המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון אמר היום (שבת) במסגרת כנס לשכת עורך הדין כי "המשימה שלנו היא לתת שירות לממשלה ויש אלפי חוות דעת בשלל נושאים. עובדים עם הממשלה ומוצאים פתרונות. מניעות חוקית היא פרומיל שבפרומיל. גם עכשיו רוצים לקדם תזכיר חוק והתגובה שלנו תוף זמן כדי שנוכל להעמיד משהו עמיד משפטית כדי שתהיה תשתית המשפטית כדי שאנחנו מוכל לעזור לשר להכין רפורמה שהיא עמידה משפטית ומשטרית. ולכן זה לא ׳צדדים נגד׳. אם תהיה עבודה משותפת בסוף אפשר להוביל דברים, גם בנושא עילת הסבירות".
היועמ"שית תוקפת: "רפורמת לוין - פגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים"
דיווח: הנשיא הרצוג גיבש מתווה הידברות בין הממשלה למתנגדי הרפורמה המשפטית
"חובת הסבירות שחלה על הרשות המנהלית מחיבת שקילת השיקולים ומתן משקל המיוחד לכל שיקול, והיא מונעת מהרשות המנהלית לפעול בשרירות לב ולשקול שיקול שהיה אמורה שהיה אמור להינתן לו המשקל הכבד. אבל אם היא תבוטל יצא מוצר מפרך ואבסורדי. רואים את זה הרבה במינויים ובדיני הבחירות. יש חשש מפני הפעלת שיקול דעת של הממשלה המכהנת, לדוגמה רצו להקים ישוב חדש חודש לפני הבחירות ואנחנו חשבנו שזו החלטת פולטי מובהקת והייתה גם הצעה לשנות את מתווה המלגות לאברכים, שמשנה את המוטיבציות ליציאה לעבודה, וגם פה חשבנו שלתת החלטה כזו לפני היא לא טובה", הוסיף.
לדבריו, "גם הדעות השמרניות ביותר לא חושבות שצריך לבטל את עילת הסבירות. גם בית המשפט העליון הטיל על עצמו הגבלות, למשל בכך שקבעה את המתחם ושלא כל החלטה אלא רק אם היא קיצונית וחורגת מהמתחם, שהוא מאוד רחב. אפשר לדבר על דיוקים, על הווליום אבל לבטל באבחת חרב, התוצאה תהיה שבכל הדרגים ניתן יהיה לקבל החלטות, שכל התהליך לא נכון אם לוקחים נקודה אחת קטנה ונותנים לה את כל המשקל. גם ההצעה לייחד את זה לשרים ולדרגים בכירים ושהם לא כפופים יותר לעילת הסבירות זה בעייתי, כי החלטת השר משפיעה המון על חיי היום יום. הממשלה מינתה אותי כדי לשמור על שלטון החוק זכויות אדם ואופייה הדמוקרטית של מדינת ישראל".
בהמשך, התייחס להצעה לביטול עילת הסבירות וההצעה לשימוש בעילות אחרות ואמר כי "ההצעה יש בה הרבה תמימות. הרפורמה המוטיבציה שלה זה התוצאה שלה. המוטיבציה היא כוח בלתי מוגבל והתוצאה תהיה כוח בלתי מוגבל. ואם במקום סבירות יפעילו עילות אחרות כמו עילת הוגנות, אז יבטלו גם את עילת ההוגנות. ואם יפעילו את עילת השוויון אז יבטלו גם את זה".
כמו כן, אמר על הגברת האבטחה סביב היועצת המשפטית לממשלה כי "היועמ"שית מקצוענית ומשפטנית מעולה, יש לה אומץ רב, היא באמת
באה לעבוד עם הממשלה אבל לפעמים צריך להגיד מה אי אפשר. לא נעים לא היות תחת מתקפה אבל אם זה המחיר שאנחנו צריכים לשלם כדי לשמור על שלטון החוק אז אנחנו נשלם אותו״.
"מי שלא שומע ליועץ המשפטי, זה כאילו שהוא מצפצף על החוק"
בהמשך, בפאנל שעסק ב"עצמאות הרשות השופטת והיועצים המשפטיים" במסגרת הכנס, אמר שופט בית המשפט העליון בדימוס, מני מזוז כי ״נקודת המוצא היא עיקרון חוקיות המנהל שהוא אוניברסאלי בכל דמוקרטיה. ברור ששוטר יכול לתת דוח ולא יכול לתת היתר בניה וכך לגבי כל רשות וכדי להבטיח את עיקרון חוקיות המנהל וזה כדי להבטיח שיפעלו במסגרת החוק. ומי שיכול לומר את זה לרשות זה היועץ המשפטי. הוא המשפטן הבכיר ביותר במערכת הציבורית. מה שמחייב זה החוק, לא חוות הדעת של היועץ. חוות הדעת היא המתווכת. ומי שלא שומע ליועץ המשפטי, זה כאילו שהוא מצפצף על החוק".
