הנשיאה חיות פתחה ואמרה: "בפנינו 3 עתירות שמעלות שלוש עילות מרכזיות. בתמצית: העילה הראשונה היא עילה חוקתית, שנסמכת על שימוש לרעה בכוחה של הכנסת בכל הנוגע לתיקון חוק יסוד הממשלה".
"העילה השנייה היא עילת הסבירות - הטענה שמינויו של דרעי לשר היא אירוע בלתי סביר בנסיבות העניין תוך התייחסות לעברו הפלילי ולהרשעתו האחרונה לפני פחות משנה".
"והעילה השלישית היא בהקשר שיפוטי שכן בעת שנגזר דינו בהסדר טיעון הוא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים ולכן הוא לא יכול להיות שר לאור הצהרתו עליה נשען ביהמ"ש באותו הסדר טיעון", סיכמה הנשיאה חיות.
את הדיון פתח בא כוחה של היועמ"שית שהציג את עמדתה, שגם הוגשה אמש לבג"ץ. במהלך דבריו, ציין כי מדובר בחוק פרסונלי שנועד לשנות תוצאה של פסק דין פלילי במדינת ישראל, וציין כי "במבחן הכלליות - האם על אדם פרסונלי או כללי, מה שהולך כמו ברווז מגעגע כמו ברווז נראה כמו ברווז, אין ספק שהחוק תוקן לשם מתן אפשרות למינוי דרעי לשר. היה עליו לגשת ליו"ר ועדת הבחירות".
הוא הציג את טענת הסבירות וציין כי "עמדת היועמ"שית, ככל שחולף הזמן המשקל שלהם דוהה, אין דין חודש אחרי, שנה, 15 או 30 שנה. הוא שונה. מה שחשוב זה לא שהורשע בעבירת שוחד, אלא על התבנית, שב וחוזר, ועבירות שעושה בזמן תפקיד ציבורי".
חיות שאלה אם אנחנו ב"השתק השיפוטי" והלמן ענה: "כן. כיוון שהשר דרעי לא רצה משיקוליו שבימ"ש השלום ידרש לקלון, הודיע מיוזמתו, היה לו ברור, שהיועץ לא יטען לעניין הקלון, כי אז יש חובה, השר דרעי בחר לעשות את זה. התחייב שלא יחזור לפוליטיקה. וזה מונע ממנו לקבל תפקיד שר, כי התחייב, ועל בסיס זה התקבל הסדר טיעון".
עוד אמר: "לעמדת היועצת, לפעמים יש ראיית זהב, ויש רצף של אירועים. יכול להיות כתב אישום חמור בעבירות שוחד, ויכול להיות צבר, שבסופו של דבר שר - 3 כתבי אישום, 3 פעמים, מאסר, העבירות נעברו כעובד ציבור או נבחר, אנשים מקורבים לו, עמותה, אחיו. צבר של עבירות שהן במדרג הנמוך של עבירות מס, לא עבירה אחת. על זה מבוססת עמדת היועמ"שית, מסתכלת על מכלול הנסיבות. שלוש הרשעות, לא הביע חרטה".
"ראוי שחקיקת חוק יסוד ייעשה בחקיקה מבט צופה פני עתיד. מאחר ברקע השינוי ענייניו של השר דרעי היווה מניע מסוים או עיקרי לתיקון הדברים, הדברים היו על השולחן. כשבאים לבחון אם שימוש לרעה, בחינת תוכן, מניעי, החשש מודגם היטב בעתירות, כשקוראים את עתירות... שיקוליו הפוליטיים, הפרת חובת נאמנות, כל אלה נכנסו תחת הכותרת של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
השופט גרוסקופף הסכים: "ברור לגמרי שהתיקון נועד להכשיר את מינוי דרעי לשר".
השופט עמית: "השאלה אם אין רכיב חזק... תחולה, רטרוספקטיבי... היה הליך פלילי, היתה עתירה... כאשר היועץ המשפטי הגיע להסדר מסוים עם השר דרעי, היה מצב משפטי מסוים, ידעו שאי אפשר לקבוע בשאלת הקלון שתובא ליו"ר הבחירות, כעת התיקון רטרואקטיבי על פס"ד שכבר נפסק, לא מתעסקים בתוכן התיקון".
