בית לא עוזבים”, מצהיר דן תיכון, מי שעמד בראש הכנסת ה־14 בשנים 1996־1999, ומבטיח להצביע בפריימריז של הליכוד שייערכו מחרתיים. “אשתי לודמילה ואני חברי הליכוד מאז 65’ ומשלמים מסי חבר למפלגה”, הוא מספר. “הצבענו בכל הפריימריז שהיו בה. אבל זה לא אומר שבבחירות הקרובות אתן את קולי למפלגה הזו, שאינני תומך במדיניות שלה. גם בבחירות הקודמות לא הצבעתי בעדה. למעשה לא הצבעתי בעדה מאז בחירות 99’”.
יש לך הצעה למועמד אחר להנהגת הליכוד, שאינו בנימין נתניהו?
“אינני עוסק בפוליטיקה. זמני עבר. ממרום גילי, 85 וחצי, אני יודע שלא לעולם חוסן, וגם לשלטון ממושך יכול מתישהו להיות סוף. מכבי תל אביב בכדורסל, הקבוצה של המדינה, היא כבר לא אלופה והערוץ הראשון הפסיד את הבכורה לערוץ השני. גם העיתון שלך, שהיה בעבר העיתון הנפוץ ביותר במדינה, הפסיד את הבכורה לעיתונים אחרים”.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
תיכון, איש המיעוט הליברלי בליכוד, ייזכר כיו”ר הכנסת הצבר הראשון. “זה לא מקנה לי איזשהו יתרון”, הוא אומר. “מה שיותר חשוב הוא שהייתי חבר כנסת ששינה את דמותה של הכנסת מהקצה אל הקצה ואני נחשב כגדול הרפורמטורים בה”.
הוא איננו מסתיר את אכזבתו מוועדות הכנסת של ימינו. “לוועדות הכנסת היוצאת הייתי נותן ציון ‘מספיק מינוס’”, הוא אומר. “הן נופלות ברמתן בהרבה מהוועדות בשנות ה־80 וה־90. את מליאת הכנסת של עכשיו אפשר לסכם בשתי מילים: ‘תוהו ובוהו’. צעקות. גידופים. קללות. אין ועדת אתיקה, ומה שרואים משם גורם לצמרמורת. יש בכך סכנה להמשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית, כאשר הזרועות המחוקקת והמפקחת למעשה אינן קיימות”.
על זמן שאול
תיכון נולד בקריית חיים האדומה, מעוז של מפא”י, לאליעזר סרדני (תיכון בפולנית), איש העלייה השלישית, שהיה חבר בגדוד העבודה ומנהל מחצבות “סולל בונה”. הוא בוגר תנועת הנוער העובד והלומד, וחבריו לגרעין ייסדו את קיבוץ עין גדי. הוא עצמו לא הצטרף אליהם. “תמיד שחיתי נגד הזרם”, הוא אומר.
באמצע שנות ה־60 נבחר תיכון כמזכ”ל התאחדות הסוחרים בירושלים בעת לימודיו לתואר ראשון בכלכלה וביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בד בבד הצטרף לחטיבה הליברלית בגח”ל, שהפכה לליכוד. עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי השנייה, הוא מונה כיועץ לשר המסחר והתעשייה, יוסף ספיר, שהיה מראשי הליברלים, וכממונה על תיעוש אזורי הפיתוח והמגזר הלא יהודי.
עם נפילת ממשלת הליכוד הלאומי, נשאר תיכון עוד ארבע שנים במשרד הממשלתי ועבר להיות יועצו של פנחס ספיר, מראשי המערך. “כשגולדה מאיר הייתה ראש הממשלה, פנחס ספיר היה האיש החזק במדינה, והוא רצה אותי לצדו”, הוא אומר. “כשהמפא”יניקים זרקו את החפצים שלי אל מחוץ לחדר, ספיר נתן הוראה להחזיר אותם. הגם שלא הייתי ממפלגתו, היינו מקורבים מאוד.
מדי חמישי בבוקר הייתי מתייצב בביתו בכפר סבא, ומשם היינו יוצאים לסיור בערי הפיתוח. ‘תוּכן’, כך הוא קרא לי. בהזדמנות הזאת הייתה לי הזכות להשתתף בהקמת פארקים לתעשיות מדע ברחבי הארץ. על כך יודו לי בעוד הרבה שנים”.
כשתיכון, שניהל בשנות ה־70 חברות כלכליות, נבחר ב־81’ לראשונה לכנסת העשירית, הוא לא ציפה שיכהן 18 שנה. “חשבתי שאכהן קדנציה אחת ודי”, הוא נזכר. “’אם לא אבחר שוב, אל תזילו דמעה, כי זו דרכה של דמוקרטיה’, אמרתי ליקיריי, שבאו לחגוג איתי את ההשבעה שלי. אבל קדנציה רדפה קדנציה, היו לי חמש כאלה ותמיד על זמן שאול, הגם שהייתי בצמרת”.
לדברי תיכון, כחבר כנסת לא נהג לעשות הנחות, למשל ליורם ארידור שהתמנה כשר האוצר. “ארידור חשב שמה שהיה בוועדת הכספים לפני 81’ - יהיה גם אחריה”, הוא אומר. “אז הודעתי לו שמה שהיה, לא יהיה. אמרתי לו: ‘כשר האוצר אתה כפוף לוועדת הכספים, ודברים לא מאושרים אוטומטית’”.
