המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ומזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, לקח חלק בגוף חדש של ציונות דתית ואנשי ימין, שהוקם על מנת למחות נגד הרפורמה המשפטית. בשיחה שקיים היום (רביעי) עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM ביקש השופט בדימוס להדגיש כי לא מדובר בהתארגנות פוליטית.

בעיצומה של סערת הרפורמה: כיצד מתנהלת מערכת המשפט בעולם?
מערכת ה"וול סטריט ג'ורנל" במתקפה נגד בג"ץ: "חסר בלמים, מבטל את ההליך הדמוקרטי"

"התארגנות של אנשים שהם דתיים, ציונים, ודמוקרטים שמעוניינים בשיח ולא בפטיש חמישה קילו.  פנה אליי חגי שטדלר, אחד המייסדים של ההתארגנות הזו, איש הייטק ואני הצטרפתי מפני שהדימוי שדתיים וציוניים עומדים מאחורי כל הדברים האלה, הוא דימוי שהוא, לצערי, מעוות. המועקה הפיזית שאני חווה היא אמיתית. אני ממש לא ישן", אמר בפתח דבריו.

"כלומר, אני חולה מההצעות האלה. רובן הגדול הן הצעות מיותרות והמשמעות שלהן היא באמת סוג של הפיכה משטרית. אנחנו הקמנו מערכת משפטית שהיא לא נטולת ליקויים, אבל היא מפוארת. היא משקפת את החברה הישראלית, ויש בה, בסך הכל, גיוון. לגביי הרפורמות עצמן - בית המשפט העליון הוא נכס אסטרטגי לאומי למדינה, הוא שכפ"צ מול בית הדין הפלילי בהאג", הוסיף.

לדבריו, "קודם כל, אני רוצה לומר שאני לא מדבר בשם המערכת. אני גמלאי ואני עוסק כאן רק בהתנדבויות ולא בעניינים משפטיים - אני חרד רק למשפט במדינת ישראל. אגב, אתה פרופ' אלדד יודע שבית המשפט העליון בימי בן גוריון הוא זה שקבע פסק דין שצריך לתת לאביך עבודה כמורה - למרות שהוא היה ממנהיגי לח"י".

אליקים רובינשטיין (צילום: יוסי אלוני)
אליקים רובינשטיין (צילום: יוסי אלוני)

בהמשך ביקש להרחיב בנושא, ונגע בנקודה נוספת שמרכיבה את התמונה כולה. לדבריו, "הפיכה משפטית זה רק ביטוי שהשתרש. את ההפיכה המשפטית עשתה הכנסת בשנת 1992. מי שקורא בקריאה פשוטה, לא צריך להיות משפטן דגול זה יכול להיות גם אזרח מין הישוב, את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא יכול שלא להבין שהכנסת היא זו שעשתה את המהפכה הזו. רק כדי לתת קרדיט לאנשים הנכונים - כן, אהרון ברק פיתח את פסק הדין, אבל מי היה השותף שלו? היו הרבה שותפים, אבל השותף המרכזי הוא מאיר שמגר הנשיא. הוא כתב פסק דין מנומק ושניהם הביאו את השינוי של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זו לא הפיכה של השופט ברק". 

"הכנסת יכולה, אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר: חוקי יסוד אמורים להיות פרקים בחוקה לפי החלטת הכנסת בשנת 1950 במקום זה הם נהפכו לאסקופה נדרסת. זה מבהיל.  המערכת המשפטית תהיה בצורה זו או אחרת. זו יותר מאשר אחרת. אם הרפורמה תעבור כמו שהיא מערכת המשפט תהיה ממוזגת בצורה ערכית עם הרשות המבצעת והממשלה. הממשלה שולטת בכנסת והיא גם תשלוט במינויים של שופטים. פתאום יהיו שמונה שופטים פוליטיים מול שלושה של מערכת המשפט. אגב, אני הייתי חבר בוועדה לבחירת שופטים וכל מה שאני אומר הוא מניסיון אישי ולא רק מקריאת חומר כזה או אחר. הייתי חבר הועדה - זו וועדה שהיא עכשיו בת 70 במובן ההיסטורי", הוסיף.

לדבריו, "הוועדה הזו קמה ובעולם הסתכלו עליה בעיניים קלות - מפני שיש בה מעורבות גם של שופטים, גם של שרים, גם של חברי כנסת, וגם של נציגי לשכת עורכי הדין. שינוי וועדת הבחירה מכפיש את השפיטה של המערכת הממשלתית. אחר כך הרעיון של הידברות - לא צריך אותו, באמת לא צריך. יש בעולם שניים? אנחנו צריכים להיות השלישי?".

כשנשאל על התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "אני לא רוצה להביע דעה. בפעם האחרונה שנפגשתי עם בנימין נתניהו זה היה לפני כמה שנים, אחרי שפרשתי. נפגשנו בארבע עיניים לדבר, אולי שעתיים-שלוש על פסקת ההתגברות. לגביי הניחוש או ההשערה מה גרם לו להתהפך לכל אחד יש השערה אחרת".

"אין לי ספק שהקבוצה מסתכלת על התמונה המצטברת. הפנייה שלהם אליי באה מתוך דאגה אמיתית. זה לא אנשים פוליטיים וחשוב לי להדגיש את זה. אני תמיד הואשמתי שאני, רחמן לצילן, ימין. אחר כך, הואשמתי שאני, רחמן לצילן, שמאל. אני לא ימין ואני לא שמאל אני שירתתי ציבור במשך יובל שנים", סיכם. 

סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן ארי, 103FM