נמשך המשבר הדיפלומטי בין רוסיה וישראל ברקע ההחלטה הרוסית לסגור את פעילות הסוכנות היהודית במדינה. משלחת המשפטנים הישראלית, המתוכננת לצאת למוסקבה ולדון עם גורמים רוסיים במשבר, עדיין ממתינה לאישור הפגישות במוסקבה. הנסיעה לא בוטלה, אך הרוסים לא ממהרים לתאם פגישות.

נערכים להסלמה? לפיד הנחה להכין צעדים מדיניים בתגובה למשבר עם רוסיה

בצל המשבר עם רוסיה: התוכנית הסודית של הסוכנות היהודית לחזרה לישראל

גורמים בישראל מבהירים ל"מעריב" כי הקו הכללי במשבר יהיה "נוהגים בנימוס, אך בלי התרפסות. אם הסוכנות היהודית תיסגר, ישראל תדע להביא את העולים בדרכים אחרות".

עוד מדגישים הגורמים כי "ישראל, כמובן, לא מעוניינת בהידרדרות היחסים עם רוסיה ותעשה כל מאמץ להמנע מזה. אם זאת, חשוב להבין כי ישראל הביעה עמדה ערכית בנושא אוקראינה ולא תחזור בה". בישראל מבקשים להדגיש כי לא מדובר בסכסוך עם ישראל "אנחנו חלק קטן בסכסוך של רוסיה עם הדמוקרטיות המערביות".

בישראל מביעים חשש מהאפשרות של הורדת מסך הברזל ברוסיה. באשר לצעדים שנשקלים למקרה של סגירת הסוכנות היהודית, לפי הגורמים, "יש לישראל חבילה מסודרת של אפשרויות". נכון לעכשיו מדובר בתוכנית מגירה, שתהפוך לתוכנית הפעולה רק אם הרשויות ברוסיה יקבלו החלטה סופית לסגור את הסוכנות היהודית במדינה.

ברקע משבר הסוכנות עלו טענות בשם גורמים אלמוניים, כי הסוכנות היהודית לא דיווחה בזמן אמת על הבדיקות שנעשות ברוסיה וכי לכן,   לכאורה, העניין התפוצץ בשלב המתקדם מאוד. בסוכנות השיבו לטענות והדגישו כי בכירי הארגון באופן קבוע עמדו בקשר עם משרדי הממשלה, בין היתר, דיווחו גם על קיום בדיקות שאז נראו כשגרתיות. הבדיקות החלו לפני כשנתיים או שלוש, כשראש הסוכנות דאז, נשיא המדינה יצחק הרצוג, היה מעודכן וגם עדכן את הדרג המדיני. 

נשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

אתמול, בדיון אצל ראש הממשלה לפיד, לא עלתה טענה שהסוכנות ידעה ולא דיווחה בזמן. עוד עלתה בדיון סוגיית ההתבטאויות של גורמים בישראל (כמו אמירתו של השר נחמן שי), ונאמר כי "הברברת אינה מוסיפה, אלא מזיקה". לשרים הועבר מסר ברור לא להתראיין בנושא ולצמצם עד אפס אמירות סביב משבר הסוכנות.

עם פרוץ המלחמה הרוסים האיצו את קצב הבדיקות. בישראל העלו אפשרות כי אולי מדובר בסוגיה שהיא מעבר לסוגיה משפטית גרידא, ערבו את השגריר ואת משרד החוץ. בכל שלבי קיום הבדיקה לצד הישראלי לא היה ברור מה הטענות כלפי הסוכנות ומה היקף הסוגיה.

מניסיון העבר, כאשר נעשו בדיקות שונות של ארגונים שונים , ברוב המקרים הן הסתיימו בהערה או בקנס. גורמים המעורים בסוגיית הפעילות ברוסיה, מבהירים כי "היו ביקורות הפתע בערי שדה מדי פעם, תמיד זה נגמר תוך כמה ימים בכלום (או קנס מינורי על משהו טכני) ותמיד זה נראה בבירור כמו עניין של בוס מקומי שמראה את כוחו. אף פעם לא היה רמז שיש מהלך ברמה הארצית או שזו יזמה של השלטון המרכזי. ובוודאי שזה לא לווה באזהרות על פעילות הסוכנות, במיוחד שארחי ההצקות האלה המשרדים המשיכו לפעול כרגיל, בלי שהוטלו עליהם מגבלות. בכל מקרה, גורמחם בסוכנות תמיד דיווחו לשגרירות".

מה שמקשה על הטיפול במשבר הוא חוסר הוודאות. שגריר ישראל ברוסיה, אלכס בן צבי, פעמיים נפגש עם סגן החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב וניסה להבין ממנו, מה עומד מאחורי הסוגיה ומה הצד הרוסי אולי מנסה להשיג, אך בוגדנוב לא סיפק תשובות, פרט לאמירות קצרות וכלליות כי הוא "יבדוק את הנושא".