לפני כשבועיים, בבחירות לכנסת ה־25, מפלגת מרצ נשארה מתחת לאחוז החסימה ולראשונה בתולדותיה לא נכנסה לכנסת הבאה. היום (שלישי) תתכנס הנהלת מרצ וזהבה גלאון, יו"ר המפלגה, תודיע על פרישתה. גלאון התארחה הבוקר בתוכנית "שבע תשע" עם ענת דוידוב וגדעון אוקו ב-103FM, ושיתפה בתחושות הקשות מאז ההפסד הדרמטי.

"תודיע על המשך דרכה": האם זהבה גלאון תתפטר מתפקידה במרצ?
גלאון בתגובה ראשונה למפלת מרצ: "רגע קשה, העדיפו לחזק את לפיד מול ביבי"

"שבועיים מאוד קשים", הודתה גלאון בפתח השיחה, והתייחסה לנאומה לאחר תוצאות הבחירות: "כשאני שומעת את זה עכשיו הגרון שלי נחנק כמו באותם רגעים. קראתי את הדברים שכתבתי. זו תחושה מאוד קשה, גם לי באופן אישי וגם לחברים שלי ברשימת מרצ לכנסת, שקרעו את עצמם כדי שמרצ תהיה מיוצגת שם. גם הייתי חולה בקורונה, אני מניחה שהכל קשור. אני לא יודעת לכמת את זה אם אפשר לכמת מספר אנשים שכותבים, מצלצלים, בשוק. זו תחושה קשה, אני לא יודעת לארגן את כל המילים כדי לתאר את ההרגשה הזו".

כאשר נשאלה האם חזרה לפעילות או הסתגרה, השיבה גלאון כי "זה שילוב של שני דברים. השבוע הראשון כל העולם, התקשורת, פעילים, אנשים, חברים, אני חושבת שזה שחליתי והייתי עם קורונה, הייתי מול המרקע, וראיתי את הדמויות החדשות ואמרתי בליבי 'אלוהים, לא מאמינה, איך הזירה הזו הופקרה לאנשים האלה'. זה גם זמן שאיפשר לי לדבר עם עצמי, בין החום למחלה, לדבר עם עצמי, איפה טעיתי, איפה טעינו, מי אשם. אני חושבת שזה הכל בסוף חוכמה בדיעבד, אני בטוחה שדברים שעשינו לא היו חפים מבעיות. מרב התנגדה לאיחוד, כל התשובות נכונות. אבל זו באמת חוכמה בדיעבד".

בנוסף, טענה יו"ר מרצ: "אני יכולה להמשיך להתייסר, אני חושבת שחשבון נפש הוא חשוב. גם אם היינו נכנסים לכנסת ומשחזרים את ההצלחה שלנו לשישה מנדטים, זה היה מחייב אותנו לחשבון נפש שכל מערכת בחירות אנחנו צריכים לקרוא לציבור שלנו להציל אותנו. זה מחייב אותנו למחשבה יותר עמוקה, מה התפקיד של השמאל בישראל, מי השמאל. לדעתי מי שיבוא אחריי וירצה להתארגן מחדש, ואני מאמינה שצריכה להיות מפלגת שמאל סוציאל דמוקרטית לשמאלה של יש עתיד, יצטרך לקחת בחשבון את כל השאלות האלה ולקומם מההריסות".

"את מודיעה על פרישה?", תהו המגישים, וגלאון אישרה את הדברים: "כן, היום תתכנס הנהלת מרצ, אני אודיע על פרישה בסוף השנה מתפקידי כיו"ר מרצ. חשבתי שאני יכולה להציל את מרצ, באמת האמנתי בזה, חזרתי אחרי ארבע וחצי שנים כי כל הסקרים הראו שאף אחד לא יכול להעביר את מרצ. אני לא מצטערת, לא הייתי סולחת לעצמי אם לא הייתי באה ואני לא סולחת לעצמי עכשיו שלא הצלחתי להעביר את מרצ. אני לא מצטערת, עשיתי כל מאמץ, עבדתי עם אנשים מדהימים אבל היו כוחות גדולים יותר. מהרגע שראש הממשלה לפיד פתח בקמפיין המפלגה הגדולה הציבור שלנו העדיף להצביע ללפיד על פני מרצ כדי להעיף את ביבי. זה היה הרבה יותר גדול ממרצ".

באשר לשאלה מי אשם בהתרסקותה של מרצ, הדגישה גלאון: "קודם כל אני אשמה. בגלל זה אני מתפטרת ולוקחת אחריות. אני חשבתי שלמרות שיש כוחות גדולים אפשר יהיה לנצח, ברגע שמיכאלי סירבה להתאחד, ברגע שלפיד החליט שהוא מהמר, אני לא מאמינה שהוא רצה למחוק אותנו, שלא נעבור את אחוז החסימה. אני טוענת שהוא הימר, הוא חשב שהוא יוכל לווסת את ההצבעה. זו אחריות שלי, לא עלה בדעתי שלא נעבור את אחוז החסימה. ברגעים האחרונים שהבנתי את חומרת המצב, שאנחנו עלולים להיות על הקשקש, הסקרים היו מתעתעים, היו סקרים שנתנו לנו חמישה מנדטים והיו סקרים שנתנו לנו ארבעה. לפיד שידר שמרצ יציבה. לפיד היה צריך לעצור, הוא הימר עלינו".

"אני לא רוצה לעשות ניתוחים פסיכולוגיים לאף אחד, מי שרוצה להיות ראש ממשלה צריך שתהיה לו אחריות על הגוש כולו. יכול להיות שהוא הבין שהוא לא יהיה ראש הגוש, אני חושבת שזה חבל - אפילו אם הוא לא היה מנצח היינו מגיעים ל־61. כשלביבי יש 64 מנדטים הרבה יותר קשה להפיל את הממשלה הזו", הבהירה, והוסיפה: "הודענו על תמיכה בלפיד, לא מצטערת שהודענו על התמיכה, זה היה הדבר הנכון לעשות. כשרואים את התוצאה אני מניחה שמי שיתמודד במערכת הפוליטית יצטרך לעשות חשבון איך הגוש הזה מתארגן מחדש".

לסיום, ציינה גלאון כי "מתחתי גם ביקורת על מיכאלי. זו הייתה טעות לא להתאחד אבל כל אחד יש לו את האחריות שלו. בסופו של דבר מרצ משלמת את המחיר ואני יחד עם מרצ. אני יודעת מה אני צריכה לעשות ברגעים כאלה. מרב צלצלה אליי כמה דקות אחרי הנאום שלה, אותו נאום מפורסם, טלפון של אמפתיה. לפיד סימס לי יום אחרי הבחירות, עוד לפני שנודע שממש לא עברנו. הוא סימס לי, אני סימסתי לו. מניחה שהיה לו הרבה על הראש. אני לא עוסקת בזה. יש לי כל כך הרבה על הראש, כל כך הרבה אנשים. אני לא מתעלמת, אני לא מתעסקת בזה. יש כל כך הרבה אנשים מאוכזבים, אני עכשיו איתם".

סייעה בעריכת הכתבה: שני רומנו, 103FM