לאחר שמועד פקיעת המנדט התקרב והממשלה טרם הורכבה, ביקש אמש בנימין נתניהו מנשיא המדינה את הארכת המנדט. נתניהו הבהיר במכתבו לנשיא כי "מתקיימות פגישות אינטנסיביות" וכי "חלה התקדמות רבה".

בתום השלמת שלב חלוקת התפקידים בקרב שותפות הקואליציה, החלו צוותי המו"מ לדון ב"סוגיות האידיאולוגיות", וגם כאן מסתמנים כמה "מוקשים".

ואם לא די בכך, באופוזיציה מכינים תוכנית שאם תצליח, שקט לא יהיה בממשלה שתוקם. תוכנית זו מכונה "המלחמה הכוללת".

ביהדות התורה מתעקשים לחוקק חוק גיוס חדש שיפטור לגמרי את בני הישיבות משירות צבאי. יו"ר דגל התורה, משה גפני, אמר אתמול בוועידה של מרכז השלטון המקומי: "במדינה יהודית לא יכול להיות שלא יהיה חיל של לומדי תורה. חצי מהעם ילמד תורה, וחצי ילכו לצבא - ואז יתחלפו. כמו שבן אדם לא יכול לשרת גם בחיל האוויר וגם בחיל הים, ככה גם האברכים לא יכולים גם וגם".

רבני אגודת ישראל החסידית מתעקשים על מתן פטור גורף על בסיס התצהיר "תורתו אומנותו", כמו לבנות דתיות. בדגל התורה דווקא נוטים לקדם נוסח שמזכיר את חוק טל (שנפסל על ידי בג"ץ בשנת 2012 כלא חוקתי ולא שוויוני). בש"ס תומכים בנוסח מאוזן בהרבה, שמזכיר את חוק הגיוס שגובש בזמנו על ידי הוועדה המקצועית במשרד הביטחון. ובליכוד מודאגים מההצעות הקיצוניות לחוק הגיוס, שעלול להקים עליהם את מצביעי הימין הלא־חרדים וייתן בידי האופוזיציה נשק יעיל.

מוקש נוסף הוא כוונת חלק מהשותפים, ובראשם יהדות התורה, לקדם חקיקת פסקת ההתגברות ברוב של 61 מיד עם הקמת הממשלה, בין היתר מתוך ההנחה כי בלי פסקת התגברות, חוק גיוס חדש ייפול בבג"ץ. נתניהו עצמו לא מעוניין בחקיקה מיידית של פסקת התגברות וגם לא הביע את תמיכתו ברוב של 61.

המוקש השלישי הוא דרישת כל השותפים לביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות, שמדאיגה את נתניהו, כמו דרישות נוספות שבליכוד מעדיפים לדחות את ההתמודדות עמן עד לאחר הקמת הממשלה.

חוקים שכן ייאלצו לחוקק לפני הקמת הממשלה הם תיקון חוק יסוד "הממשלה", שיכשיר את אריה דרעי לכהונת שר, מתן סמכויות על המשטרה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וסמכויות במינהל האזרחי לשר במשרד הביטחון, לדרישת סמוטריץ'.

אלא שבאופוזיציה החלה התעוררות ונרקמת תוכנית שמטרתה לזרוע מהומה בקואליציה. שני בכירי האופוזיציה - מרכז סיעת יש עתיד בועז טופורובסקי ואיש המחנה הממלכתי זאב אלקין, הידוע בניסיונו העשיר, עובדים יחד על "תוכנית המלחמה הכוללת". על הפרק: שלוש מטרות מיידיות - לשבש את הקמת הממשלה בשלבי חקיקת "חוקי דרעי, בן גביר וסמוטריץ'".

בכיר באופוזיציה אומר ל"מעריב": "יש לאופוזיציה כלים למלחמה נגד דורסנות הקואליציה. אנחנו מכינים להם הפתעה כואבת. מחכים להם דיונים רבים, מהדיון על בחירת יו"ר הכנסת החדש, דרך הדיון על הקמת הוועדות שיכינו את החוקים להצבעות, ועד לדיונים על החוקים עצמם. נדאג שכל דיון יתארך כמה שאפשר".

גורמים באופוזיציה אומרים: "ברגע שמיקי לוי יירד מהדוכן והיו"ר הבא יקבל את המושכות לידיו, האופוזיציה תתחיל למשוך זמן בכל הזדמנות. נעשה להם חיים קשים".

יאיר לפיד במתקפה על הממשלה המסתמנת של בנימין נתניהו. צילום: ערוץ הכנסת

אחת המטרות היא לגרום לקואליציה לוותר על חלק מהחקיקה לפני השבעת הממשלה, מה שעשוי לזרוע מחלוקות בין השותפים כבר בתחילת דרכם המשותפת. מטרה נוספת היא לגרור את הקמת הממשלה אל המחצית השנייה של חג החנוכה או מעבר לכך. ואם תחת לחץ זמן תחליט הקואליציה להפר את תקנון הכנסת ותפעיל באופן לא פרופורציונלי את סעיף 98, המאפשר בתנאים מסוימים לקצר דיונים לקראת הצבעה על חוק בקריאה שנייה ושלישית, האופוזיציה תראה בכך הישג. "אם הקואליציה תנסה להשתיק את האופוזיציה ותפר את התקנון, מיד תוגש עתירה לבג"ץ", אומרים באופוזיציה. "כך היה בחוק הטלת המס על דירה שלישית שבזמנו יזם השר משה כחלון, ונפסל בבג"ץ בנימוק שפרוצדורת הדיון לא הייתה תקינה בוועדת הכספים ובתהליך החקיקה".

"בכנסת הקודמת הם עשו לנו מוות", אומרים באופוזיציה. "על החוקים הכי תמימים עשו דיונים במשך שבוע ופיליבסטרים לתוך הלילה. הם הולכים לחוות את זה על בשרם כבר בדרך להקמת הממשלה".