ההודעה שלשום של ראש הממשלה נפתלי בנט ושל ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד על פיזור הכנסת הביאה עמה באופן מיידי גם שלל סקרים, שהופכים בן לילה לחלק בלתי נפרד מחיינו, עד מועד הבחירות, שמסתמן כ־25 באוקטובר. “ההודעה על הליכה לבחירות לא הייתה הפתעה גמורה, אבל תמיד בסוף זה מפתיע. ההפתעה הייתה בעיתוי: חשבו שזה ייקח עוד קצת זמן. זה מכניס אותנו לדריכות ולהכנה למערכת בחירות”, מודה מנו גבע, מנכ”ל ובעלים של מכון המחקר “מדגם”, המבצע סקרים פוליטיים עבור חדשות 12 וגם עבור מספר רב של מפלגות “מקצה לקצה”, כהגדרתו.

“ברגע הראשון אתה אומר ‘אוי ואבוי’ וברגע השני אתה מתחיל לחשוב איך עושים את זה. אבל כל מערכת בחירות זה כמובן מרגש ומטלטל”, אומר דודי חסיד, מנכ”ל חברת המחקר והייעוץ Kantar Israel, הסוקרת עבור חדשות כאן 11. לדבריו, מערכת בחירות מעמידה סוקר בסיטואציה שכמעט אין כמוה בשום דבר אחר בקריירה שלו. “אתה צריך לעשות את העבודה המדויקת ביותר והמהירה ביותר, ואתה נמדד על דברים שבחיי היומיום בחיים המקצועיים שלך אתה לא נמדד עליהם”, הוא אומר.

דוד חסיד (צילום: רמי זרגנר)דוד חסיד (צילום: רמי זרגנר)

“למשל מפלגה עוברת או לא עוברת את אחוז החסימה. זו יכולה להיות טעות מאוד־מאוד קטנה אבל בסופו של דבר טעות מאוד גדולה בהבנת הגושים או בהסתכלות על המפה הפוליטית. הסיטואציה הזאת – של הצורך להיות מאוד מדויק - מכניסה המון אדרנלין. כמו כן, זה אירוע שבו אתה גם נמצא הרבה בתקשורת, מתראיין, מופיע, ויומיים אחרי הבחירות הדבר הזה נעלם ואתה חוזר לאנונימיות. גם זה מטלטל”.

"יש לנו את הידע, הניסיון והכלים - ובכל זאת יש בזה סוג של מתח, של לחץ, כי אנחנו מבינים את גודל האחריות", אומר גבע. "הסקרים הם בסופו של דבר כלי מאוד חשוב לקבלת החלטות גם של הפוליטיקאים וגם של ציבור הבוחרים. אנחנו מבינים את גודל האחריות ועושים הכל כדי לעשות עבודה בצורה מקצועית. ההיערכות המיוחדת היא אך ורק לטובת מדגם הטלוויזיה, כי זה אומר פיזור קלפיות מדגם בכל רחבי הארץ, שם באמת נדרש צוות מאוד גדול שבשבילו מגייסים אנשים נוספים. חוץ מיום הבחירות עצמו, שזה מדגם הקלפיות, יש לנו צוות קיים ומיומן, שעושה סקרים לא רק כשיש בחירות”.

אנשים רבים, בהם גם חלק מראשי המפלגות, מטילים לא פעם ספק בתוצאות סקרים.
“כשמדובר בפוליטיקאים, אם הסקר לא מחמיא, הם חייבים להתייחס לזה כשהם מופיעים בתקשורת ובסופו של דבר אנחנו מקבלים את הביקורת. אבל כשהתוצאה מחמיאה, הם מאוד אוהבים להישען עליה. ככה זה עובד. בסוף כולם יודעים את האמת. הסקרים במערכות הבחירות

האחרונות שיקפו את המציאות בצורה טובה, בוודאי שגם מדגמי הקלפיות. בסופו של דבר מדובר בסטטיסטיקה”. עוד מבהיר גבע כי “מאוד חשוב להבין שסקר מספק תמונת מצב נכון ליום שבו הוא בוצע. הוא לא תחזית. סקרים הם הכלי היחיד שמשקף מציאות בצורה טובה וגם מהווה כלי לקבלת החלטות לפוליטיקאים, וגם הציבור בסופו של דבר מושפע מכך. אם למשל רואים מפלגה שמדשדשת סביב אחוז החסימה, אז או שרוצים להציל אותה או שאומרים שאם היא כבר לא עוברת, אז אבחר במפלגה אחרת”.