לצד פעילותו בכנסת בנושאים כלכליים, כולל חוק המיחזור, חוק החברות וגם מעורבותו בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תיכון עמד בכנסת בראש האגודה הבין־פרלמנטרית ישראל־גרמניה. במסגרת זו, קיבל אותות כבוד מברלין על פועלו הרב לקירוב בין המדינות. “כשהליכוד עלתה לשלטון, כל פעם שנדון בכנסת עניין שקשור לגרמניה, חברי כנסת מחרות החרימו את הישיבה”, הוא מספר.
“אז התקבלה החלטה שהיחסים בין המדינות לא ינוהלו על ידי הממשלה, אלא דרך האגודה שבראשותי. ראיתי חשיבות עליונה בקידום היחסים בין המדינות. הערכתי שבשעה שגרמניה הפכה למעצמה כלכלית מס’ 1, אי אפשר לעמוד מנגד. כשהייתי מגיע לשם, היו נפתחות בפניי כל הדלתות”, הוסיף.
מהכנסת ה־11, שנבחרה ב־84’, זוכר תיכון את נוכחותו של מאיר כהנא. “הוא היה מוחרם ומנודה”, הוא מספר. “איש לא ישב לידו, וכשהוא היה קם לנאום, המליאה הייתה מתרוקנת. כשכנו שם, רק אני הייתי מדבר איתו. יום אחד הצעתי לו לזוז מושב אחד. ‘אם יירו בך, יהרגו גם אותי’, אמרתי לו, והוא צחק. שנינו לא יכולנו לדעת שבתוך שש שנים הוא יירצח בניו יורק”.
עם שובה של הליכוד לשלטון ב־96’, במקביל להקמת ממשלתו הראשונה של נתניהו, נבחר תיכון כיו”ר הכנסת והחליף את שבח וייס. “הייתי יושב ראש הכנסת שעליו אומרים שהוא היה הטוב ביותר”, הוא אומר. “אף שמעולם לא השתמשתי בפטיש היו”ר. אצלי היה סדר והיו משמעת וגם כבוד הדדי. כך הנהגתי את הרפורמות הגדולות ביותר בתולדות הכנסת, שהפכו אותה למוסד־על.
למשל, הפיכת ועדות הכנסת לוועדות שימוע וחקירה; הנהגת שידורי הכנסת; הקמת אתר אינטרנט של הכנסת; פרסום דברי הכנסת בזמן אמת ולא באיחור של חצי שנה. כמו כן, פעלתי למען הקמת אגף חדש במשכן הכנסת ולמען הפיכת משכן הכנסת הישן, ‘בית פרומין’, למוזיאון המתעד את תולדות הפרלמנטריזם בישראל”.
עם הפסד הליכוד בבחירות 99’, פרש תיכון לא רק מראשות הכנסת, אלא מהחיים הפוליטיים בכלל. הוא היה אז בן 62 בלבד. “זאת הייתה הכנסת החמישית שלי”, הוא מסביר. “הפעילות בה הייתה מלווה במשברים קשים מאוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מראש היה ברור לי שהוא לא יתמוך בי לכהונה נוספת, בלשון המעטה. לא היה לי ספק שהוא יורה למקורבים אליו לא לתמוך בי, מה גם שהייתי אחרון הליברלים מבין ראשי המפלגה. מטבע הדברים, החרותניקים בליכוד אהבו את החרותניקים. לא רציתי להיות כמו כמה מקודמיי, שלאחר שירדו מדוכן היו”ר, המשיכו כחברי כנסת מהשורה”.
כיו”ר הכנסת, שימש תיכון גם כממלא מקומו של נשיא המדינה, עזר ויצמן. “לעזר ויצמן לא היו יחסים עם נתניהו”, הוא מספר. “הוא לא סבל אותו. הכל הלך דרכי. הייתי ממלא המקום היחיד שלא הגיע למשכן הנשיא. מי שרצה אותי, הגיע ללשכת יו”ר הכנסת”.
לדברי תיכון, בניגוד לימינו, בימיו כיו”ר לא בוטל שום חוק על ידי בית המשפט העליון. “אהרן ברק, שהיה נשיא בית המשפט העליון בתקופה שבה כיהנתי, לא היה אוהד שלי”, הוא אומר. “הזהרתי אותו שאם בית המשפט יתחיל לבטל חוקים, בסופו של דבר הכנסת תנקוט אמצעים נגדו. ‘אם ברצונך לבטל חוקים, הקם בית משפט מיוחד לענייני חוקה’, אמרתי לו. ‘אתה לא עומד מעל החוק ולא הכל שפיט’”.
לא חוסך שבטו
תיכון הוא אב לשניים וסב לחמישה. אחד מנכדיו, רועי שוורץ־תיכון, הוא מייסד מיזם “נוע תנוע” למען תחבורה ציבורית בשבת. תיכון איננו חוסך את שבטו מיושבי ראש הכנסת שכיהנו אחריו. “לתפיסתי, יולי אדלשטיין אפשר כיו”ר הכנסת לממשלה לדרוס את הכנסת”, הוא אומר. “מה קרה בטקס בהר הרצל ביום העצמאות, המזוהה באופן מסורתי עם יו”ר הכנסת? אני הייתי נותן לנתניהו לנאום שם 20 דקות? אצלי הוא נאם כמשיא משואה, שזה בדיוק חצי דקה. ולא רק הוא. מתחתי ביקורת על כל יושבי הראש שנכנעו לגחמות של ראש הממשלה”.
מילה אחרונה לפני הפריימריז בליכוד?“הליכוד של היום איננה הליכוד שהקמנו בעבר, אבל כפי שאמרתי, בית לא עוזבים. נולדתי בליכוד וגם אמות בליכוד”.