הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) התכנסה היום (רביעי) לדיון בנושא משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי - ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2027 התשלומים של המוסד לביטוח לאומי צפויים להיות גבוהים מהתקבולים ובשנת 2044 קרן המוסד לביטוח לאומי צפויה להתרוקן לחלוטין.
בשנת 2015 ממשלת ישראל קיבלה החלטה לגבש תכנית לטיפול בגרעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, אך היא טרם בוצעה. לבקשת יו"ר הוועדה, המועצה הלאומית לכלכלה התחייבה לקיים דיונים מעמיקים בנושא המוסד לביטוח הלאומי לאחר העברת התקציב.
לפי הדוח האקטוארי המלא של המוסד לביטוח לאומי, העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים ל-68 תדחה את אזילת קרן המוסד לביטוח לאומי בכ-10 שנים לשנת 2053. במשרד מבקר המדינה טוענים כי על הממשלה לבחון דרכים להתמודדות עם העלייה בתוחלת החיים של גברים ונשים שתהייה בת-קיימא. העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם.
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי: "אם הביטוח הלאומי יגיע לחדלות פירעון תהיה פה קטסטרופה חברתית וכלכלית במדינה. התרוקנות הקופה בשנת 2044 תוביל לפגיעה חמורה בחוסן החברתי. ממשלות ישראל לאורך הדורות נושאות באחריות לחיסול המוסד לביטוח לאומי. זה יהיה אסון לכל אזרחי ישראל וזה פשוט מרתיח אותי. מטריד אותי שאין תוכנית ממשלתית כוללת. הייתה החלטת ממשלה בשנת 2015 לבחון את התוכנית ומאז לא קרה כלום. חמישית מתקציב המדינה הולך למימון של הביטוח הלאומי".
"העלאת גיל הפרישה היא תרופה זמנית אך לא פתרון לטווך הארוך" אמר עו"ד יצחק סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, "בשנים הקרובות יהיו שינויים דמוגרפיים משמעותיים הן בהזדקנות האוכלוסייה והן בשינויים תעסוקתיים. בשנים הקרובות תשלומי הריבית ופירעונות הקרן לא יוכלו להירשם ולשמש כחלק מהכנסות המדינה ומשרד האוצר ייאלץ להזרים כסף למוסד. משרד האוצר ייאלץ להמשיך לרשום את הוצאות החזר הריבית והקרן בתקציב המדינה ולשלם אותן. אולם, שלא כמו בעבר, סכומים אלה לא יחזרו ויירשמו בצד ההכנסות של תקציב המדינה וייווצר גידול בפער בין הכנסות להוצאות בתקציב המדינה".
במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הגרעון האקטוארי הוא נושא משמעותי ויש לקיים דיון מעמיק ואמיתי לגביו ברמה הממשלתית והציבורית. אלעד זכות מהמוסד לביטוח לאומי: "דבר חיוני מבחינת תפיסתנו הוא לא רק האיתנות הפיננסית אלא עצמאותו של המוסד כנפרד ממוטיבציות ממשלתיות והבטחת זכויות לכלל תושבי המדינה בדורות הבאים. לא רק קצבאות קיום ועוני בליבתנו אלא גםמ קצבאות אוניברסליות שמצאנו כי הן תורמות להפחתת עוני ואי שוויון".
באגף התקציבים באוצר טוענים כי הם מעבירים מדי שנה כ-70 מיליארד שקלים לכיסוי על ההוצאות של המוסד לביטוח לאומי. דניאל בלנגה מאגף תקציבים באוצר: "מתוך התקציב שמשרד האוצר מעביר, 50 מיליארד שקלים הם במסגרת התחייבות המדינה ועוד 20 מיליארד שקלים הולכים לתשלומי ריבית על הגירעון". לטענת בלנגה: "מערכת ביטחון סוציאלי היא עניין מאוד מורכב ויש לכך מודלים שונים בעולם. אנחנו בוחנים האם יש צורך לעשות שינויים במודל הקיים".
תגובת הביטוח הלאומי לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה: "איתנותו הפיננסית ועצמאותו של הביטוח הלאומי היא אבן יסוד בישראל. תושבי המדינה, שילמו כל חייהם ביטוח לאומי והם רוצים לדעת שביום שבו הם יצטרכו סיוע סוציאלי, המדינה תהיה שם בשבילם. זוהי המהות של הביטוח הלאומי המייצג יותר מכל את הערבות ההדדית בחברה, את הסיוע לחלש ולנזקק והענקת מזור וסעד המהווים קרקע מתחת לרגליים של מי שזקוק לכך. הביטוח הלאומי הוא גוף עצמאי האמון על סיוע וייעוץ לממשלה בעניינים חברתיים וכך הוא ראוי להישאר".