"כשהוא אומר ׳אני לא מקבל את חוות הדעת שלך׳ זה כאילו הוא אומר ׳אני לא מקבל את החוק׳. כי אם כל רשות יכולה לומר אני מקבלת או לא מקבלת את חוות הדעת של היועץ המשפטי התוצאה תהיה פעילות מחוץ לחוק ואנרכיה. אבל במדינה דמוקרטית בכלל לא מחכים שיהיו כללים. כללים כאלה צריכים במדינות שהממשלה מחפשת כל הזמן להפר את החוק. באנגליה אין חוק כזה שמסדיר ששר שהורשע בפלילים אינו יכול לכהן כשר. באנגליה ראש הממשלה פיטר שר בגלל לא שיווי שיש נגדו חקירה, לא שהוא הועמד לדין. במדינה מתוקנת בכלל לא מחכים לכללים כאלה״, הוסיף.
עו״ד שרון אפק, מנהל מערך יעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, התייחס לטענה שלפיה לעיתים הפרקליטות הצבאית מצרה את הצעדים המבצעיים של צה״ל: ״אני מקווה מאוד שלא פצ״ר ולא יועצים משפטיים ולא יועץ משפטי לממשלה לא יתמנה כמשרת אמון או בהמלצת עסקנים פוליטיים. גם לפי החוק הצבא פצ״ר לא היה כפוף לרמטכ״ל אלא כפוף לחוק. אנחנו יחידה נפרדת, ודבר נוסף שכתוב במסגרת הדין הצבאי עצמו שחוות הדעת של הפצ״ר היא זו שקובעת את המצב המשפטי הקיים. יעוץ משפטי טוב בצבא ובמדינה מבוסס על אמון, שותפות והערכה הדדית. התפקיד למצוא פתרונות משפטיים במסגרת החוק ולהגשים את המטרות של הארגון, אבל מקום שאי אפשר, אז אי אפשר וזה המקרים החריגים שבחריגים. כוח של שר או מפקד ללא כוח מרסן זה מתכונת לאסון״.
נוית נגב: ״העמדה שלי מורכבת כי במסגרת מה שקורה רפורמה מעשים מעשים ממש לפגוע במערכת המשפט שהשוק הפרטי הוא חלק ממנה שתוצאתה היא פגיעה בדמוקרטיה שלנו והחיים כמו שמכירים אותם. אבל צריך לומר ביושר שהמערכת המשפטית לא הייתה קשובה לביקורת ולתיקונם של כשלים. השיח הוא הפתרון. אי אפשר לקיים שיח עם אקדח לרכה. בשביל לקיים שיח כזה התפיסה ששלטה ואולי עדיין שולטת היא שבדירה וחקירה והעברת ביקורת פוגעת באמון הציבור היא שגויה לחלוטין. תיקי נתניהו השפיעו במובן זה שתרמו לחינוך מקדמי של הציבור".
עו״ד ז׳ק חן: ״כאשר מדברים על תפקיד היועמ"ש והיוזמה להגבילו, ישנו פיל בחדר עליו צריך לדון. לא מדובר רק על יועץ שמשקף לקובע המדיניות את הוראות החוק כפשוטם שאז הדברים קלים. יש יועמ"שים שחושבים שתפקידם לפרש את החוק באופן צר על פי משמעותו הברורה. יש כאלה שבאופן רחב כשהם יוצקים לתוכו פרשנות על פי הערכים ותפיסות העולם שלהם. המתח נמצא בתווך. בפרשנות רחבה של החוק, היועמ"ש משקף את המצב החוקי למקבל ההחלטות על פי תפיסתו הערכית. זו מושגת תוך שימוש באיזון בין כלים תוך מתן עדיפות וסדרי חשיבות לאלה על פני אלה. ההנחה לפיה היועמ"ש מפרש את החוק ומשקף אותו לדרג הנבחר או מטעמו בצורה ניטרלית היא שגויה".
"מכיוון שיש מתח כזה, הוויכוח על גדר תפקידו של היועמ"ש הוא לגיטימי. לכן אנחנו חייבים לדבר עליו. אלה שלא ישנים בלילה בגלל מה שנראה להם הפיכה שמשנה סדרי עולם ובאה להרוס - חייבים להבין שיש צד שני שבאמת ובתמים מאמין שצריך לשנות על מנת לשפר ולא על מנת לחלץ נאשם ממשפט. הצד האחר צריך להבין ולהכיל את החרדות שנובעות מהמהירות והכמות של השינויים המוצעים וההשפעה הדרמטית שלהם על אופי המשטר. רק כאשר יבינו אלה את אלה נוכל להתקדם ולקיים הדברות. אני אופטימי משום שאין לנו ארץ אחרת ומשום שאין שום ברירה אחרת״, סיכם.