ישיבת הממשלה התכנסה הבוקר (שישי) במשרד ראש הממשלה בשנית, ואישרה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2023-2024. זאת, לאחר שהישיבה על התקציב, שנערכה במהלך הלילה, הסתיימה ללא הסכמות. לפי החלטת הממשלה, תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקלים וב-2024 על כ-513 מיליארד שקלים.
לאחר הישיבה הלילית: ישיבת הממשלה על התקציב התפזרה ללא הסכמות
לקראת התקציב: הושגה הסכמה על תכנית רב שנתית למערכת הביטחון ולצה"ל
לאחר אישור התקציב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר: "אזרחי ישראל, הקמנו יחד ממשלה לפני פחות מחודשיים, ולכל אחד מהשותפים בממשלה יש תוכניות עבודה גדולות ורחבות. היום הזה עשינו צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון. היום העברנו בממשלה תקציב דו שנתי ותוכנית כלכלית וזהו צעד טוב למדינת ישראל, טוב לכלכלת ישראל וטוב לאזרחי ישראל".
"בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. הגשנו תקציב מרוסן ואחראי ועמדנו במסגרות התקציב כפי שהצבנו לעצמנו, כנדרש בעת הזאת במים הסוערים של הכלכלה העולמית. התקציב הדו שנתי מוטה צמיחה ותשתיות וזה יסייע בעזרת השם לשמירה על התפתחותה של מדינת ישראל ותיחזוק יציבותה של הכלכלה הישראלית.
בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסייה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. בתקציב הקרוב יש בשורות חשובות לאזרחים הנאנקים תחת הנטל, ועם זאת הצבנו חזון שיחזק את האיתנות הפיננסית של מדינת ישראל. אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל ואני גאה בתוצאה שהבאנו".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הוסיף כי "הבאנו היום תקציב אחראי ותוכנית כלכלית רחבה ומשמעותית שתאיץ את הצמיחה ותקדם את הכלכלה הישראלית. התמקדנו בהורדת יוקר המחיה והפיכת המשק הישראלי לתחרותי עוד יותר - באמצעות שורת צעדי עומק הכוללים השקעות משמעותיות בתשתיות, תחבורה ואנרגיה, יחד עם קידום חוק תשתיות לאומיות שיחתוך בבירוקרטיה המעכבת פרוייקטי ענק, הסרת חסמים בתחום הדיור, צמצום בירוקרטיה לעסקים ושיפור השירות לאזרח – צעדים שיתרמו ישירות לשיפור איכות החיים של כל אזרח"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש עוד: "אני מבקש להודות לשרות ולשרים, ולכל אלו שעזרו במאמץ, לצוותים המשפטיים ולצוותים המשרדיים. אבל מעל הכל ולפני הכל, לשר האוצר. הייתי בתפקיד הזה, זה לא תפקיד קל, ואתה עמדת בפרץ, כדי למנוע פריצה - וזה חשוב".
"אנחנו רוצים להראות שהמסורת שיצרנו כאן במדינת ישראל, של כלכלה חופשית עם אחריות פיסקאלית ומוניטרית, ותיאום בין הדברים, ועצמאות הבנק, אלו הדברים שעומדים לנו בכל עת, ובמיוחד בעת הזאת. אני חושב שהתקציב הזה עושה את זה, והוא עושה את זה גם על רקע נתוני מאקרו כלכליים מהטובים ביותר שאני זוכר בכל שנותיי בתפקיד", אמר, והוסיף: "כלכלת ישראל חזקה, היא איתנה. עם התמיכה הגורפת הזאת של שרי הממשלה היום, היא חזקה יותר".
ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו עם השר לביטחון לאומי כי התקבלו דרישות הליבה שלו, והמשרד לביטחון לאומי יקבל תוספת תקציב של תשעה מיליארד שקלים מתקציב המדינה. לפי ההסכם, התוספת תאפשר בעוד מספר חודשים להתחיל להקים את המשמר הלאומי, לגייס אלפי שוטרים, יותר מ-1,200 סוהרים ומאות לוחמי אש ולהעלות את משכורות השוטרים בשנה הקרובה, בסכום של 400 מיליון שקלים ו-100 מיליון שקלים מענקים לשוטרים. בנוסף, יוקצו 150 מיליון ש"ח להעלאת שכר הסוהרים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר לאחר החתימה: "אדוני ראש הממשלה אני מודה לך, עשינו היום דבר גדול. תודה לך. בשורה עצומה לשוטרים, לעם ישראל ובעזרת השם שנצליח להחזיר את הביטחון האישי לעם ישראל. הישג גדול למדיניות הביטחון האישי. זה לא קורה תוך יום, התקציב יגיע תוך כמה חודשים טובים, אבל נקווה שבסיומם נתחיל בתהליך אדיר שמחזיר את הביטחון ואת המשילות".
משרד הבריאות הגיע להישגים משמעותיים בתקציב המדינה, ובין ההחלטות היו: הגדלת התוספת הדמוגרפית לקופות החולים, הגדלת התוספת השנתית לסל הבריאות, תוספת תקציב לתוכניות מניעה ושירותים וצרכים נוספים, תכנית מיטות רב שנתית למערכת האשפוז הכללית שתכלול תוספת של 1500 מיטות אשפוז כלליו לצד הקצאת של 280 מיטות למרכזי השיקום החדשים הצפויים להיפתח.
