למשל, הסיעות החרדיות מבקשות לקדם את חוק יסוד "לימוד תורה" כפתרון לחוק הגיוס. כאשר תוגש עתירה נגד חוק גיוס עתידי, שופטי בית המשפט העליון ייאלצו להתחשב בחוק היסוד החדש באיזון שבין לימוד תורה לגיוס לצבא. הצעת חוק יסוד נוספת היא חוק יסוד "החקיקה", שצפויה להסדיר את מערכת היחסים בין רשויות השלטון, כך שיכולת שופטי בג"ץ בעניין פסילת חוקים תעוגן בחוק ולפי קריטריונים מחמירים.
הישג נוסף נרשם בהסכם מול הציונות הדתית, שבו נכתב כי תקודם חקיקת חוק יסוד "ההגירה", הצפוי להסדיר את המדיניות בכל הנוגע להגירה ולכניסה לישראל, ובעיקר להתמודד עם ההגירה הבלתי חוקית מכיוון מדינות אפריקה. בעבר בג"ץ פסל מספר פעמים את חוק "המסתננים", משום שסתר חוקי יסוד אחרים, וכעת חוק היסוד יהווה משקל נגד.
לאורך השנים טען הימין כי חוקי היסוד נוטים לשמור על הזהות הדמוקרטית של המדינה ופחות על הזהות היהודית. ב־2018 נחקק חוק יסוד "הלאום", המבקש לעסוק בזהות היהודית, וכעת ממשיכים את שינוי האיזון בין החוקים. עם חקיקה זו ייתכן כי לא יהיה צורך בפסקת ההתגברות, שכן החוקים החדשים יחייבו את שופטי בג"ץ להתחשב בשיקולים חוקתיים, ובכך הסיכוי לפסילת חוקים עשוי להצטמצם. פסקת ההתגברות תישאר כאיום.
התרעות פיקוד העורף