הנשיאה חיות השיבה: "המשך לחברי, באת כוח המדינה, ציינה, במענה לטענות, אם וכאשר יעלה עניין מינויו של ח"כ לשר, כי אז יצטרך לעבור את משוכת הקלון".
ראבילו: "לכל דבר צריך סמכות ומקור סמכות... לא בודקים מה ראוי לשיטתנו. כל אחד עמדה שלו, באים לבדוק אם זה המקום להתערבות כל כך חריגה בשיקול דעת רה"מ, זמן קצר לאחר שהבוחר אמר דברו".
ראבילו הוסיף וטען: "בכל עשרות העמודים של תשובת היועמ"שית אין התייחסות לשתי סוגיות מרכזיות. אנו נמצאים בתקופה שבה המצב השלטוני רעוע, במהלך 3 שנים 5 מערכות בחירות, לייצב את הספינה השלטונית, אמון הציבור נפגע... לא רק עניין של עבירות פליליות מבלי חלילה לזלזל. בעניין הזה אין זכר בתשובה הכתובה של היועמשית".
ראבילו: "דבר שני - הרצון של רה"מ לראות את הרב דרעי חבר בקבינט הביטחוני. קצת לפני הבחירות אמרו בפני כבודכם... כשבאים להגיד שהחלטה של רה"מ היא לא סבירה בצורה קיצונית אחרי שקיבלה אישור 63 חברי כנסת, שאדם בעל אחריות לא יהיה חבר בקבינט, ברגע שהכנסת באה ואומרת אין קלון בסוגיה ספציפית, זה חייב להנחות את רה"מ".
הנשיאה חיות הוסיפה: "על מה אדוני מדבר? מכתב נשלח ב-17 נובמבר, אמרה לו היות שזו עמדתי המשפטית, ראוי שתפנה ותברר את סוגית הקלון, תבקש שיו"ר ועדת בחירות יכריע, 17 נובמבר, כל מהלך החקיקה, קריאה שנייה שלשית יותר מחודש ועשרה ימים אחרי זה, על מה אדוני מדבר?"
"אולם של חוק, הרכב הכי בכיר, מאסר על תנאי שווה למאסר בפועל... עבירת מס ברף הנמוך... לא יקום כדבר הזה. מי שמייחס לדרעי הסדר טיעון שחתם עליו כאל עבירה שבימ"ש אומר מינורית, אין בצע כסף, אין פגיעה בקופת המדינה", טען תל צור.
"אם היה הולך ליו"ר ועדת הבחירות היתה מתקבלת החלטה שאין קלון, אף אחד לא פחד מזה. מאסר על תנאי משקף חומרה מינורית ומאסר בפועל חומרה קשה. אז דרעי גם חסך משפט, גם נטל אחריות, הרחיק עצמו מהחיים הציבוריים לשבע שנים, לא היתה התחייבות ולא הייתה פרישה לצמיתות, התיק הזה הרבה פחות קונספירטיבי, יצא מכל פרופורציה".
תל צור: "השתלשלות שלאחר הבחירות, צץ האירוע המכונן, הולך לבחירות, מציב עצמו כמועמד מספר 1, מפלגה גדולה, מעלה כוחה ל-11 מנדטים, זה מאפיל על כל מידע שהתיישן. הציבור ידע הכל, שקיפות מוחלטת".
"לגבי שאלת כבודכם, מה שקרה אחרי הבחירות, אנחנו יזמנו, לא רואה יותר תום לב מזה, פניה מוקדמת, פנינו לאדון נתניהו, יש פרקטיקה יועצים משפטיים מועמדים, לעשות דיונים של מניעות, אין בעיה של שאלת קיטבג, רה"מ מיועד קיבל מדרעי מכתב שאין קלון לשיטתנו. דברנו על סבירות בנייר שלנו, זה עבר ליועצת, קיבלנו בתשובה דממה בנושא סבירות. היינו צריכים לבחור באחד משני המסלולים".
"מר אריה דרעי הלב הפועם של המפלגה שקיבלה יחד איתו 11 מנדטים, 400 אלף, יום הבוחר, הצביעו לאריה דרעי, ברור שאם תיכון ממשלה שסיעת ש"ס חלק מהקואליציה, ברור ששר, כל העובדות היה פרושות בפני הבוחרים, שום דבר לא הועלם מהם, גם העבירות מלפני 30 שנה".
