הפריטים המוקדמים ביותר נכתבו בראשית המאה ה־20, בהם מכתב ששלח אביגדור גרין, אביו של בן־גוריון, לבנימין זאב הרצל בשנת 1901. כל המסמכים נשמרים בתנאי לחות וטמפרטורה אופטימליים. ארכיון בן־גוריון היה מהראשונים בישראל שעבר דיגיטציה, והוא מאפשר גישה מרחוק לכל תוכנו ללא צורך ברישום או בתשלום.
מלבד המבנה החדש לארכיון ייפתח גם מרכז מבקרים בשטח בן כ־280 מ"ר. אולם התצוגה עוצב כך שישמר את חוויית הגילוי המרגשת לכל המעיינים בחומרי הארכיון. בתוך המגירות, הדלתות והארוניות מסתתרים מסמכים מהארכיון, המגלים טפח ועוד טפח מעולמו של בן־גוריון, לצד הסברים מתומצתים. המבקרים יוכלו לפסוע בין שבעה מתחמים שונים - תחנות בחייו של בן־גוריון, בהן עלייתו ארצה והכרזת המדינה.
בין נושאי הליבה: הנגב, הסטטוס־קוו, חוק השבות, ערי הפיתוח, מעמד האישה וגיוס נשים לצה"ל. בין המוצגים: הדגל הראשון שהונף עם קום המדינה ומכשירי הקלטה ומחשבים עתיקים ששימשו את הארכיון בעבודתו. תחנה נוספת חושפת את גישתו של בן־גוריון לנושאים דרמטיים, בהם השמדת יהודי אירופה, משפט אייכמן, אפריקה, הממשל הצבאי, גולה וציונות.
למעוניינים תינתן אפשרות לעיין במסמכים הקשורים לפרשיות מרכזיות וטעונות, כגון נושא השילומים, אלטלנה, פטור מגיוס לבני ישיבות וביקור במחנות העקורים. המתחם כולל גם אולם הקרנה לסרטונים היסטוריים, והוקמה גם עמדת עיון אינטראקטיבית במסמכים נבחרים וביומנו של בן־גוריון, שהתחיל לכתוב משנת 1915 ועד סמוך למותו.
בין המסמכים ההיסטוריים שבארכיון: דף מיומנו מיום הכרזת המדינה, התכתבותו בימי מלחמת העצמאות, העלייה הגדולה והשילומים, מכתביו בנושאי יוגה ובינה מלאכותית ומאמריו על יחסים בין יהודים לערבים ובין העולם היהודי למדינה. בין המסמכים המוצגים בגרסה סרוקה דיגיטלית נמצאים שלושה מיומניו האישיים מהשנים 1927, 1936 ו־1948. וכך כתב בעמוד של יום הכרזת המדינה: "באחת מועצת העם. אישרנו הנוסח של הכרזת המדינה. בארבע הכרזת העצמאות. בארץ צהלה ושמחה... ושוב אני אבל בין השמחים כביום 29 בנובמבר".
התרעות פיקוד העורף