בליץ החקיקה מתחיל: הרפורמה המשפטית של יריב לוין ורה"מ בנימין נתניהו מגיעה לכנסת בדמות מרתון חקיקה שהחל הבוקר (שני) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אשר דנה בחוק היועמ"שים ובסמכות הממשלה לקבוע את עמדתה המשפטית. גם שר המשפטים יריב לוין הגיע לדיון.
ביסמוט תוקף: "אלה שמבקרים את הרפורמה הם אלו שמנותקים מהציבור"
בהתאם לרפורמה, מוצע תיקון בחוק יסוד הממשלה העוסק במינויים של היועצים המשפטיים, ולפיו עמדתם לא תהיה מחייבת. במהלך הדיון, המשנה ליועמ"שית גיל לימון הציג עמדה חריפה והזהיר כי "אם הרפורמה במערכת המשפט תעבור במלואה, הממשלה לא תהיה כפופה לחוק ולא תהיה מעל החוק - הממשלה עצמה תהיה החוק". השר לוין לא נשאר חייב והשיב לו במילים חריפות. הצטרפו לשידור החי:
עו"ד לימון הוסיף: "הנושא שבו אנו דנים היום הוא רצף של מהלכים שתוצאתם הוא קעקוע של שלטון החוק במדינה דמוקרטית. השאלה אינה מתייחסת להצעה הספציפית למעמד היועמ"ש אלא לכפיפותה של הממשלה לשלטון החוק".
"מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החלטותיו, וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק".
"היה וצבר הצעות החוק יתקבלו ברפורמה המשפטית, מנגנוני ההגנה והכפיפות לשלטון החוק יהפכו לכלי חלול, אם יתקבלו מכלול ההצעות שעל הפרק, הממשלה ושריה יפסיקו להיות כפופים לדין. הם יהיו הדין". לימון הוסיף: "מצב בו עמדת היועמ"שים תהיה מייעצת, ח"כים ושרים יוכלו להפר ניגוד עניינים, לדאוג למקורבים, להשתמש במשאבי המשרד לקמפיינים פוליטיים".
בעקבות הדברים פרצה מהומה בוועדה. ח"כ גוטליב התעצבנה והחלה לצעוק: "אנחנו מחוייבים לחוק, חל עלינו חוק ופסיקה, אתה לא תציג אותנו כעבריינים". רוטמן קרא אותה לסדר: "תאמינו לי שכמעט כל משפט שגיל לימון אמר לא רק שאני לא מסכים איתו אני יודע למה הוא שגוי אבל אני חושב שאם אני יכול לסבול את הדברים אז גם אתם".
״הייעוץ המשפטי לממשלה מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון רב, עמוד שדרה מקצועי וערכי המבוסס על ראיית האינטרס הציבורי הרחב. כל אלו יחסרו כשחוות דעתם תהיה בגדר עצה לא מחייבת. כיצד השר יקבע לעצמו את הדין? אם השר מוסמך בשם המשילות לקבוע לעצמו את הדין מדוע שלא יהיה מוסמך לבוא בנעליהם של בעלי תפקיד נוספים במשרד?״.
הוא הוסיף: "אם חוק היועמ"שים יתקבל, מי יכריע במחלוקות משפטיות במשרדי הממשלה בית המשפט? האם כך נראית משילות?".
לסיכום אמר: "כאשר בוחנים את ההצעה שהונחה בפני הוועדה, אין מנוס מהמסקנה כי חברי הוועדה מתבקשים למעשה לדון בשאלה – האם נכון כי הממשלה תפסיק להיות כפופה לחוק. לדעתנו, לדעת היועצת המשפטית לממשלה, התשובה לשאלה זו הינה ברורה. התשובה היא – לא".
לאחר שלימון סיים את דבריו שר המשפטים יריב לוין השיב לו ופתח ואמר: "אני חושב שאין דוגמה מאלפת לצורך ברפורמות שאני מביא מאשר מה ששמענו עכשיו". הוא האשים: "כשנכנסתי ללשכת שר המשפטים שמתי לב מיד לדבר אחד - שבלשכה הזו אין עציץ. ואמרתי, אני יודע למה - כי העציץ יושב מולך. כך זה נתפס, כך זה נראה וזה דבר שלא יעלה על הדעת".
"מופיע כאן המשנה ליועמ״ש מציג עמדה משפטית בסוגיה מאד חשובה שנוגעת לעניין שאין חולק שנמצאת בליבת העשייה של שר. מתי אתם חושבים שאני שמעתי או יכולתי לקרוא את חוות הדעת של היועמ״ש? תאמינו או לא עכשיו זו הפעם הראשונה ששמעתי עליו". הוא העלה את הטונים: "יש איזה פרלמנט בעולם שיכול היה להתרחש דבר כזה, שחוות הדעת של היועמ״ש נאמרה לשר רק בדיון בוועדה".
