“למשל מפלגה עוברת או לא עוברת את אחוז החסימה. זו יכולה להיות טעות מאוד־מאוד קטנה אבל בסופו של דבר טעות מאוד גדולה בהבנת הגושים או בהסתכלות על המפה הפוליטית. הסיטואציה הזאת – של הצורך להיות מאוד מדויק - מכניסה המון אדרנלין. כמו כן, זה אירוע שבו אתה גם נמצא הרבה בתקשורת, מתראיין, מופיע, ויומיים אחרי הבחירות הדבר הזה נעלם ואתה חוזר לאנונימיות. גם זה מטלטל”.
"יש לנו את הידע, הניסיון והכלים - ובכל זאת יש בזה סוג של מתח, של לחץ, כי אנחנו מבינים את גודל האחריות", אומר גבע. "הסקרים הם בסופו של דבר כלי מאוד חשוב לקבלת החלטות גם של הפוליטיקאים וגם של ציבור הבוחרים. אנחנו מבינים את גודל האחריות ועושים הכל כדי לעשות עבודה בצורה מקצועית. ההיערכות המיוחדת היא אך ורק לטובת מדגם הטלוויזיה, כי זה אומר פיזור קלפיות מדגם בכל רחבי הארץ, שם באמת נדרש צוות מאוד גדול שבשבילו מגייסים אנשים נוספים. חוץ מיום הבחירות עצמו, שזה מדגם הקלפיות, יש לנו צוות קיים ומיומן, שעושה סקרים לא רק כשיש בחירות”.
האחרונות שיקפו את המציאות בצורה טובה, בוודאי שגם מדגמי הקלפיות. בסופו של דבר מדובר בסטטיסטיקה”. עוד מבהיר גבע כי “מאוד חשוב להבין שסקר מספק תמונת מצב נכון ליום שבו הוא בוצע. הוא לא תחזית. סקרים הם הכלי היחיד שמשקף מציאות בצורה טובה וגם מהווה כלי לקבלת החלטות לפוליטיקאים, וגם הציבור בסופו של דבר מושפע מכך. אם למשל רואים מפלגה שמדשדשת סביב אחוז החסימה, אז או שרוצים להציל אותה או שאומרים שאם היא כבר לא עוברת, אז אבחר במפלגה אחרת”.
נשפטים על הטעויות
לזר מבהיר כי חשיבות הסקרים היא לאו דווקא בסיפוק תמונת מצב עבור הציבור והתקשורת: "מדובר בשורה התחתונה של כלי שהוא הרבה יותר מורכב מכך. כשעושים סקרים עבור מפלגות, הפוליטיקאים נכנסים הרבה יותר פנימה, לבדוק מהם מקורות התמיכה, מהם מקורות ההתנגדות, כיצד אפשר להזיז קהלים מפה לשם, אילו מסרים יעזרו להביא קהלים אליך ועוד. יש עבודה הרבה יותר מעמיקה בסקרים הפנימיים האלה, ושם נעשית עיקר העבודה. זה שבשורה התחתונה יוצא ככה וככה מנדטים למפלגה או לגוש - זה מייצר כותרות בכלי התקשורת, אבל זו לא המטרה האמיתית של סקרים”.
סקרים ברובם, אומר גם חסיד, לא נועדו להשביע את סקרנות הציבור, “אלא יותר לכוון פוליטיקאים מבחינת ההחלטות שלהם: אם לרוץ או לא לרוץ, באיזו קונסטלציה, מה המסרים שכדאי להביא – ולכן סקרים הם כלי עבודה מאוד חשוב. גם מבחינה ציבורית יש לזה משמעות רבה מאוד. אנחנו לא יודעים למשל מה היה קורה אם נפתלי בנט היה מקבל בסקרים האחרונים 15 מנדטים. לא בטוח שהמערכת הפוליטית הייתה אז מתנהגת באותו אופן”.
טרפת של עבודה
“התמזל מזלנו כחברת מחקר לקבל הרבה בחירות ברצף. אנחנו אולי היחידים שנהנים מהתקופה הזאת”, אומר דודי דרור, מנכ”ל "אסקריא", חברת מחקר למגזר החרדי המבצעת סקרים עבור מפלגות וכלי תקשורת. “התחלתי כבר לקבל פניות עוד לפני הכרזתם של בנט ולפיד על פיזור הכנסת. מאז שעידית סילמן התחילה לזוז ועשתה רעשים, וגם העובדה שתקנות יו”ש לא עברו - הכתובת כבר הייתה על הקיר, אפשר היה להבין לאן זה הולך, והתחלנו לקבל פניות”.
לדברי דרור, במהלך הסקר נשאל קהל היעד שלו למי יצביע, הסיבות להצבעה, אופציה של מעבר בין מפלגות ועוד. “אנחנו בוחנים תרחישים היפותטיים בשלב ראשוני, מספיק מוקדם לפני הבחירות, כדי שמפלגות יוכלו לשנות דברים”, הוא אומר. “אנחנו גם בוחנים דברים המשפיעים על הבוחר, למשל אם רק הרבנים ישפיעו על הבוחר החרדי, או שיש ערכים נוספים המשפיעים עליו. כמו כן, בבחירות יש מספר גורמי עניין שמתעניינים בהצבעה במגזר החרדי, ולא רק המפלגות המזוהות עם המגזר. המגזר החרדי גדל ומשפיע, וכולם מבינים שפעמים רבות המגזר החרדי מהווה את התוספת ההכרחית להקמת הממשלה”.
התרעות פיקוד העורף