לפי שעה מסתמן כי רוטמן ייתן הזדמנות נוספת לפתיחת המשא ומתן על פרטי הרפורמה המשפטית, ואם גם מאמץ זה ייכשל – הוא צפוי כאמור לאמץ את המלצותיו של פרופ' יובל אלבשן, לפחות בכל הנוגע בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.
פרופ' אסנת עקירב, סגנית נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה, הסבירה אתמול בשיחה עם מעריב את הבעייתיות של פסקת ההתגברות: "פסקת ההתגברות נועדה במקור לתת תוקף בדיעבד לחקיקה נפסלה על ידי בית המשפט בגין סתירה לחוק יסוד", אמרה. "מאז הפעם הראשונה בשנת 1994 שפסקת ההתגברות התווספה באופן חריג ותוך בחינה מדוקדקת לחוק יסוד: חופש העיסוק, ההצעות החוזרות ונשנות להחיל אותה על מנעד רחב של חוקים היא דוגמא מוחשית למצבו הרעוע של מערך האיזונים והבלמים במשטר הישראלי".
פרופ' עקירב מציעה להאיר את הזרקור גם על ההיבטים הדמוקרטיים של הפרדת רשויות ולא רק להיצמד לפלפול המשפטי גרידא. "בעשור האחרון נעשים ניסיונות כמעט בכל כנסת לחוקק את פסקת ההתגברות ומנמקים זאת בכך שהיא פועלת גם במדינות מערביות אחרות" מסבירה עקירב. "מה שהמחוקים מעדיפים לשכוח הוא, שבאותן מדינות קיים איזון בין הרשויות וחוקה מגובשת שמעגנת את הטיפול במצבים חריגים כגון סתירה בין שני ערכים או פגיעה בזכויות. אין לראות בפסקת ההתגברות כעוד חלק בפאזל, דבר שמאפיין את שיטת המשטר שנהוגה בישראל בהיעדר חוקה, שנועד לקדם חקיקה בנושא ספציפי או פרסונלי מבלי לדאוג לאינטרס של הכלל שלשמו נועד חוק יסוד".