"מילא הייתי עסוק היה אפשר לתפוס אותי. תשמעו דבר מדהים אתמול אחרי הצהריים התקיימה אצלי בחדר ישיבה בהשתתפותה ובהשתתפות המשנים שלה לרבות גיל לימון. אתם חושבים שמישהו אמר לי בישיבה דבר וחצי דבר על מה שהולך להיות כאן? כלום. אולי ישמעו את דעתי? אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה מה יש להגיד לשר המשפטים לפני שהוא מופיע בוועדת חוקה?".
"אני הצבתי תוכנית ופניתי לייעוץ המשפטי לממשלה וביקשתי שהם יפרסמו תזכיר להצעת החוק לציבור לרפורמה שאני הצעתי. הגשתי מראש תזכיר מסודר ערוך כמו תזכיר חוק עם הצעת חוק ועם דברי הסבר ועם הכל כדי להקל עליהם את המלאכה".
"מאז מסבירים לי ללא הפסקה שהנושא הוא מורכב והנושא מעמיק. אמרו לי שייקח שבועות ארוכים עד שאזכה עם בכלל לראות את התזכיר הזה. שאני ביקשתי שהייעוץ המשפטי יציב את התזכיר בראש סדר העדיפויות שלו, מסתבר שיש דברים יותר חשובים לנסוע לכנס בחיפה לנאום נגד השר, להכין חוות דעת מאחורי גבו של השר".
"חוות הדעת של היועמ״שׁ רוויה בדוגמאות דמגוגיות, זה בהתעלם מדבר אחד שאם שר יפעל בניגוד לחוות דעת משפטית והיא תתברר כחוות דעת נכונה השר יישא בתוצאות. חוות דעת שנכתבה כולה מפוזיציה", טען לוין.
הוא פנה ללימון: "אמרת שהייעוץ המשפטי פועל מתוך ראיית האינטרס הציבורי אז אני רוצה לעדכן את היועץ המשפטי לממשלה. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, בדמוקרטיה האינטרס הציבורי מייצוג על ידי חברי הכנסת שנבחרו על ידי הציבור תהא דעתם אשר תהא. אתם בכל הכבוד לא עומדים מעל נבחרי הציבור אף אחד לא שמכם מעל נבחרי הציבור".
ח״כ יוליה מילנובסקי: "אל תעשה לגיל לימון לינץ׳ הוא לא יכול להשיב לך". לוין: "אני מתנצל אני לא תוקף אותך אישית אך אם היית מציג בפניי אתמול את הדברים בישיבה הייתי עושה זאת שם, יש לי טענות מאד קשות ברמה המקצועית אליך ובהכירי את היכולות שלך אני יודע שאתה מבין על מה אני מדבר".
לוין פנה ללימון וסיכם: "אני באמת חושב שאתם צריכים לעשות חשבון נפש האם אפשר שדברים יתקיימו ככה, האם אפשר שמערכת היחסים בין השר לבין הייעוץ המשפטי תתנהל ככה. אני מקווה שלפחות מכאן ולהבא לשר יהיה צל של ספק מה מתרחש ומה אמור להיות מובא לכנסת בעניינים הנוגעים למשרדו לפני הישיבה".
גדעון סער מסר בתגובה לדברי לוין: "שר המשפטים ציפה שאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה יהיו עציצים ויאפשרו לו לחסל באין מפריע את הייעוץ המשפטי המקצועי למשרדי הממשלה הקיים מקום המדינה ולהמירו במערך של משרתים פוליטיים. הוא כנראה גם ציפה לקבל מחיאות כפים על זה. עם ישראל לא ימחא כפים. להיפך: כל יום ההתנגדות בציבור תלך ותתרחב".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר בפתח הדיון: "הדיון בשאלת מעמד הייעוץ המשפטי, זו דוגמה נפלאה, היועמ"שית אומרת את עמדתה והכנסת רשאית לקבל או לא לקבל את עמדתה; המטרה היא שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה יותר דומה לייעוץ המשפטי של הכנסת". עוד אמר: "נדון במונופול הייעוץ המשפטי לממשלה; אני רואה בהתנהלות חברי האופוזיציה חוסר תום לב קיצוני".
כבר בדקות הראשונות ח"כ יוראי להב הרצנו הוצא ע"י סדרנים מהדיון בהוראת יו"ר הוועדה הח"כ רוטמן בעודו קורא "אני שואל שאלות ואתה מוציא אותי!". במקביל, דרשו חברי האופוזיציה מרוטמן לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי, וח"כ יואב סגלוביץ אף תקף את רוטמן והאשים: "עקפת את הייעוץ המשפטי של הכנסת".
