נזרי ניסה לפנות לשני הצדדים, באומרו כי "יש סוג של אוטומטיות מימין ושמאל לנושא. לא צריך להיות בימין כדי להאמין שהמערכת המשפטית רחוקה מלהיות מושלמת ולא להיות בשמאל כדי להבין שזו מערכת חשובה עם זכויות רבות מערכת מפוארת וחוזקה חיוני למדינת ישראל".
נזרי הודה: "המערכת זקוקה לתיקונים משמעותיים ולא יודעת לקבל ביקורת. היא הרוויחה בעיניי ביושר חלקים מהביקורת. לאורך שנים התנגדו בה לתיקונים 'כי זו לא העת'. אם לא היה כל כך קשה למערכת להודות בטעויות לא היה קל כל כך להאשים אותה בשחיתויות ובקונספירציות. המערכת חייבת תיקון אבל לא בצורה הכי קיצונית שאפשר. המשפטנים צריכים להכיר בכך שיש תקלות ובצורך לתקן והפוליטיקאים צריכים להבין בעיניי שהם לא מענישים את המערכת ומתקנים בתנועה חדה לאורך כל החזית".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרש את משנתו בנוגע לדרך הביניים האפשרית:
שופטת בית המשפט העליון בדימוס, אילה פרוקצ'יה, דיברה גם היא בוועדה והתייחסה להצעה להעביר את פסקת ההתגברות: "כל רוב שהוא, בדמוקרטיה אמיתית, בין אם זה רוב של 61 ובין אם יותר מכך, לא יכול לבטל החלטה של בית משפט שמצביעה על פגיעה זכות אדם משום שזה מוריד את העליונות הנורמטיבית של זכויות אדם. לכן, צריך להתנגד לכל פסקת התגברות בכל מתכונת שהיא".
על הוועדה לבחירת שופטים ופוליטיזציה של מינוי שופטים, אמרה: "פוליטיזציה של הליך המינוי עלולה לפגוע עמוקות באי התלות של השופטים ובאמון הציבור בשופטים בבית המשפט. המינויים הפוליטיים פוגעים בבחירה על בסיס של מזג שיפוטי. לא בוחרים את הטובים ביותר אלא את אלו שהם בעלי אג'נדה מסוימת. זהו הרס של המערכת".
עילת הסבירות: "טעות לחשוב שיש בה גמישות סובייקטיבית שנותנת לשופט להחליט האם החלטה היא סבירה או לא על בסיס נטיות סובייקטיביות. יש בפסיקה אמות מידה אובייקטיביות שמנחות איך בודקים סבירות החלטה, אשר מבררות האם כל השיקולים הרלוונטיים נלקחו בחשבון במסגרת ההחלטה".
לסיום, סיכמה פרוקצ'יה: "התוצאות של מהלכי החקיקה הללו הם פגיעה עמוקה בערכי היסוד של זכויות האדם, שבירת האמה החברתית ומסגרת העקרונות שבתוכה יכולות להיות מחלוקות".
התרעות פיקוד העורף