מליאת הכנסת מתכנסת היום (שני) כשעל סדר היום הצעות חוק הנבצרות ופסקת ההתגברות, שיעלו הערב לקריאה ראשונה. לקראת ההצבעה שוחחתי עם ראש המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי וסגנית נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה, פרופ' אסנת עקירב, כדי להבין מהי פסקת ההתגברות ומדוע היא שנויה במחלוקת?
בקואליציה סוכם כי פסקת ההתגברות תעלה לקריאה ראשונה השבוע
הסערה הפוליטית הבאה? חוק הנבצרות אושר בוועדה המיוחדת
"פסקת ההתגברות נועדה במקור לתת תוקף בדיעבד לחקיקה נפסלה על ידי בית המשפט בגין סתירה לחוק יסוד" מסבירה פרופ' אסנת עקירב. "מאז הפעם הראשונה בשנת 1994 שפסקת ההתגברות התווספה באופן חריג ותוך בחינה מדוקדקת לחוק יסוד: חופש העיסוק, ההצעות החוזרות ונשנות להחיל אותה על מנעד רחב של חוקים היא דוגמא מוחשית למצבו הרעוע של מערך האיזונים והבלמים במשטר הישראלי".
פרופ' עקירב מציעה להאיר את הזרקור גם על ההיבטים הדמוקרטיים של הפרדת רשויות ולא רק להיצמד לפלפול המשפטי גרידא. "בעשור האחרון נעשים ניסיונות כמעט בכל כנסת לחוקק את פסקת ההתגברות ומנמקים זאת בכך שהיא פועלת גם במדינות מערביות אחרות" מסבירה עקירב. "מה שהמחוקים מעדיפים לשכוח הוא, שבאותן מדינות קיים איזון בין הרשויות וחוקה מגובשת שמעגנת את הטיפול במצבים חריגים כגון סתירה בין שני ערכים או פגיעה בזכויות. אין לראות בפסקת ההתגברות כעוד חלק בפאזל, דבר שמאפיין את שיטת המשטר שנהוגה בישראל בהיעדר חוקה, שנועד לקדם חקיקה בנושא ספציפי או פרסונלי מבלי לדאוג לאינטרס של הכלל שלשמו נועד חוק יסוד".
פרופ' עקירב מממשילה את פרטי הרפורמה המשפטית הנוכחית לשיטת תלאי על תלאי. "הרפורמה לוקחת מרכיב מסוים כמו בחירת השופטים על ידי הרשות המבצעת ממדינה אחת, מרכיב אחר דוגמת היעוץ המשפטי ממדינה שניה ומרכיב שלישי כמו פסגת ההתגברות ממדינה אחרת" היא מציינת. "כפי שחוק בחירה ישירה לא עמד במבחן הזמן מאחר והמשטר בישראל איננו נשיאותי, גם פסקת ההתגברות הינה רק רכיב אחד שעומד במנותק לתיקון שלם יותר שנדרש בשיטת המשטר הישראלית החלשה ממילא".