ח"כ קארין אלהרר הוסיפה ודרשה לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי וח"כ ולדימיר בליאק הצטרף לקריאתה והוסיף כי מדובר בעניין מהותי ויש לשמוע את עמדתה טרם הדיון.
בהמשך, פרץ גם עימות בין יו"ר הוועדה לבין ח"כ אפרת רייטן (העבודה), שהאשימה אותו: "התיישבת על כיסא היו"ר ושכחת איך לנהוג בכבוד". היא הוסיפה וציינה כי "במשך שנה וחצי הייתי יו"ר ועדה ולא נהגתי ככה".
בשלב מסוים ח"כ טלי גוטליב התפרצה לדיון וזעקה כנגד הייעוץ המשפטי. כאשר חברה לקואליציה ח״כ ינון אזולאי מש"ס ניסה להסביר לה, היא התפרצה עליו: ״אל תחנך אותי! הם לא באים להגן עליך אתה חי בסרט אני הגנתי על חוק דרעי".
במהלך הדיון התייחסה יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק לנוסח "חוק היועמ"שים" והזהירה כי "המשמעות היא דילוג על הליך של הכנה לקריאה הראשונה. כמו כן, הצעת חוק שעוסקת בייעוץ משפטי לממשלה ולא קשורה ישירות לכנסת ולעבודתה מעוררת שאלות האם מקומה כהצעה מטעם הוועדה. על כן, המסלול הראוי כרגע הוא הצעת חוק פרטית".
שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, אמר: "הייתי מצפה שיינתן ביטוי לעניין שחוות הדעת של היועמ"ש מחייבת את כל הדרגים ברשות המבצעת, אבל הממשלה ושריה חופשיים שלא לקבל את עמדתה וגם כאן הייתי שוקל אפשרות איך הדבר הזה נעשה - האם כל שר בפני עצמו מחליט אני לא רוצה וזהו, או שמא הוא צריך להתייעץ עם שר המשפטים לקבל גם את אישור ראש הממשלה. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה גם אם היא לא עמדת היועמ"ש. נכון שלממשלה ולשרים יהיה יועמ"ש שמבטא את עמדתם המשפטית".
עוד אמר הפרופ', כי "הרעיון שבימ"ש קבע שלרה"מ אין זכות לטעון בפני בימ"ש אלא אם הם מבקשים רשות מהיועמ"ש זה דבר לא נכון והקביעה הזאת שלממשלה ולשריה יש זכות לייעוץ משפטי שישמיע את דעתם האמיתית ולא דעה אחרת של יועמ"ש זה דבר שצריך לבוא לידי ביטוי. צריך להכיר בכך שיש לממשלה ולשריה זכות כשמוגשת עתירה נגדם. לא יכול להיות שיועמ"ש או פקיד בכיר ככל שיהיה יאמר לא אני לא מרשה לך, יש לי זכות לסתום את פיך. זה דבר שגם חלק מהשופטים לא מקבלים".
פרידמן הציע לבחון מתן פטור מהאפשרות לייצוג יועמ"ש בעתירות במקרה של עמדות מנוגדות: "דרגי הביניים וכל הדרגים האחרים הכפופים צריכים לקבל את עמדת היועמ"ש. רק צריך לבחון את האפשרות האם במקרים מסוימים יוכלו לקבל פטור מכך ו/או האם יוכלו לקבל פטור מהאפשרות שהיועמ"ש ייצג אותם כנגד רצונם. במקרה בו יש להם עמדה שונה, כשמוגשת עתירה נגדם, היועמ"ש רוצה לומר אין לכם זכות דיבור אני אבוא לבימ"ש ואומר שהעותר צודק, ואני אומר שגם כאן יכולה להיות אפשרות שהם יפנו לשר הממונה שימצא דרך מבחינת הממשלה לתת את האישור לייצוג נפרד לפני בימ"ש כאשר שוב נקודת המוצא היא שלכאורה החלטת היועמ"ש או עמדתו בשאלות משפטיות, מחייבת את דרגי הביניים עד לדרג העליון של שרים, רה"מ והממשלה כולה".
כאמור, באופוזיציה נחושים לפעול נגד הליכי החקיקה בכנסת, תחילה מול הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, בשלוש דרכים: במחאה, בכנסת ובהיבט המשפטי. כבר היום מתכננת האופוזיציה לקיים דיון ארוך במליאת הכנסת בנושא הרחבת החוק הנורווגי, שיאפשר לכשליש משרי הליכוד להתפטר מתפקידם בכנסת ולהכניס חברי רשימה חדשים לכהן כחברי כנסת.
