עם הקמת הממשלה השישית בראשות נתניהו, נשמעים קולות רבים בעולם המשפט היוצאים נגד החוקים שצפויה הממשלה לחוקק. אחת הדרכים הבולטות לבטא תרעומת זו היתה עצומת השופטים - 78 שופטים בדימוס פרסמו מכתב המתריע מפני המהלכים העתידיים של הממשלה הבאה. השופט בדימוס רמי יעקב, יוזם העצומה, שוחח היום (רביעי) עם ענת וגדעון בתוכנית "שבע תשע" ב-103FM והביע את חששותיו מהמצב.
"מה שאנחנו רואים בעצם זו הריסה שיטתית של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, צעד אחר צעד", פתח יעקב את השיחה. "תחילה זה האיום בפסקת ההתגברות, שינוי הדרך למינוי שופטים, עניין היועצים המשפטיים שיהיו אנשי אמון של הפוליטיקאים, מינוי מי שהורשעו בפלילים לתפקידי שרים, וכן הלאה. לא חסרות דוגמאות".
בתגובה לשאלה האם שינויי חקיקה אלו, מלבד היותם לא מוסריים ולא ערכיים בעיני השופטים, בעייתיים מבחינה חוקית, השיב יעקב: "לא, לא, לא, אין כאן דבר שהוא לא חוקי. הכנסת יכולה לשנות את החקיקה בכל עת שהיא רוצה". הוא הדגיש כי זאת בייחוד לאור קבלת התמיכה הציבורית הרחבה מאוד בנבחרים, כפי שהתבטאה בבחירות האחרונות. עם זאת, אמר: "אנחנו חושבים שהכיוון אליו מדינת ישראל צועדת הוא כיוון שלילי".
"אם אנחנו יכולים להסתכל על העולם", המשיך, "נראה את פולין, נראה את הונגריה, שלכאורה נקראות מדינות דמוקרטיות אך הן רחוקות מאוד מלהיות מדינות דמוקרטיות. לשם אנחנו נגיע כנראה".
את דבריו נימק באמירה כי "דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. דמוקרטיה היא קודם כל שמירה על זכויות המיעוט, הקפדה על זכויות אדם. כל הדברים האלה ייעלמו". לדבריו, "אם תהיה פסקת התגברות לדוגמה, לא יהיה מי שיגן על זכויות היסוד של כל אחד ואחד מאיתנו".
אל מול התהייה האם הוא חושב כי חברי הכנסת והממשלה יפגעו בהכרח בזכויות אדם במקום לשמור עליהן, השיב יעקב כי "יהיה להם את הכוח. זאת אומרת ניתן יהיה לחוקק כל חוק שהקואליציה תסבור שהוא לטובתה ויהיה בו משום פגיעה - לדוגמה, פגיעה בחופש הביטוי". הוא המשיך והדגים: "ניתן יהיה לחוקק חוק שיגביל את ההפגנות. ההפגנות הן חלק מחופש הביטוי וזאת פגיעה בזכות יסוד. אם אדם ירצה לפנות לבג"ץ על מנת לבטל את החקיקה הזאת שתפגע בחופש הביטוי - נניח אפילו שבג"ץ יקבל את עתירתו - בעקבות פסקת ההתגברות, הכנסת תוכל ברוב רגיל לבטל את פסק הדין של בג"ץ, כך שבעצם לא תהיה הגנה על זכויות אדם".
באופוזיציה המיועדת תוקפים את בליץ החקיקה: "מחזה מביש, ירדנו מהפסים"
בעיני יעקב, חלק מאזרחי ישראל לא מבינים באמת מה שקורה בימים אלו: "זה בדיוק העניין וזו אחת הסיבות שאנחנו יצאנו בקול הקורא הזה. אנחנו סבורים שחלק גדול מהציבור לא מבין לקראת מה אנחנו הולכים. לא רואים את הסכנה".
מבחינת השופט בדימוס, מדובר בהרבה מעבר לסיסמאות - אלא במהלכים שישפיעו בסופו של דבר על חיי היומיום של החיים במדינת ישראל: "זה ישפיע על כל אחד ואחד מאיתנו". הוא פירט כי זה יבוא לידי ביטוי "בכל דרך שאתה רק יכול לעלות על דעתך. למשל נתתי את הדוגמה של פגיעה בחופש ההפגנה, הזכות לשוויון - יהיו אזרחים בעלי זכויות יתר. אנשים שלא יצטרכו לשרת בצבא לדוגמה, בחקיקה". זאת בניגוד למצב הקיים כיום , בו בחקיקה אין פטור גורף מגיוס, גם אם במציאות בשטח זה מה שקורה בחלק גדול מהמקרים. יעקב מדגיש כי ההבדל - וההבדל הקריטי בראייתו - הוא האם הדבר מגובה בחקיקה או שלאו.
"זה יכול לפגוע בכל אחד מרבדי החיים שלנו", הוסיף להסביר את חשיבות העניין בעיניו. "למשל, שמענו לא מזמן את חברת הכנסת סטרוק או חבר הכנסת רוטמן מדברים על כך שישנו את חוק האפליה. זה דבר איום ונורא שרופא או כל בעל מקצוע אחר או נותן שירות אחר יוכל לסרב לתת שירות בגלל פגיעה ברגשותיו. החוק הזה, אם היה מגיע לבחינת בג"ץ, היה נפסל מכיוון שהוא פוגע בערך השוויון, הוא פוגע בחופש העיסוק".
בהתייחס לשאלה האם הוא מאמין שבג"ץ יתערב במקרה של חוק דרעי, אמר: "אין לי שום מושג. תראה, אני שומע את האיומים שמאיימים על בג"ץ, 'אם תבטלו את חוק דרעי, אנחנו נחוקק את פסקת ההתגברות'. אני חושב שזה לא איום, מכיוון שפסקת ההתגברות מונחת על השולחן" .
עם האמירה כי לא מדובר באיום, אלא ממש בתוכנית עבודה, הסכים יעקב: "בדיוק. זאת אומרת אם פסק הדין יהיה כזה או פסק הדין יהיה אחר - פסקת ההתגברות תחוקק כך או אחרת. היא תחוקק, כך שזה לא איום".
"יש מאמר ישן מאד של מנחם בגין משנת 52, ששם הוא מדבר על כך שצריך שבית משפט יהיה עליון ויוכל לבטל מעשה חקיקה. זאת הייתה דעתו אז", סיפר השופט בדימוס. "בהחלט אפשר לעשות פסקת התגברות שתהיה ברוב מיוחד כזה או אחר, ברוב שיהיה קשה להשיג אותו. הייתי מציע למשל שלא יקבע מספר של חברי כנסת - אלא לבוא ולומר, נניח חמישה חברי כנסת מעל חברי הקואליציה, כך שבאמת יהיה מדובר נניח באיזשהו פסק דין או באיזושהי אמירה של בית המשפט שלא מתקבלת על הדעת גם בעיניי האופוזציה, אז אפשר לחשוב על זה".
לסיום, בתגובה לשאלה האם היו שופטים שפנו אליהם ולא רצו לחתום על עצומת השופטים, ענה: "היו מעטים כאלה, משהו כמו שבעה-שמונה. לא ביקשנו הסברים. מי שלא רצה, לא רצה וזה בסדר גמור".
סייע בהכנת הכתבה: יואב כהן, 103fm