הממשלה אישרה היום (שלישי) ברוב גדול את עקרונות ההסכם על הגבול הימי עם לבנון ואת הצעת ראש הממשלה יאיר לפיד להניח את ההסכם בכנסת ובתום 14 יום יובא ההסכם לאישור הממשלה.
דיווח: ראש המוסד והרמטכ"ל הבהירו בישיבת הקבינט כי "ההסכם לא טוב לחיזבאללה"
בישיבת הממשלה הציגו גורמי המקצוע את עקרונות ההסכם והשפעותיו בחיזוק הביטחון הלאומי והיציבות האזורית. חברי הממשלה הביעו תמיכה בחשיבותו ונחיצותו בעת הזו של ההסכם הימי עם לבנון, כמו כן תמכו בהצעת ראש הממשלה לפיד להניח את ההסכם על שולחן הכנסת.
ההסכם ודברי ההסבר הונחו הערב בכנסת ויובאו לידיעת כל חברי הכנסת ועתידים להיות מוצגים בוועדת חוץ וביטחון. כאמור, בתום 14 יום יובא ההסכם לאישור הממשלה, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה ובליווי היועצת במשפטית באישור התהליך כולו.
מוקדם יותר היום הקבינט המדיני-ביטחוני הצביע פה אחד בעד ההסכם, כאשר השרה שקד הייתה היחידה להימנע ואף הודיעה כי תתנגד בהצבעה על ההסכם עצמו ככל שלא יאושר בכנסת. כמו כן, בישיבת הקבינט השרות שקד ומיכאלי ביקשו לכנס דיון של הקבינט בנוגע למצב הביטחוני באיו"ש, בעקבות ההסלמה והפיגועים בתקופה האחרונה.
במהלך הישיבה, ראש הממשלה לפיד עדכן את חברי הממשלה שהוא יזמין את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לתדרוך בנושא ההסכם הימי עם לבנון.
על פי הודעת רה"מ עליה הצביעו בקבינט "יש חשיבות ודחיפות בהגעה להסכם הימי בין ישראל לבין לבנון, בעת הזו. חברי הקבינט הביעו תמיכה בקידום הליכי אישור ההסכם על ידי הממשלה". בתוך כך, יובהר כי ההצבעה בקבינט הייתה על הודעת רה"מ בלבד, ולא על ההסכם עצמו.
יושב ראש הכנסת מיקי לוי החליט לאפשר את הנחתו של הסכם תיחום הגבול הימי בין ישראל ללבנון במליאת הכנסת, בכפוף להחלטת הממשלה. השרים ידונו בישיבת הממשלה בפרוצדורת אישור ההסכם, ויחליטו אם הם מניחים את ההסכם על שולחן הכנסת מבלי להצביע עליו, או שהם מקבלים את חוות הדעת של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. בשעה זו מתכנס הקבינט-המדיני ביטחוני על מנת לדון בפרטי ההסכם.
אולם, יו״ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה, ח״כ יריב לוין, ויו״ר סיעת הציונות הדתית, ח״כ אורית סטרוק, פנו ליו״ר הכנסת ודרשו ממנו לסרב להסתפק באופציית ה"הנחה" ולעמוד על קיומה של אופציית ה"אישור" של ההסכם על ידי הכנסת. במקביל, פנו גם לשרי "גוש ימינה" בממשלה ודרשו מהם להשתמש בזכות הווטו על מנת לוודא הבאת הסכם זה לאישור מליאת הכנסת.
בתוך כך, בעת אישור הודעת רה"מ על ההסכם עם לבנון, הודיע ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט כי הוא בעד ההסכם אך עקץ את רה"מ לפיד: "עם כניסתי לתפקיד ראש הממשלה הנעתי תהליך מו"מ מול לבנון בעניין המים הכלכליים, וזאת מתוך רצון לייצר מציאות של "אסדה מול אסדה". כעת הגיעו להסכם בתנאים ובדרך שונים ממה שתכננו, ובכל זאת, בנסיבות הנוכחיות, נכון לאשרו. ההסכם אינו ניצחון דיפלומטי היסטורי, אך הוא גם לא הסכם כניעה נורא. מדובר בהסדרה שנדרשת, מכורח הנסיבות שנקלענו אליהן, בעיתוי בעייתי".
