במהלך העדות, הוועדה הציגה בפני נתניהו שורת פניות ומכתבים לאורך השנים שהתריעו על הסכנה הטמונה בהר, אך נתניהו טען כי לא קיבל אותן ולא ידע עליהן. בהמשך, הסביר כי לא היה מעקב אחרי החלטות ממשלה שהתקבלו בעניין מירון ולא בוצעו בפועל. הוא אף ניסה לגלגל את האחריות בקיום האירוע בניגוד לתקנות הקורונה אל היועצים המשפטיים, וטען בתוקף שלא הושפע מלחצים פוליטיים כשקיבל את ההחלטה על פתיחת ההר.
הוא הוסיף: "כבודו אני מבקש לתת תשובה אמיתית ועניינית. כל חבר כנסת שולח פעמיים ביום מכתבים לכל הממשלה והשרים. יש הצפה אדירה של מכתבים מהגורמים האלו ואינני יודע תמיד אם ההצפה היא כדי להציף ואם השולחים עצמם עוקבים אם ענו להם. מה שחשוב להם זה שליחת המכתב ופרסום שליחת המכתב ופחות התשובה. שתבינו שמדובר במאסה, שיטפון גדול מאוד של פניות. אין מערכת שעוקבת באופן שיטתי אחר מידת ההיענות, חשיבות הנושא וכו'. אין מערכת כזו, יש מערכת למעקב אחרי החלטות הממשלה. ייתכן שהמסקנות שלכן יכללו איך להסדיר את שאלת הפניות".
במרכז עדותו של נתניהו עמדה השאלה על הפעלת לחץ מצד הדרג המדיני כלפי המשטרה והגורמים המקצועיים האחרים בשטח כדי שיאשרו את קיום האירוע ללא הגבלה משיקולים פוליטיים. זאת, למרות החשש לשלום הציבור, בין היתר, בשל מגיפת הקורונה שהשתוללה באותם ימים.
"ההחלטה האישית לפרישה הייתה צריכה להיות בסמוך לאסון שבו קיפחו את חייהם 45 אזרחים, ביניהם אחי האהוב", אמר. "לקיחת אחריות היא חובה ולא רשות. אני קורא למפכ"ל המשטרה לאמץ את הצעד של לביא ולהגיש את פרישתו עוד היום. התפטרות לביא הינה קריאת השכמה לכל האחראים לאסון מירון: קחו אחריות!".
לביא התפטר לפני שהוועדה הוציאה את מכתבי האזהרה. במכתבים אלה הוועדה בעצם אומרת למכותבים שיש להם אחריות למחדל ולאסון הכבד, ושייתכן שיהיה עליהם לשאת במחיר ולפרוש מתפקידם. ההערכה היא שלביא יהיה בין מקבלי מכתבי האזהרה.
באסון הכבד שהתרחש בהר מירון ב־30 באפריל 2021 נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 145 בני אדם. כ־130 עדים התייצבו עד כה בפני הוועדה. מדובר בנושאי תפקידים בעבר ובהווה, מומחים ואנשי מקצוע, עדי ראייה, נפגעים ובני משפחות הנספים.
התרעות פיקוד העורף