כמו כן סוכם על הרחבת הרפורמה בהיצע כוח האדם במערכת הבריאות על מנת להמשיך ולהרחיב את מספר לומדי הרפואה, הסיעוד ומקצועות הבריאות והרחבת תכניות לחיזוק כוח האדם בפריפריה. ועל התחלת יישום וועדת חדשנות בבריאות בהובלת משרד הבריאות והאוצר זאת לצד חקיקת חוק מהפכת המידע לניוד מידע על ידי המטופל.
הישג נוסף היה לשר התקשורת שלמה קרעי בחוק ההסדרים: גידול של כ-15% בבסיס התקציב ותוספת של כ-20% מחוץ לתקציב לטובת פרוייקטים ייחודיים, בין היתר, מוגנות ילדים ונוער ברשת, קרן ליוצרים צעירים בפריפריה ועוד. לשם כך, יוקצו 60 מיליון שקלים תוכנית לעידוד התחרות בתחום החדשות והאקטואליה.
במסגרת הדיון על התקציב בעניין מערכת החינוך, אושר כי השלב הראשון של תוכנית חינוך חינם לגילאי 3-0 תצא לדרך, ובשעה זו לפי ההסכם, החינוך חינם בגילאי 3-2. בנוסף, בעקבות אישור התקציב, ארגון המורים הודיע על חידוש העיצומים החל מיום ראשון הקרוב.
בעניין משרד התרבות והספורט, אחרי מו"מ ארוך ואינטנסיבי של שר התרבות והספורט מיקי זוהר עם שר האוצר ואנשי משרדו, אושר בממשלה תקציב משרד התרבות והספורט, בתוספת תקציבית חסרת תקדים של מיליארד שקלים. הטוטו עובר לאחריות משרד התרבות והספורט ותקציבי הסכמי השיווק לקבוצות יוכפלו. מדובר בגידול התקציבי הגבוה ביותר בתולדותיו של משרד התרבות והספורט מיום הקמתו, שמטרתו להביא לשורה של הישגים גדולים גם בתרבות וגם בספורט.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה! אני גאה לעמוד במשימתי הראשונה - להגדיל את תקציב משרד התרבות והספורט בצורה משמעותית וחסרת תקדים. ברוך ה׳ אנחנו מביאים לעידן חדש בעולמות התרבות והספורט בישראל. אני מודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשיו ולרוה"מ בנימין נתניהו וכמובן לאגף התקציבים שתמך בבקשתי, אני שמח מאוד שכולם הבינו את החשיבות הגדולה לקידום עולם התרבות והספורט של כולנו".
גם שר המורשת עמיחי אליהו הצליח להוסיף ואף להכפיל את ההשקעה הממשלתית בתחומי האחריות של משרדו. תקציב משרד המורשת לשנים 23-24 יעמוד על מעל חצי מיליארד שקלים והוא התקציב הגדול ביותר שהושקע בתחום המורשת מאז הקמת המדינה. סעיפי התקציב של המשרד כוללים את פיתוח תשתיות המורשת, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות.
בנוסף, באוצר סוכם על תוספת תקציבית משמעותית למשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי, בראשות השר יצחק וסרלאוף. התקציב הכולל, העומד על סך שני מיליארד שקלים לשנתיים, מהווה עליה משמעותית ביחס לשנים קודמות וביחס למשרדי הממשלה האחרים. במסגרת ההסכם עם האוצר, סוכם כי יוקצו עשרות מיליוני שקלים מידי שנה בערים המעורבות ובשיקום השכונות שנפגעו ממסתננים, בין היתר בטיפול בגורמים הסביבתיים שיוצרים את הפגיעה בשכונות, כגון טיפול בבתי בושת ובדרי הרחוב כדי להחזיר את הסדר לשכונות. כן יינתן מענה לצורך מוכנות לשעת חירום בערים המעורבות לטיפול בחוסן הקהילתי במצב חירום.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף: "הסיכום שהושג עם האוצר היה לאחר מאבק עיקש, אבל הצלחנו לקבל תקציב משמעותי שלא היה בעבר, כדי להעניק הזדמנות לתנופה אדירה לצמיחה כלכלית לרווחת תושבי הנגב והגליל. התקציב יאפשר הגדלת הסיוע לאוכלוסיות הצעירים והוותיקים, התמודדות עם איומי בטחון בהתיישבות ובערים המעורבות ותקציב מיוחד להתיישבות הצעירה. הבטחנו ועכשיו בעזרת השם נקיים ונניף את הדגל כפי שהתחייבנו לפני הבחירות בנגב ובגליל.
בעוד כחודש, ב-23 למרץ, תונח הצעת חוק התקציב לקריאה ראשונה והכנה בכנסת. ב-29 למאי יהיה דיון על אישור סופי של התקציב בקריאה שניה ושלישית בכנסת.
בפתח הישיבה, שר התיירות חיים כץ הודיע כי הוא לא משתתף בישיבת הממשלה, ואם תתקיים הצבעה הוא לא ישתתף בה. "מצפים להסרת סעיף המע"מ ותקציב שיאפשר להוציא לפועל מדיניות", מסרו בלשכתו. לדבריו, עם התקציב המוצע אפשר לסגור את המשרד ב-2023.
מוקדם יותר, אושר בתקציב תוכנית רב שנתית למערכת הביטחון ולצה"ל, במסגרתה יוסדרו נושאים הקשורים לשירות החובה, התעצמות והתחמשות צבא ההגנה לישראל, מודל שירות הקבע, שכר אנשי הקבע והפנסיות.