נשפטים על הטעויות

גם פרופ’ (אמריטוס) קמיל פוקס, הסוקר עבור חדשות 13, הופתע מהתזמון של הודעת בנט־לפיד. “בחירות עכשיו, מבחינת הדעות האישיות שלי, זה מהלך טראומטי", הוא אומר. "זה לא טוב לנו עוד פעם בחירות, ואני לא חושב שאני שונה מכל אחד מהאזרחים במדינה. בהחלט הייתי מוותר ברצון על החוויה הזאת, היא לא נעימה, אבל אני מסתכל על זה כסטטיסטיקאי ואומר שאני חייב כרגע לנסות לעשות את האופטימום מבחינת הדיוק הסטטיסטי. אני נשפט על הטעויות שיש בדגימה, ולא נכנסים שם שום משאלות לב אם אנחנו רוצים כך או כך”.

קמיל פוקס (צילום: רענן כהן)קמיל פוקס (צילום: רענן כהן)

יש בכלל משקל לסקרים במערכת פוליטית כל כך מטורללת?
“צריך לתת מעט מאוד משקל לכל אחד מהסקרים הבודדים, במיוחד שהם עדיין רחוקים מהבחירות. קודם כל, כי מפת המפלגות היא לא ברורה, וגם בגלל שאנשים עדיין מתלבטים. אחת השאלות בסקרים היא ‘לו הבחירות היו מתקיימות היום, למי היית מצביע?’. אבל הבחירות לא מתקיימות היום. מה שכן, יש חשיבות רבה לצפייה במגמות. לסקרים שנעשים לאורך זמן יש חשיבות רבה בכך שאנחנו רואים מי עולה ומי יורד. מפלגה שמתחזקת משבוע לשבוע או שיורדת מתחת לאחוז החסימה - לדברים האלה יש משמעות רבה”.

מנחם לזר, מנהל מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" המבצע סקרים עבור כלי תקשורת (בהם "מעריב") וגופים פוליטיים, לא מתרגש יתר על המידה. “אנחנו די מאורגנים לקראת הבחירות”, הוא אומר. "ברור שאם זה עובר גבול מסוים של עומס, אז מתגברים. אבל אנחנו ערוכים. למזלנו, הטכנולוגיה מאפשרת לנו להריץ את הסקרים באופן מאוד יעיל בלי להזדקק לאולם סוקרים עם עשרות טלפנים כמו פעם. כמובן שבמקרה הצורך אנחנו כן מפעילים סוקרים טלפוניים לאוכלוסיות מסוימות”.

מנחם לזר (צילום: ארכיון מעריב)מנחם לזר (צילום: ארכיון מעריב)

מהו האתגר המקצועי במערכות בחירות כל כך סמוכות?
“תמיד יש אתגר מקצועי, דווקא בגלל הסמיכות המאוד גבוהה. האתגר הגדול בשלוש השנים האחרונות הוא המפלגות הקטנות שמתנדנדות סביב אחוז החסימה”.

לזר מבהיר כי חשיבות הסקרים היא לאו דווקא בסיפוק תמונת מצב עבור הציבור והתקשורת: "מדובר בשורה התחתונה של כלי שהוא הרבה יותר מורכב מכך. כשעושים סקרים עבור מפלגות, הפוליטיקאים נכנסים הרבה יותר פנימה, לבדוק מהם מקורות התמיכה, מהם מקורות ההתנגדות, כיצד אפשר להזיז קהלים מפה לשם, אילו מסרים יעזרו להביא קהלים אליך ועוד. יש עבודה הרבה יותר מעמיקה בסקרים הפנימיים האלה, ושם נעשית עיקר העבודה. זה שבשורה התחתונה יוצא ככה וככה מנדטים למפלגה או לגוש - זה מייצר כותרות בכלי התקשורת, אבל זו לא המטרה האמיתית של סקרים”.

