המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל הגישו היום (ראשון) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 לנשיא המדינה יצחק הרצוג. במסגרתו, נמצא כי האמון במוסדות המדינה נמצא בשפל וכי ישנה גם ירידה חדה בשיעור האופטימיות לגבי עתידה של ישראל. בנוסף, מצא המדד כי רוב הציבור תומך בפסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה.
מוסדות השלטון
היחס בין האזרחים למדינה
ישראל - יהודית ודמוקרטית?
הרצוג: "מודאג מאוד מהנתונים בדוח"
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדד הדמוקרטיה מלמד בבירור: אין רוב ברור לשינויים שמטרתם החלשת בית המשפט העליון וריסוק מערכת המשפט. מכלול היוזמות שמקדם שר המשפטים יביא, במצטבר, לריסוק עיקרון הפרדת הרשויות, לשליטה של הרשות המבצעת ברשות השופטת ולסירוס היכולת של בית המשפט העליון להגן על הפרט מפני שרירות ליבו של השלטון".
פרויקט מדד הדמוקרטיה, הנערך זו השנה ה-20 ברציפות, משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. השנה, עורך הדו"ח השוואה בין דעת הקהל הישראלית בראי השנים. כך, נותן הדו"ח סיכום מקיף על החברה הישראלית, ומציג מגמות ושינויים שחלו בתפיסות הפוליטיות בשני העשורים האחרונים.
שיטת המחקר נערכה באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 22 במאי ל-21 ביוני, רואיינו 1,092 איש ואשה בשפה העברית ו-219 בשפה הערבית, והם מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל גילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 2.76% ± ברמת בטחון של 95% (3.02% ± למדגם היהודים ו-6.75% ± למדגם הערבים). איסוף הנתונים בוצע בעברית על ידי מכון "מידע שיווקי" ובערבית על ידי מכון המחקר "אפקר". חלק מהשאלות נשאלו שוב בסוף אוקטובר 2022 על ידי מכון המחקר "מדגם".