנת שייטמע טוב במערכת. תהליכים שהחלו לפני כשנה עם כניסתה של הממשלה החדשה, לא נראה מהם פירות כיוון שדורש זמן ליישם והתחיל אותם. זה יפגע במורים ובמערכת". 

"דבר נוסף", היא ציינה, "אנחנו עומדים בפני חופש גדול ופתיחת שנת לימודים, כל היוזמות והפרויקטים שתוכננו סביר שיוקפאו ושההערכות לפתיחת השנה תהיה על הבסיס הישן ביותר ולא על הבסיס החדש ביותר". 

כיתה ריקה, שביתת מורים (אילוסטרציה) (צילום: אבשלום ששוני)כיתה ריקה, שביתת מורים (אילוסטרציה) (צילום: אבשלום ששוני)

 
היא ציינה עוד כי "הרפורמה האחרונה בבחינות הבגרות הייתה מאד שונה והיא דרשה שינוי בתוך המערכת. היא לא תוכל להתקיים כי זו רפורמה שדרשה מהמערכת לעשות זאת בשלבים תוך כדי הערכת ביניים של השלבים, כך שלא נוכל ליישם אותה בפועל. עוד דובר על ניסיון של תכניות להדביק פערים לילדים שישבו מול הזום זמן רב, רק לפני כשבוע דווח כי ישנם פערים בין מיומנויות הקריאה והכתיבה ואי אפשר להטמיע רפורמות חדשות כי אנחנו באמצע. בנוסף, בגלל שנכנסים לתקופת בחירות, סביר שלא יפתחו מחדש את חוזה ההעסקה של המורים שכולל שכר, תנאי עבודה, הפחתת מספר הילדים בכיתה ועוד".

ד''ר היידי פלביאן, מכללת אחווה (צילום: ללא קרדיט)ד''ר היידי פלביאן, מכללת אחווה (צילום: ללא קרדיט)

מי ייתן מענה לדרישות המורים? 

ובהקשר ישיר למאבק המורים במערכת החינוך, תחום נוסף שלא יימצא תשובות הוא תחום התעסוקה, שבמרכזו עומד היום המאבק של אנשי החינוך. עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה: "ההודעה על פיזור הכנסה הגיעה בעיצומו של דיון ציבורי נרחב שקשור ללב יחסי העבודה במשק הישראלי. הדוגמה הטובה ביותר לכך, היא סכסוך העבודה בעניינם של זכויות עובדי ההוראה. הורים ותלמידים חווים בימים אלה ממש חוסר וודאות נמשך בנוגע לעיצומים בהם נוקטים עובדי ההוראה".

מחאת המורים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)מחאת המורים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

"גם אם שמים בצד את הקושי של התלמידים למודי משברי הקורונה להתמודד עם משבר נוסף במערכת החינוך, בעניינים הקשורים בשוק העבודה עולה השאלה מי ייתן מענה לצורך שמעלים ארגוני המורים וכיצד ינוהל עמם משא ומתן בנוגע לזכויותיהם בתפר שבין סיום שנת לימודים ותחילתה של שנה נוספת, ובתפר בין ממשלת מעבר ובחירות, הצפויות להתקיים ממש בפתח שנת הלימודים", אמרה ברומברג למעריב. 

אבל עובדי ההוראה אינם לבדם בתוך עננת חוסר הוודאות בתחום התעסוקה. "בשבועות האחרונים", היא ציינה, "נראה שגם מעסיקים נוספים במשק מתמודדים עם מה שמצטייר כמשבר בשוק העבודה – תחילתם של גלי פיטורים וצמצומים. אמנם, עניינים אלה סובבים את המגזר הפרטי, אבל גם לכך יש, כמובן, השלכות רוחב". 

רווחת מאות אלפים בסכנה

בועז הרמן, מנכ״ל עמותת איל״ן, סיפר למעריב: ״זו כבר הממשלה החמישית איתה אנו ארגוני הנכים מנסים לקיים דיאלוג ולהביא לדיון ופתרון את צרכיהם האקוטיים של אנשים עם מוגבלות פיזית מוטורית ומוגבלויות אחרות. נדרש לבצע תיקון משמעותי ולסייע לילדים ולבוגרים להשתלב בחברה ולקבל את התשתית הבסיסית שתסלול עבורם דרך להצלחה ושילוב בחברה". 
 
"בחודשים האחרונים נפתח חלון של תקווה לתיקון אמיתי באמצעות חוק שירותי רווחה. החוק מבקש להשוות זכויות, שירותים וסיוע לבוגרים עם מוגבלות. שר הרווחה עם המנכ"לית לצידו והנהלת המשרד יחד עם עשרות ארגונים, ביניהם עמותת איל"ן, שקדו על קידום החוק שכבר עבר קריאה ראשונה. במסגרת החוק הובטח למשל שיועבר לאנשים עם מוגבלות מוטורית, בין היתר המתניידים על כסאות גלגלים, סיוע בהסעות למרכזי יום ולפעילויות שונות עבורם. וכן, שינתנו להם אפשרויות חדשות בתחום תרבות הפנאי, הדיור, התעסוקה ועוד", אמר הרמן. 