מתנגדי התיקון לחוק טוענים שהוא עשוי ליצור סחרור בין הרשויות, כך שבאופוזיציה כבר נערכים לעתור לבג"צ נגד החקיקה ש"תפגע בדמוקרטיה" לטענתם. הם מקווים שבג"צ יתערב בהחלטת הכנסת, דבר שאותו הרפורמה מבקשת לעצור. מרכז האופוזיציה ח"כ בועז טופורבסקי (יש עתיד) אמר ל"מעריב": ״כל עוד מערכת המשפט עצמאית, נשתמש בה בכדי לעצור את מזימת האימים שלהם״.
נבחרי ציבור לשעבר יתייצבו לדיונים במסגרת "צו חירום"
בתוך כך שורה נכבדה של כ-80 נבחרי ציבור לשעבר, מרוב סיעות הבית, ימין שמאל ומרכז, התגייסו למהלך במטרה להיאבק במהפכה המשטרית שמקדם שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר וועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן. במסגרת הפרויקט יגיעו לכנסת הח״כים לשעבר להשתתף בחודשים הקרובים, בדיונים השונים, לתרום מתוך מומחיותם והניסיון העשיר בכנסת ובמשרדי הממשלה. את הפרויקט יזמה יו״ר מרצ לשעבר ונשיאת מכון זולת זהבה גלאון.
בין הח"כים לשעבר שצפויים להגיע לכנסת לדיונים בשבועות הקרובים: שמעון שטרית, דן מרידור, נחום לנגנטל, רונית תירוש, יולי תמיר, מוסי רז, זאביק ביילסקי, ראלב מאג'דלה, אופיר פינס, סתיו שפיר, רוני בראון, עינת וילף, רן כהן, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין, דניאל בן סימון, מאיר שטרית, יעקב פרי, אברהם פורז, ישראל חסון, שי חרמש, יעל כהן-פארן, יוסף ג'אברין ומתן וילנאי.
בהודעה שפורסמה מטעם יוזמי "צו חירום" נכתב: "משמעות ההסכמים הקואליציוניים ותוכנית השר לוין הן הרות גורל ביותר לביטחון ולחיים דמוקרטיים מתוקנים במדינה, מעוררים שאט נפש בקרב מיליוני ישראלים החרדים לגורלה וחוששים שהדמוקרטיה הליברלית נמצאת בסכנת קריסה".
עוד נכתב, כי "מרכיבי הימין הקיצוני-דתי זכו בבחירות האחרונות לרוב פרלמנטרי חסר תקדים של 64 מנדטים. נישאים על גבי הישגיהם, עם מאפייניהם האישיותיים והנסיבתיים, ובמעורבות אינטנסיבית של פורום קהלת, הם צפויים לחתור בארבע השנים הקרובות לשנות את פניה של ישראל. הם מונעים על ידי אג'נדות אידיאולוגיות ופוליטיות קיצוניות, ויעשו כל שלעיל ידם כדי לנצל את הרוב הפרלמנטרי שלהם כדי להביא למהפכה משטרית. כבר עכשיו ניתן לזהות את המגמה הזו בקידום חקיקה שצפויה להתרחב הרבה מעבר לתועלות הפרסונליות שמאפיינות אותה בשלב זה, אל תוך מרקם החיים של מדינת ישראל, דבר שעלול להשפיע באופן עמוק והרה אסון על עתיד הדמוקרטיה הליברלית השברירית בישראל".
"לאור מה שכבר החל, ועוד יותר לנוכח מה שעוד צפוי לקרות, חיוני להיערך בהקדם האפשרי לפעילות מאורגנת, שיטתית ואפקטיבית כדי להתנגד ליוזמות הממשלה. הפעילות בוועדות הכנסת תשודר בתקשורת וברשתות החברתיות ותהייה חלק ממאמץ כולל לבלום את המהפכה המשטרית המתוכננת".
יו״ר מרצ לשעבר ונשיאת מכון זולת זהבה גלאון שיזמה את ׳צו חירום׳: "חברי וחברות כנסת ישראל לדורותיה מתייצבים בכנסת למאבק על ישראל. ממשלה של עבריינים חצתה את כל הגבולות ומאיימת לרסק את הדמוקרטיה בהפיכה שלטונית. כשליחי ושליחות ציבור של מיליוני ישראלים אשר כיהנו בכנסות ובממשלות ישראל לאורך עשרות שנים - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, נשים וגברים, מימין, משמאל וממרכז נתייצב לצידה של מדינת ישראל באחד מרגעיה הקשים. דבר אחד משותף לנו: כולנו נבחרנו בשם הדמוקרטיה. וכולנו מתגייסים ביום פקודה על מנת להגן עליה מפני מי שזוממים להחריב אותה. זה הזמן להיקרא לדגל, ולהתייצב בדיוני הוועדות כדי לבלום את ההפיכה ולהגן על הדמוקרטיה הישראלית".