פרופ' עקירב מציעה להאיר את הזרקור גם על ההיבטים הדמוקרטיים של הפרדת רשויות ולא רק להיצמד לפלפול המשפטי גרידא. "בעשור האחרון נעשים ניסיונות כמעט בכל כנסת לחוקק את פסקת ההתגברות ומנמקים זאת בכך שהיא פועלת גם במדינות מערביות אחרות" מסבירה עקירב. "מה שהמחוקים מעדיפים לשכוח הוא, שבאותן מדינות קיים איזון בין הרשויות וחוקה מגובשת שמעגנת את הטיפול במצבים חריגים כגון סתירה בין שני ערכים או פגיעה בזכויות. אין לראות בפסקת ההתגברות כעוד חלק בפאזל, דבר שמאפיין את שיטת המשטר שנהוגה בישראל בהיעדר חוקה, שנועד לקדם חקיקה בנושא ספציפי או פרסונלי מבלי לדאוג לאינטרס של הכלל שלשמו נועד חוק יסוד".
פרופ' עקירב מממשילה את פרטי הרפורמה המשפטית הנוכחית לשיטת תלאי על תלאי. "הרפורמה לוקחת מרכיב מסוים כמו בחירת השופטים על ידי הרשות המבצעת ממדינה אחת, מרכיב אחר דוגמת היעוץ המשפטי ממדינה שניה ומרכיב שלישי כמו פסגת ההתגברות ממדינה אחרת" היא מציינת. "כפי שחוק בחירה ישירה לא עמד במבחן הזמן מאחר והמשטר בישראל איננו נשיאותי, גם פסקת ההתגברות הינה רק רכיב אחד שעומד במנותק לתיקון שלם יותר שנדרש בשיטת המשטר הישראלית החלשה ממילא".