הוא הדגיש כי "חייבים להבין שהזכויות עליהם אנו באיל"ן ובארגונים הנוספים נאבקים, לטובת אנשים עם מוגבלויות, אינן בגדר מותרות. מדובר בתשתית בסיסית לחיים בכבוד. תשתית שמאפשרת לאנשים אלו לחיות חיים עצמאיים, ותאפשר לבני משפחותיהם לקיים שיגרה. המשמעות של פיזור הממשלה כעת, מסכנת את הפסקת הדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית של החוק ואובדן ההזדמנות האחרונה לתיקון חברתי חשוב ונחוץ לחייהם ורווחתם של מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל״.

בועז הרמן (צילום: חן גלילי)בועז הרמן (צילום: חן גלילי)

הפרוגנוזה גרועה יותר

"תמיד יהיה משהו דחוף יותר מטיפול בבריאות נפשית, תמיד יהיו קבוצות כוח חזקות יותר, לחצים פוליטיים ואחרים שיגברו על תשומת הלב לחלשים בחברה". אומר פרופ' יוני גז, פסיכולוג קליני וראש התכנית לפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות במכללה האקדמית אחוה. "משברים נפשיים יפגשו את כולנו לאורך החיים, היכולת לקבל עזרה זמינה בחירום היא קריטית וכאשר מדובר בהפרעה נפשית מתמשכת נדרשים משאבי טיפול ושיקום לאורך זמן".

"הפרעה נפשית", ציין פרופ' גז, "אינה מאפשרת מהלך תקין של חיים יצרניים בחברה לאדם החולה ולמשפחה התומכת בו. מדובר בהיקפים נרחבים של מתמודדים, גם מצביים וגם כרוניים, ובמיוחד בתקופה זו של פוסט-קורונה, אינפלציה גואה ותהפוכות פוליטיות. בריאות הציבור מחייבת השקעה מיידית בבריאות הנפש. לצערי הפרוגנוזה גרועה ביותר. לצערי הרב אחת התוצאות של למי שיש אפשרות לממן טיפולים פרטיים תהיה לו גם בריאות טובה יותר והפערים רק יונצחו ויתגברו, ובמיוחד בקבוצות מודרות אשר עבורן 'הזכות לשיוויון בבריאות' היא רק מילים יפות".

פרופ' יהונתן גז (צילום: באדיבות המכללה האקדמית אחוה)פרופ' יהונתן גז (צילום: באדיבות המכללה האקדמית אחוה)

פרטיות האזרחים 

תחום נוסף שייפגע בעקבות היעדר קידום חקיקה נוגע לפרטיות שלנו כאזרחים במדינה. כך, למשל, התמריצים להשלמת תיקון לחוק הפרטיות ייפגעו, למרות שהתיקון כבר נמצא בהליכי חקיקה. "יציאה לבחירות פוגעת ומעכבת הליכי חקיקה, במיוחד אלה שנמצאים במחלוקת פוליטית. חוקים שכבר עברו קריאה ראשונה והגיעו לדיון בוועדות השונות יכולים להמשיך ולידון ואף ניתן להשלים את הליך החקיקה, אולם התמריצים לכך פוחתים. אחד החוקים החשובים שמצוי כעת בדיונים הוא תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות שאמור לקדם את ההגנה על פרטיות אזרחי ישראל ולהתאים את החוק הישראלי לחקיקה האירופאית, ה-GDPR", אומרת עו"ד ענת אבן-חן, שותפה ומרכזת את תחום הרגולציה במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה. 

היא הוסיפה עוד כי "למהלך ישנה חשיבות גם לעסקים הפועלים מתוך ישראל, שכן נכון להיום האיחוד האירופאי קבע שדיני הגנת הפרטיות בישראל מעניקים הגנה מספקת לזכות לפרטיות בהשוואה לדין האירופאי. האיחוד בוחן את תוקף הקביעה, וככל שהחקיקה לא מוקדמת יהיה קשה יותר להילחם על שימור המעמד המיוחד של ישראל". 

"סביב החוק הזה ישנן מחלוקת מקצועיות עמוקות ולא ברור כמה קשב יהיה לחברי הכנסת להשלמת התהליך בתקופת הבחירות וההפסד למגזר הפרטי והעסקי עצום. איבוד המעמד יקשה על העברת המידע בין ישראל לאירופה ויפגע בעסקים הישראלים שנשענים על היום על קביעה זו", הזהירה עו"ד אבן-חן. 

עו''ד ענת אבן-חן (צילום: נמרוד גליקמן)עו''ד ענת אבן-חן (צילום: נמרוד גליקמן)

אנרגיה ירוקה עומדת במקום

עוד תחום שצפוי להיות מושפע מההליכה לבחירות הוא תחום האקלים והאנרגיה. לדברי רמי רשף, מנכ"ל חברת ג'נסל שמפתחת פתרונות אנרגיה ירוקה מבוססי מימן, פיזור הכנסת יביא ככל הנראה לעוד עיכוב בהשגת יעדי האקלים שישראל הציבה ובהפיכתה למרכז חדשנות עולמי.

"אנחנו נכנסים לתקופה של ממשלת מעבר ושל קמפיין פוליטי, כך שלא ברור עד כמה משרדי האנרגיה והגנת הסביבה יהיו קשובים לקידום התהליכים שכבר החלו בהאצת השימוש באנרגיות ירוקות בישראל. נוסף על כך, מכיוון שייתכן עיכוב באישור תקציב מדינה חדש, יתעכבו מכרזים שונים שאנו החברות מחכים להם", אומר רשף.

רמי רשף (צילום: באדיבות חברת ג'נסל)רמי רשף (צילום: באדיבות חברת ג'נסל)