כשנשאלה על ידי השופט שטיין מדוע אין פה כלליות השיבה: "חקיקה שנעשית תוך ניגוד עניינים מוסדי, מחוקקת למען עצמה בכובעה כרשות מכוננת, מתייחסת לתחולה מיידית, חוק שנחקק ערב כינונה של ממשלה חדשה, בדחיפות רבה..."
"עצם העובדה שהנורמה כרגע מהיום ועד עולם... ולשם כך נוריד רף חקיקה טוהר מידות, זו פעולה שנעשית בניגוד למהות של החקיקה מהשטרית בחוק יסוד, העבריינות החוזרת ונשנית של מר דרעי, אינה מתייחסת רק לביצוען של עבירות, יש כאן עניין של חזרתיות, גם באופן שמשנה חוקים למטרותיו".
"השיטתיות של או שאתה עובר באור אדום או שאם אתה מחוקק אתה מרים אותו, מסיט אותו... נוגע גם לשאלת החוקתיות גם לסבירות. אנחנו חושבים שיש פה עילה להתערבות שיפוטית".
"מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר, אנו סבורים שלא ניתן למצוא הצדקה. המהות של התיקון, אם מסתכלים מה נעשה, מעבר למה שנעשה, מוריד רף. בחרו בו מכוח העקרון של הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת, לא שר, והיה ירצה להיות שר יבוא בפני ועדת הבחירות שייבחן אם יש קלון".
"אני בקלפי נותן קול רוצה שהרשות השופטת ישמרו עליו, שאותו אדם אמור להיות על הקופה הציבורית, אני כאזרח חשוב לי שאדע ששומרים עלי, על הכסף שלי, שיש רשות שופטת, האם אותו אדם עומד ברף הנורמטיבי, האמירות האלה, אספקלריה צרה של הסתכלות".
בהמשך התייחסה לשאלת הקלון ואמרה: "היועמ"שית נתנה חוות דעת ברורה, שהמאסר כולל מאסר על תנאי ולפיכך אילו רצו לפעול כדין היו להם שתי אפשרויות. לבוא לכאן בפניכם, חוו"ד יועמשית חולקים עליה, כן קלון לא קלון, וביהמ"ש היה מכריע. לו היה מכריע שכן כלול, היה צריך ללכת לבדוק קלון. אז לא באו, כפי שהתפטר מהכנסת כדי שלא יהיה דיון קלון".
"אפשרות אחרת - למנות, אם חושבים שחל - ואז עתירות, אבל לבוא ולשנות חוק, אם החוק היה תקף כדעת דרעי, כאילו החוק לא מכביד מבחינת כשירותו, מדוע הלך ותיקן וגרם ל-10 ימים 4 קריאות, מדוע לא אמר אני עומד על דעתי, אני סבור שיכול להיות שר, ויעתרו, אז המסלול של הקלון היה צריך להתברר.
"הנושא של אדם בורח מבשורה... היה צריך השופט לעמוד מולו, אבל ברח, התפטר מהכנסת, יום למחרת דיבר על החיים הציבוריים, מה זאת אומרת ויתר לכל חייו, מה זאת אומרת ויתר על פרנסתו, ואם היו בחירות אחרי חודש? למה? כי זה טריק, אל תבדקו לי את הקלון. אחרי חודש אפשר להיבחר לכנסת? אה צריך עוד פעם לשנות את התמרור? אין יותר ציני מזה, אין יותר דרמטי מזה, פשוט מזעזע".
"החקיקה מבחינת תחולה פרסונלית - דינה בטלות, כתוצאה מכך לא עומד בתנאי כשירות. בנוסף החקיקה נגועה בפגם של מיידיות. אם בימ"ש סבור שיש תפקיד מבחינת הצהרתיות, כמו למשל תקציב דו שנתי. משאירה לפתחכם. אם בימ"ש סבור שיש מקום להטביע נורמה, שההחלה המיידית בטלה... השאלות מכוונות לצורך להפעיל ביקורת קשה, גם בכנסת היתה ביקורת, גם ליועמשית יש ביקורת, לבין השאלה האם הביקורת צריכה להוליך לתוצאה של ביטול".
