הרפורמה במערכת המשפט של שר המשפטים יריב לוין מעוררת ביקורת חריפה מכל עבר ומלווה בגל של הפגנות ענק. פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התארח הבוקר (שלישי) בתוכניתם של ענת דוידוב וגדעון אוקו ב-103FM והסביר מדוע פגיעה במעמד חוק יסוד האדם וחירותו היא כה חמורה. בהמשך התייחס הפרופ' למכתב ראשי הקואליציה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה בתגובה לפרסום, לפיו היא תחל בדיונים על האפשרות לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בפתח הראיון טען פרופ' קרמניצר, כי "בכל מדינה דמוקרטית ליברלית יש הגנה חזקה על זכויות האדם, ההגנה אצלנו היא חלשה במיוחד. יש לנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שבו רוצים להתנקש. הוא חוק חלקי ופגום. חלק גדול מהזכויות הכי יסודיות כמו שוויון, חופש הביטוי, חופש דת, זכויות חברתיות וכלכליות לא מופיעות בו בכלל. דיי מעליב לכשעצמו. החוק גם לא משוריין. את כבשת הרש האומללה הזו שכן מעניקה הגנה מסוימת רוצים לשנמך ולהפוך אותה מחוק יסוד שמאפשר ביקורת שיפוטית על חוקים שאינן חוקי יסוד להפוך לחוק רגיל".
לדברי הפרופ', "אין עדות יותר טובה לכך שהממשלה הזו במסלול של עקירת זכויות האדם. אנשים קוראים לעצמם ליברליים ובעצם הם אנטי ליברליים. נושאים לשווא את שם הדמוקרטיה. ההשפעה תהיה עצומה. שלטון יוכל לפגוע בכל זכות, כבר אנחנו רואים את הכרסום בחופש הביטוי. מתחיל להיות מהלך של דה לגיטימציה לגבי מה שנחשב דעות שפוגעות במעמדה או בכבודה של המדינה. כבר אנחנו רואים את ההתחלה של הדבר הזה. אפשרי לפגוע בכל זכות, בזכות לפרטיות, לשם טוב, לחיים בכבוד, וכאשר יפגעו לנו בזכויות נוכל להתפלל רק לאבינו שבשמיים - לא יהיה לנו מושיע".
דוידוב ציינה כי החוק חוקק ב-1992 ותהתה מה היה קודם. פרופ' קרמניצר הסביר: "חיינו קודם מכוח העובדה שהיה בית המשפט העליון בשנים הראשונות למדינה, שהצמיח יש מאין, את העובדה שיש לאזרחים בישראל מגילת זכויות אדם שיפוטית. לא המחוקק עשה את זה, עשה את זה בית המשפט במהלך אקטיביסטי שלא היה אקטיביסטי דומה לו. אלא מה, שעד שנת 92' המוסכמה החוקתית הייתה שבית המשפט יכול לבקר את מעשיה לש הרשות המבצעת, של הממשלה, אבל הוא איננו יכול לפסול חוק של הכנסת".
"ב־1992, כשנחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבעו בו שתי הוראות - שכל רשויות השלטון חייבות לכבד את זכויות האדם ושאין פוגעים בתוקפו של חוק שנחקק לפני חוק היסוד הזה. על סמך הוראות החוק האלה ולא כהמצאה פסק בית המשפט העליון בהרכב רחב שהוא הגוף המוסמך להחליט האם חוקים של הכנסת עומדים בדרישות של חוק היסוד הזה או לא, ומאז יש לנו ביקורת שיפוטית חוקתית".
בהמשך התייחס לפרסום לפיו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תחל בדיונים על האפשרות לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות. "ההודעה הזו שפורסמה נגד היועמ"שית היא הודעה שארגון פשע לא היה מתבייש לפרסם הודעה כמוה. פשוט בלתי נסבל. היועמ"שית צריכה, חייבת, לבדוק האם בהתנהלות של ראש הממשלה אין שום הפרה של עיקרון איסור על פעולה בניגוד עניינים, עיקרון של על כולם. אף פעם לא שמעתי שמייחסים לה שקרנות ולכן אני מניח שהיא לא קיימה דיונים כאלה, היא חייבת לקיים דיונים בשאלה של האם ראש הממשלה לא פועל בניגוד עניינים חמור מאוד. לדעתי הוא כן", אמר קרמניצר.
"היית מוציא אותו?", שאלו המגישים, וקרמניצר השיב: "אני לא שלפן. העניין הזה מחייב דיון יסודי ומעמיק. ברור שזה צעד מרחיק לכת ביותר. לכן צריך לבחון את הדבר אבל הבחינה הזו היא בחינה נדרשת. לא נראה כמו שום ניסיון הפיכה, צריך להעמיד את ראש הממשלה על החובה שלו לא להתעסק בשום עניין שיש לו גם את ההשלכה הרחוקה ביותר על המשפט שלו. אם אנחנו מדינת חוק, לא יכול להיות שנאשם בפלילים ח
על התמיכה אותה מקבל חבר הכנסת אריה דרעי מהקואליציה לאחר פסילת בג"ץ את מינויו לשר בממשלה אמר: "אני חושב שמתחת לתמיכה הזו מסתתר יחס של עוינות וחוסר כבוד לבית המשפט העליון שקיבל בעניינו של דרעי את ההחלטה היחידה שמוסד שיפוטי ששווה משהו יכול היה לקבל. עכשיו הקואליציה תחפש דרכים איך להפוך את מה שבית המשפט העליון אמר, איך בכל זאת לקיים אותו".
סייעה בעריכת הכתבה: שני רומנו, 103FM