"פתאום הוא הגיע אלינו, הוא החזיק את יד שמאל שלי וירד על הברכיים. הוא חייך אלינו ודיבר איתנו", סיפרה ניצולת השואה ומיד הוסיפה כי "מאוד התרגשתי. זה היה כל כך נחמד, הוא היה פשוט בן אדם".
סיקוביץ' אמרה כי דיברה עם הנשיא על מדינתו, בה היא עצמה חיה במשך שנים ארוכות: "ואמרתי לו שאני אסירת תודה על אמריקה, שהיה טוב בשבילי שם. אמרתי לו כמה זה היה נחמד בשבילי להיות שם, וסיפרתי סיפור קצר על אמריקה ועל כמה שלמדתי".
"המושג שהוא רצה לדבר עליו, זה היה הבית. אמרתי שזה כל כך רגיש בשבילי המילה 'בית' כי אנחנו היינו בלי בית באושוויץ. באושוויץ הייתי חמישה חודשים, אבל אני הייתי שנה בעבודות כפייה, זה היה משהו כל כך גרוע שאי אפשר לתאר", הוסיפה ניצולת השואה.
היא הרחיבה ושיתפה כי דיברה עם הנשיא האמריקאי על כך "שאם ילד נולד בבית ומקבל את החום שהוא צריך לקבל מההורים, אז הוא גדל עם הצרכים הרגשיים שלו. אם אבא ואימא מדברים אליו ושואלים, אז טוב לו. אני אמרתי, 'זה טוב'. למה זה כל כך חשוב? כי הוא מקבל את הצרכים הרגשיים שלו, וזה מתקשר לי לדברים אחרים. אני מקשרת את זה עם השבת, אבל זה גם מתקשר למדינה".
התרעות פיקוד העורף