"בא כוח דרעי אמר שהיה טעות, לא טעות, הטעיות. רק קלון והקלה בעונש, זו היתה הסיבה, זילות של בימ"ש, המרכיבים צריכים להילקח בחשבון, חוסר סבירות קיצוני, ככה לא רוצים לראות נבחרי ציבור ברשות המבצעת. בפן הציבורי יש משמעות לקיומן של עבירות, גם אם יש מחיקה, זה דומה ללשון הרע, הדינים שעור יותר עבה ופחות מוגן מלשון הרע".
הוא הוסיף: "אמרנו שכך יקרה, כשניסינו כאן לפני שנה, לשכנע את כבוד השופטים שחייבים חוק יסוד הכנסת ולפרש אותו באופן שבו היועמש צריך לפנות לבימ"ש ולקבוע את סוגיית הקלון. אמרנו שההסדר הדיאטטי שנערך למר דרעי חורג ממתחם הסבירות בצורה קיצונית, מאפשר לעבריין כבד ונאשם".
"מה הייתה כוונת המשורר, במיוחד שסיפרו כמה הולך להתפטר והלך לוותר על כל הזכויות הפנסיוניות, אני לעצרי אמרתי פעם אחר פעם, ניסיתי לשכנע שהכל אחיזת עיניים, תרגיל, קונץ פטנט, אנחנו בוגרים של כל הקורסים וכל השטיקים והטריקים, ראינו ואמרנו והזהרנו. היה ברור שכל מה שעושה זה תרגיל וכל מה שאמרנו התרחש".
"גם כשעמדנו כאן לפני 8 שנים כשניסינו לשכנע בבגץ שלא למנות את דרעי לשר הפנים שלא לתת לחזור למקום שבו ביצע פשעים, גם בבגץ כשדרעי חזר להיות שר כלכלה, לא הצלחנו לשכנע את כבודכם שבהוא לא עומד במבחנים ששורטטו".
"נושא החרטה, אמרנו האיש מעולם לא עשה תיקון, באין חרטה אין תיקון, אין בקשת סליחה אין בקשת מחילה, כל הדברים שיכולים להעיד שיש חרטה, לא התקיימו, התיקון לא נעשה, המשך הקלקול כן נעשה, לפני 7 שנים ניסינו לשכנע שופטים, לא יכול להיות שחוזר למשרד הפנים, לצערי גם פה לא הצלחנו לשכנע".
"הדיון נורא פלסטי, אסור לשכוח במי מדובר, יש תיק פרטי, יש תיק ציבורי, יש פרשת בראון חברון, ניסה להשתלט על יועמ"ש, היה מ"מ מכתב אישום. כולם מנסים לרדד מחקירה כללית של כל האירועים. האדם הזה, לא היה בן אדם שלא קיבל כל כך הרבה הזדמנויות לחזור למוטב ולא היה אחד שהחמיץ כל הזדמנות להחמיץ הזדמנות. ממשלת ישראל לא מוסד לשיקום עבריינים, אי אפשר לתת הזדמנות פעם אחר פעם אחר פעם".
"לא היה אדם אחד כמו דרעי שהרקיב והשחית את המערכת הציבורית בישראל. לא היה בן אדם בישראל שפגע כל כך במערכות החוק, פרקליטות, משפט. מבקשים הגיע זמן לעשות סוף לטרלול ולטרפת ולהעביר מתפקידו".
במהלך דבריו, התפרץ ח"כ משה ארבל וטען כי "הכל שקרים", והוצא מהאולם.
עורך הדין הציג ציטוטים מתוך פסק הדין ואמר כי לפי הציטוטים, העבירות שמיוחסיות לנאשם אינן כוללות זדון. "לא הוכחה פגיעה, חלקו היה פאסיבי", אמר עו"ד תל צור. "הסדר טיעון שמסתיים במאסר על תנאי, קנס, עבירות דיווח - מקבל כאן יחס של עבירות זדון עורמה ותחבולה". בנוסף, התנצל עורך הדין על הצעקות במהלך הדיון.
עוד כתבה כי "לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד".
בתגובה לדברים, מסר השר דרעי: "היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24. אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי שס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".
התרעות פיקוד העורף