אז הטריק החדש, שמחליף את השטיק הקודם, זה ״תנו לנו רק שני שופטים עכשיו״, ועל כל השאר נדבר אחרי החגים. התשובה האפשרית היחידה לרוטמנים צריכה להיות: תשכחו מזה. כי אסור ליפול לספין הזה.
אסור להשלים עם העובדה שבמדינה נטולת חוקה, שאין בה הפרדת דת ומדינה, שאין בה אף בלם ושום איזון, שיש בה רק בית פרלמנט אחד והוא אסקופה נדרסת של הממשלה, שאין לה שום מחויבות לאמנת זכויות בינלאומיות ואין בה ממשל פדרלי ואין בה מסורת דמוקרטית או ״משפט מקובל״ ויש בה רק משפחה אחת שמטרללת מדינה שלמה - אסור שיהיה בה אפילו מינוי פוליטי אחד לבית המשפט העליון.
הנה רשימה חלקית של חוקים שנמצאים בשלב כזה או אחר של חקיקה/הטרלה: חוק הנבצרות, חוק התרומות/מתנות, חוק דרעי, חוק צרפתי, חוק הג׳ובים (אמסלם), חוק החסינות לראשי רשויות, מאמץ להשתלט על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכפפת מח״ש לשר המשפטים, חוק איסור הקלטות, הסרת ההגבלות על מינוי דירקטורים, מינוי יועמ״ש ופרקליט מדינה ללא שום הליך סדור או תנאי סף, וכו׳ וכו׳.
את הדוגמה הקלאסית למה שעוד צפוי לנו כאן קיבלנו אתמול, כשהצעת חוק שמקננת במסתרים בחודשים האחרונים בצבצה פתאום על ידי הח״כ האלמוני אליהו רביבו: למה שיו״ר ועדת הבחירות המרכזית יהיה שופט עליון? בואו נעשה שגם אותו תמנה משפחת המלוכה. אם כבר מחסלים את הרשות השופטת, אז עד הסוף.
להצעה המטורפת הזו נמצאו עד מהרה מליצי יושר, שיצקו לתוכה אידיאולוגיה: הרי מן המפורסמות הוא שמ״מ נשיאת העליון לשעבר, השופט חנן מלצר, ״גנב״ לליכוד מנדט בבחירות כלשהן. אז אנחנו נפסיק את הנוהג הנפסד הזה עם השופטים העליונים ונמנה יו״ר ועדת בחירות ״בראש שלנו״.
הסערה שקמה מיד עוררה מישהו שיורה לאותו רביבו לגנוז, בשלב הזה, את הצעת החוק שלו. אז רביבו גנז. שימו לב לדפוס הקבוע: זה תמיד ח״כ אלמוני כלשהו, שאיש לא שמע עליו קודם, שמבליח עם ההצעות המשוגעות והמחוצפות ביותר: עמית הלוי משפיל את עצמו ומורח לעצמו אות קלון על המצח עם ההצעה המושחתת שתלבין את מאות אלפי הדולרים שנתן הבן דוד לביבי נתניהו. רביבו מביא את ועדת הבחירות. ביסמוט מסכל את ההקלטות. חבורה גדולה כל כך של חנפים, עבדים נרצעים, סחבות נגררות לרגליה של משפחה אחת. מכמיר לב.
והכי חשוב: אסור לתת לה שליטה על מינוי נשיא העליון ואסור לגעת בשיטת הסניוריטי, שמשאירה את השופטים בלתי תלויים בדרג הפוליטי. כי זהו שם המשחק: כשיש רק שתי רשויות (כמו אצלנו), עצמאותה של הרשות השופטת היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. היא ציפור הנפש שלנו. עליה נסכים ליהרג, ולא לעבור. תודה.
התרעות פיקוד העורף