סקרים ברובם, אומר גם חסיד, לא נועדו להשביע את סקרנות הציבור, “אלא יותר לכוון פוליטיקאים מבחינת ההחלטות שלהם: אם לרוץ או לא לרוץ, באיזו קונסטלציה, מה המסרים שכדאי להביא – ולכן סקרים הם כלי עבודה מאוד חשוב. גם מבחינה ציבורית יש לזה משמעות רבה מאוד. אנחנו לא יודעים למשל מה היה קורה אם נפתלי בנט היה מקבל בסקרים האחרונים 15 מנדטים. לא בטוח שהמערכת הפוליטית הייתה אז מתנהגת באותו אופן”.

טרפת של עבודה

“התמזל מזלנו כחברת מחקר לקבל הרבה בחירות ברצף. אנחנו אולי היחידים שנהנים מהתקופה הזאת”, אומר דודי דרור, מנכ”ל "אסקריא", חברת מחקר למגזר החרדי המבצעת סקרים עבור מפלגות וכלי תקשורת. “התחלתי כבר לקבל פניות עוד לפני הכרזתם של בנט ולפיד על פיזור הכנסת. מאז שעידית סילמן התחילה לזוז ועשתה רעשים, וגם העובדה שתקנות יו”ש לא עברו - הכתובת כבר הייתה על הקיר, אפשר היה להבין לאן זה הולך, והתחלנו לקבל פניות”.

מה זה אומר מבחינתך שמתחילים מערכת בחירות?
“זה יכול להכניס אותנו לטרפת של עבודה, כי להבדיל מהמגזר העסקי שבו למשל יש לנו כמה ימים לבצע סקרים, בפוליטיקה הרבה פעמים מבקשים תשובות מיידיות. אני מתגבר מוקד טלפוני ל־30־40 עמדות, המשמרות ארוכות, לפעמים עד 22:00 בלילה, שעות שהמענה בהן במגזר החרדי דווקא מאוד נוח”.

לדברי דרור, במהלך הסקר נשאל קהל היעד שלו למי יצביע, הסיבות להצבעה, אופציה של מעבר בין מפלגות ועוד. “אנחנו בוחנים תרחישים היפותטיים בשלב ראשוני, מספיק מוקדם לפני הבחירות, כדי שמפלגות יוכלו לשנות דברים”, הוא אומר. “אנחנו גם בוחנים דברים המשפיעים על הבוחר, למשל אם רק הרבנים ישפיעו על הבוחר החרדי, או שיש ערכים נוספים המשפיעים עליו. כמו כן, בבחירות יש מספר גורמי עניין שמתעניינים בהצבעה במגזר החרדי, ולא רק המפלגות המזוהות עם המגזר. המגזר החרדי גדל ומשפיע, וכולם מבינים שפעמים רבות המגזר החרדי מהווה את התוספת ההכרחית להקמת הממשלה”.

אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות, נשאר עדיין ריגוש מסוים?
“העבודה לקראת הבחירות מרגשת וגם מאתגרת. סקרי פוליטיקה הם מאתגרים. חייבים לשער כמה מנדטים יקבלו המפלגות החרדיות, צריכים להניח כמה הנחות, להיות מאוד מדויקים, ואפילו טעות קטנה יכולה לעלות ביוקר. על כל טעות קטנה בהערכת מנדטים משלמים ביוקר, למרות שאין לסוקר דרך להתגבר עליה”.

המגזר החרדי משתף פעולה בסקרים?
“כשחרדים מרגישים שמישהו זר מדבר איתם, הם לא תמיד רוצים לשתף במחשבות שלהם. אבל כשהם מבינים שמדובר בחברת מחקר חרדית, אז הם יותר משתפים פעולה. הם שומעים שגבר או אישה חרדיים מדברים איתם, וגם לפי אופי השאלות הם מרגישים שזה מישהו מבפנים”. ד