צעד ראשון בדרך להסכם סחר חופשי בין ישראל ויפן: משרדי החוץ והכלכלה סיכמו עם מקביליהם היפנים על פתיחת מסלול שיוכל להוביל להסכם סחר חופשי בין המדינות, ויכלול בשלב הראשון סקר היתכנות לקיום ההסכם.
 
בשנים האחרונות יפן הגדילה את מעורבותה בכלכלה הישראלית בהתמדה. חברות יפניות השקיעו סך של 13 מיליארד דולר בהיי-טק הישראלי מאז שנת 2000, ולמעלה מ-85 חברות יפניות פועלות כיום בישראל. פתיחת סקר ההיתכנות משקף את ההתקדמות ביחסים הבילטראליים בין ישראל ויפן ואת הגידול בהיקף הפעילות עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, כשברקע מציינות השנה שתי המדינות 70 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בינן.  
 
השלב הראשון במהלך המשמעותי יהיה קביעת מפגש של נציגי משרדי החוץ והכלכלה הישראלים מול הרשויות היפניות הרלוונטיות במועד קרוב על מנת לקדם את המהלכים בנושא.

היקף הסחר של סחורות ושירותים בין שתי המדינות לשנת 2021 עמד על 3.574 מיליארד דולר, אשר מורכב מיצוא של 1.241 מיליארד דולר (עליה של 8% בהשוואה לשנת 2020) ויבוא של 2.333 מיליארדי דולרים (עליה של 10%). העלייה בהיקפי היצוא נבעה בעיקר מעליה ביצוא שירותים עסקיים, מכשור אופטי ורפואי, מתכות בסיס, מכונות ומיכון חשמלי ומכני.
 
שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן, אמר כי "לאחר עשור של מגעים אנחנו שמחים להתחיל בהליך השיחות לקראת הסכם סחר עם יפן. מדובר במהלך משמעותי שיוכל להוביל להורדת מכסים, הוזלת המכוניות והסחורות היפניות המיובאות לישראל, ולסייע להגדלת היצוא הישראלי ליפן. יחסינו המצוינים עם יפן מקבלים חיזוק במישור הכלכלי, ואני משוכנע שהקשרים בינינו ימשיכו להתהדק במישורים נוספים".
 
מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן: "בדיקת ההיתכנות להסכם סחר חופשי היא צעד משמעותי ביחסים הכלכליים בין ישראל ליפן. משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל נציגויות כלכליות בטוקיו ובאוסקה, הנותנות מענה לביקוש הרב מחברות ישראליות לפעול בשוק זה. אין ספק שהסכם סחר חופשי, אשר צפוי להסיר חסמים ולעודד שיתופי פעולה כלכליים, יזניק את היחסים הכלכליים באופן משמעותי. מינהל סחר חוץ יוביל את המגעים לקידום ההסכם במקביל לתהליכים מול מדינות נוספות באסיה, כגון ההסכם עם דרום קוריאה שייכנס לתוקף בשבוע הבא"