"התיקון הוא תיקון חוקתי, שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, הפוגע בשיטת המשטר הישראלית, באשר הוא נועד לפגוע בטוהר המידות ובסטנדרט הערכי שנקבע במסגרת הלכת 'דרעי־פנחסי'; והכל על רקע שיקולים פרסונליים אסורים, צורכי שעה קואליציוניים, ובאמצעות הוראות הנעדרות כל תכלית ראויה עצמאית מהקשר פוליטי חולף – ולפיכך אין מקומו בין הנורמות החוקתיות במדינת ישראל" - נטען בעתירה של התנועה לאיכות השלטון.
לפי החוק החדש שאושר, הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל. דרעי הורשע בעבירות מס לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון בינואר. ההסדר כלל את התפטרותו מהכנסת ומשכך השופט לא קבע האם יש קלון בעבירה או לא, והשאלה נמצאת בפתחו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט יצחק עמית. בכדי לעקוף את השופט מלהכריע בסוגיה - חוקקה הכנסת את תיקון החוק.
עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, המייצגת את העותרים נגד חוק דרעי מטעם "מבצר הדמוקרטיה", אמרה כי "העותרים מביעים סיפוק רב מהחלטת בית המשפט העליון, אשר מעבירה את הנטל לחברי הממשלה להסביר מדוע לא יבוטל החוק. בנוסף חשוב להבהיר כי בית המשפט קובע שבשלב זה הוא לא מוציא צו ביניים לעכב את הרכבת הממשלה, אך חזקה על המשיבים שהם מבינים את משמעות הדבר במובן זה שהחוק תלוי על בלימה, כך שאולי יחליטו בעצמם שלא להשביע את ח"כ דרעי לשר במעמד הרכבת הממשלה".
בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען בנוסף כי "בהליך החקיקה נפלו פגמים קשים, ובהם הפגיעה בעקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה, היעדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי ובהשלכותיו, היעדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך שבה התקבלו חוקי יסוד בעבר" .
חברי סיעות האופוזיציה חזרו וטענו זאת לאורך כל הליך החקיקה, ויצרו תשתית לעתירה בבג"ץ שתאפשר את פסילת החוק מתוקף הליך חקיקה פגום.
היום תצביע מליאת הכנסת בקריאה השניה והשלישית על תיקון חוק פקודת המשטרה, לפי דרישת השר לביטחון לאומי המיועד איתמר בן גביר. על פי הצעת החוק תעוגן הסמכות של השר לביטחון לאומי החדש להתוות את מדיניות המשטרה, בין היתר: סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה. כמו כן, השר יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
התרעות פיקוד העורף