בכיר לשעבר בליכוד: "כאלה שבעיניים עצומות הולכים אחרי ביבי - נראים לי מוזרים"

"מפלגה שקמה עכשיו, מטבע הדברים, השורשים שלה הם יחסית חלשים וצריך לעשות דברים אחרים כדי לבסס אותה, כאשר הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות זה להצליח בבחירות. אם היא מצליחה בבחירות, מטבע הדברים יש לה סיכוי להתקיים ואפילו להתעצם, ואם היא נכשלת, יש לה סיכוי גדול מאוד להתפרק", הוסיף.

"אני חושב שהמצב הפוליטי היום שונה מאוד, ועל רקע המצב הזה, אולי יש לזה סיכוי. אני לא יודע מה תהיה מידת ההשפעה של איזנקוט, ללא ספק היא תהיה גדולה", המשיך מילוא ואמר "אני חושב ששני אנשים כאלה כמו גנץ ואיזנקוט יכולים לתרום תרומה חשובה למפלגה חדשה, שהיא בראשית דרכה, אחרי שהתאחדה יחד עם המפלגה של גדעון סער. זה נותן לה סיכוי לגדול ולהתחזק, כי בסופו של דבר אנשים רוצים לדעת שיש להם על מי לסמוך. מהבחינה הזאת, זה מוסיף".

בהתחייסו למערכת הבחירות, אמר השר לשעבר כי "זה לא רק בעד ביבי ונגד ביבי. מה זה שמאל וימין? כששמיר היה צריך לשבת עם פרס בממשלת אחדות לאומית, זה לא היה פשוט, הייתה שנאה גדולה בין פרס ושמיר או יותר נכון יריבות גדולה ביניהם, אבל יחד עם זאת, כשהם החליטו שזה הכי טוב למדינת ישראל, להקים ממשלת אחדות, הם לקחו והחליטו לעשות את זה, למרות שהם לא אהבו אחד את השני, אבל זה לא עניין של אהבה. הם אהבו קודם כל את עם ישראל וזה מה שהיה חשוב לעשות למען המדינה".

כמו כן, אמר מילוא כי לדעתו הוא לא חושב שההסתה היא חד צדדית. "יאיר גולן, מהבחינה הזאת, הוא דוגמה טובה לדברים שלא צריך להגיד אותם והוא די התמחה בזה. מהבחינה הזאת, זה לא קשור בכלל לצד השמאלי או הימני אלא לאווירה הכללית שקיימת, של מתיחות ויריבות ושנאה שהיא מיותרת ומוגזמת. בסופו של דבר, כולם רוצים את טובת הארץ הזאת ואת העתיד שלה, גם אנשי השמאל וגם אנשי הימין, וככה צריך להתייחס לזה".

"אני חי כבר 50 שנה עם אישה שנמצאת בכלל בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ומעולם זה לא הפריע לנו כי כל אחד ידע שזה חלק מהחיים הדמוקרטיים. יש לי ידידים, שאם אני אגיד מילה נגד ביבי, אז בעיניהם אני חציתי את הרוביקון, ולעומת זה, כשאני רואה כאלה שבעיניים עצומות הולכים אחרי ביבי - הם נראים לי מוזרים", הוסיף.

לדבריו, "הליכוד שאני הכרתי היטב לא קיים היום, כי זה היה הליכוד של בגין, של שמיר, ואיתם אני עבדתי גם כשהייתי חבר כנסת שנים ארוכות, וגם כשהייתי שר בממשלה. אלה אנשים שהיו סוג אחר של מנהיגים, כאלה שחשבו רק על דבר אחד, על המדינה, ולא חשבו על עצמם ולא חשבו מה יהיה להם ומה לא יהיה להם, אלא רק מה הם יכולים וצריכים לעשות למען המדינה".