שרת הפנים שקד אמרה כי "אני עומדת על כך שאם ההסכם לא יובא לאישור הכנסת אתנגד לו. ולטובת מי שהבין אחרת - ההצבעה שהתקיימה היום בקבינט אינה הצבעה על ההסכם עצמו, אלא על הודעת רה"מ בסיום ישיבת הקבינט. אין לה כל חשיבות. היא נועדה לצרכי יחסי ציבור בלבד. לכן לא הסכמתי לקחת בה חלק ולהצביע בעדה".
על פי ההסכם, קו המצופים יוכר כסטטוס קוו ולא יהיו תביעות לשינוי הקו אלא אם תושג הסכמה עתידית אחרת בין הצדדים, ולאחר קו המצופים, הקו הימי יתבסס על קו 23. בנוסף, ישראל תקבל פיצוי כספי על הכנסות ממאגר צידון בהתאם למו"מ שלה מול חברת טוטאל.
נוסח ההסכם קובע גם כי "הצדדים מסכימים לקבוע קו גבול ימי שתיחומו יורכב מהנקודות הבאות המתוארות על ידי קואורדינטות אשר מגדירות את הגבול הימי, כפי שהוסכם בין הצדדים עבור כל הנקודות לכיוון הים של הנקודה המזרחית ביותר של קו הגבול הימי, וללא פגיעה בגבול הקרקע".
כדי לא לפגוע במעמדו של גבול הקרקע, הגבול הימי לכיוון היבשה של הנקודה המזרחית ביותר של קו הגבול הימי צפוי להיות תחום בהקשר של של גבול הקרקע.
עוד נקבע בהסכם, כי "כל צד יגיש בו-זמנית הודעה המכילה את רשימת הקואורדינטות הגיאוגרפיות לתיחום קו הגבול הימי כפי שנקבע למזכיר הכללי של האו"ם ויידעו את ארה"ב על כך".
כמו כן נקבע, כי "אף אחד מהצדדים לא יבצע הגשה עתידית של תרשימים או מתאם לאו"ם, אשר אינו עולים בקנה אחד עם הסכם זה, אלא אם הצדדים הסכימו הדדית על התוכן של הגשה כזו".
עוד צוין במסמך, כי חיפושי הגז "יחלו ברגע שההסכם יכנס לתוקפו", והובהר כי "יש כמות לא ידועה של גז והצדדים מודעים לכך. הצדדים מבינים כי קיים סיכוי להימצאות פחמימנים באזור בלוק 9 של לבנון ובלוק 72 של ישראל. חיפוש יבוצע בהתאם ואם יימצאו פחמימנים הם ינוצלו כראוי".
בנוסף נכתב בהסכם, כי אם נקודת השאיבה של הגז "תימצא דרומית לקו 23 - ישראל, אלא אם כן תהיה סיבה מוצדקת, לא תמנע את השאיבה".
מלבד זאת, הוחלט כי "הצדדים יעשו שימוש בשיטות עבודה יעילות של תעשיית הנפט לצורך שימור גז במטרה למקסם את היעילות, את הבטיחות התפעולית וההגנה על הסביבה, מבלי לחרוג מן החוקים והתקנות החלים בתחום".
עוד נכתב, כי "הצדדים מסכימים כי הישות המשפטית הרלוונטית להחזיק בזכויות לבנוניות כלשהן כולל חיפוש וניצול משאבי פחמימנים בבלוק 9 של לבנון, תהיה מורכבת מתאגיד אחד או מספר תאגידים בינלאומיים בעלי מוניטין אשר ישראלים או לבנונים ואינם נתונים לסנקציות בינלאומיות".
כמו כן הוחלט, כי "הצדדים ינהלו משא ומתן נפרד מול חברת 'טוטל אנרג'י' הצרפתית בנוגע לרווחים", וכי אם תיווצר מחלוקת בעניין התמלוגים - ארצות הברית תתבקש להתערב.