ועדת החוקה תדון בשבוע הקרוב בתיקון חוק יסוד השפיטה, חלק מהרפורמה במערכת המשפט של שר המשפטים יריב לוין. לקראת הדיון, הייעוץ המשפטי לוועדה ביקר היום (שבת) בחריפות את תיקון הרכב הוועדה למינוי שופטים, והעביר לוועדה את חוות הדעת על התיקון המוצע, בה פירט על הקשיים המתעוררים כאשר נותנים שליטה מלאה בוועדה לממשלה ולקואליציה, בלא צורך בגיבוש הסכמה רחבה.
נרות נשמה ודקת דומייה: המחאה נגד הרפורמה המשפטית נמשכת
"שליטה מוחלטת ללא מנגנונים מאזנים"
הסעיף הראשון אותו מנה הייעוץ המשפטי לוועדה כקושי, היה "שליטה מוחלטת ללא מנגנונים מאוזנים". בסעיף הוסבר כי "בחירת שופט לבית המשפט העליון מחייבת היום רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, כך שברור כי גם על-פי הדין הקיים יש לנבחרי הציבור בכלל, ולנציגי הממשלה וסיעות הקואליציה בפרט, 'בלוק חוסם' ואי אפשר למנות שופטים לבית המשפט העליון שאינם מקובלים עליהם", נכתב בחוות הדעת. עוד צויין כי "זכות וטו" מקבילה שמורה גם לשלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה.
"על-פי הנוסח המוצע, מובטח לממשלה ולסיעות הקואליציה רוב מובנה בוועדה. כיוצא מכך, התיקון יבטל את הצורך להגיע להסכמות או פשרות עם נציג האופוזיציה או עם השופטים החברים בוועדה, ויאפשר לנציגי הממשלה וסיעות הקואליציה החברים בה לשלוט בהחלטותיה באופן מלא ולבחור שופטים לבית המשפט העליון גם אם כל יתר חברי הוועדה מתנגדים להם", צוין.
הייעוץ המשפטי הסביר כי בכך, התיקון מעגן שיטה שבה "המנצח זוכה בכל הקופה", זאת בשונה מן הדין הקיים היום, שמחייב הסכמה רחבה בין גורמים שונים, לפחות ביחס לבחירת שופטים לבית המשפט העליון.
"חשש מפוליטיזציה של מערכת השפיטה"
הסעיף השני שמנה הייעוץ המשפטי היה "חשש מפוליטיזציה של מערכת השפיטה". זאת, כי "ההרכב המוצע מעלה חשש משמעותי לפוליטיזציה של המערכת השיפוטית, ועלול להוביל לכך ששופטים ייבחרו בעיקר על בסיס זהותם הפוליטית במקום על בסיס מקצועיותם", כך הוסבר בחוות הדעת.
"יתר על כן, מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים אינה עוסקת רק בבחירת שופטים הנבחרים לראשונה למערכת השפיטה, וחלק גדול מעיסוקה הוא בקידומם של שופטים מערכאות נמוכות לערכאות גבוהות יותר – הדבר עלול להשפיע בצורה משמעותית על אי התלות של השופטים, ואמון הציבור בהם, במהלך כהונתם. כך למשל, יש חשש ששופט המבקש להתקדם במערכת יימנע או יגביל עצמו מפסיקות כנגד הממשלה, אם נציגיה אמורים להכריע בעניין קידומו לערכאה גבוהה יותר", הוסיפו.
"החלוקה המוצעת בין קואליציה לאופוזיציה אינה מאוזנת"
הקושי האחרון שנמנה בנושא, היה כי "החלוקה המוצעת בין הקואליציה לאופוזיציה אינה מאוזנת". בחוות הדעת הסבירו כי "הטעמים העומדים ביסוד הצעת החוק אמורים, לכאורה, להוביל לתוצאה ולפיה נבחרי הציבור שבוועדה ייצגו את כלל הציבור הישראלי, קואליציה ואופוזיציה כאחד, באופן יחסי למשקלם. ואולם, ההרכב המוצע, לפיו שישה מתוך תשעה חברי ועדה הם נבחרי ציבור, מעניק ייצוג מובנה של חמישה מתוך שישה מנציגי הציבור לקואליציה ואחד מתוך שישה מנציגי הציבורי לאופוזיציה. כמעט מעולם לא היה לממשלה ולקואליציה רוב יחסי מעין זה בציבוריות הישראלית".
"לפיכך, ככל שהוועדה מבקשת להגדיל את הייצוג היחסי של נבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטים, מוצע לשקול כיצד ניתן לעשות כן בצורה מאוזנת יותר שתעודד יצירת הסכמות רחבות בוועדה. בכל מקרה בעת בחינת הסוגיה, מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לכך שההצעה הנוגעת להרכב הוועדה לבחירת שופטים היא רכיב אחד ממכלול של תיקונים המוצעים במסגרת הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה, ואשר נועדו כולם להקנות יותר כוח לרשות המחוקקת והמבצעת ולהפחית מכוחה של הרשות השופטת האמורה לבקר אותם", נכתב.
עוד נכתב כי "יש לבחון את התיקון גם בראי התיקונים הנוספים העומדים על הפרק והשפעתם על האיזונים שבין הרשויות, תוך חתירה לכך שיוותרו איזונים ובלמים מספקים על הכוח השלטוני. הדברים אמורים במיוחד בהתחשב בכך שבמבנה המשטרי בישראל בית המשפט מהווה את הבלם המרכזי על כוחן של הרשות המבצעת והמחוקקת, וזאת בהיעדר מגבלות מבניות על כוחו של הרוב - המאפיינות דמוקרטיות אחרות, דוגמת משטר פדרלי, משטר נשיאותי בו הנשיא נבחר באופן ישיר, חוקה קשיחה וכיו"ב".
בסעיף נוסף בחוות הדעת הכללית על חוק יסוד השפיטה, סוכם: "עמדתנו היא כי הנוסח המוצע של כל אחד מהתיקונים, ובוודאי השילוב שלהם, והיעדר מרכיבים המגבילים את הרשות המחוקקת והמבצעת בפעולתן – יוצרים הסדר לא מאוזן וחריג ביותר במבט השוואתי. ההסדר מבטא הפחתה משמעותית ביותר בבלמים המוטלים על הרשות המחוקקת והמבצעת, ומוביל לפגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוח השלטוני שהוא עקרון ליבה במשטר דמוקרטי". בנוסף, צוין כי קיים חשש כבר כי ההסדר המוצע יאפשר פגיעה קשה בהגנה על זכויות ועקרונות רבים.