ההסכם המתגבש: בסוף השבוע האחרון הוגשה הצעת המתווך האמריקאי לטיוטת ההסכם לסימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון. גורם מדיני בכיר מסר היום (ראשון) כי ההצעה אכן מקובלת על ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ, וציין כי במידה וההצעה תהיה מקובלת גם על הצד השני יהיה ביסוס לדיון של הקבינט הביטחוני ביום חמישי הקרוב. עם זאת, הדגיש הגורם כי טרם הועברה תשובה ישראלית למתווך האמריקאי. 

אופטימיות בישראל מההסכם הימי; נסראללה הצהיר: "לבנון היא שתקבל את ההחלטה"

במסגרת ההסכם, ייקבעו שלושה עקרונות מרכזיים. הראשון בהם הוא הכרה בקו הביטחוני הישראלי - קו המצופים. מדובר בקו חשוב ביטחונית שמעולם לא אושר בידי גורם, וכעת מוצע כי הוא יעוגן כמקובל עם השחקנים בעניין הזה. כאמור, הקו מעולם לא עוגן בחוק עד כה, אלא הופעל בהחלטה חד צדדית, המשמעות של לאשר אותו ככזה היא להתייחס אליו כקו הגבול הטריטוריאלי של מדינת ישראל. 

נשיא לבנון מקבל את טיוטת ההסכם (צילום:  Dalati Nohra/Handout via REUTERS)
נשיא לבנון מקבל את טיוטת ההסכם (צילום: Dalati Nohra/Handout via REUTERS)

על פי הגורם המדיני, עקרון נוסף בהסכם המתגבש מאפשר לישראל להגיע לפיצוי הזכויות שלה בשטח שברשותה - כאשר הלבנונים ישלמו על החלק בשדה הגז קאנא שנמצא בשטח הישראלי. עוד ציין הגורם כי החלק השלישי בהסכם קובע כי הסכמה כלכלית צריכה להגיע בתוך אזור המחלוקת ולא מחוץ לה, וכי ההסכם יאפשר ללבנונים להחזיק בזכויות במאגר עד הקו הדרומי של אזור המחלוקת – קו 23, ולא 29 כפי שדרשו. 

כתוצאה מחתימה על ההסכם, כך על פי הגורם המדיני, ישראל תקבל את האינטרס הביטחוני כפי שהיא הגדירה אותו, בעוד ההסכם יעגן אותו במשפט הבינלאומי. ובכך, למרות המוטיב הכלכלי של החתימה על ההסכם, הוא בראש ובראשונה ביטחוני ומדיני. 

על השאלה האם ההסכם הוא כניעה לאיומי חיזבאללה, השיב הגורם בשלילה, והדגיש כי מדובר בחלון הזדמנויות שאיפשר להגיע לסיכומים. לטענתו, חיזבאללה הוא לא צד במשא ומתן בצורה ישירה.