המאבק נגד ובעד הרפורמה המשפטית, שחוצה בימים אלה את החברה הישראלית, הצליח לגרום בשבועות האחרונים לקרע גם בתוך משפחות, שחלוקות על הנושא. לעתים הוויכוח הקשה הזה אף הוביל לניתוק קשר בין חברים במשפחה. כך למשל מני מגבעתיים מספר שהוא ובן דודו איציק, ש”גדלו כמו אחים”, חוו בשבועות האחרונים קרע ביחסים ביניהם על רקע הסוגיה. “לאורך השנים היינו החברים הכי טובים”, הוא מספר. “דיברנו על הכל. הוא היה האדם שהכי קרוב אליי. אומנם תמיד אני נטיתי יותר לשמאל־מרכז והוא יותר לימין־ימין קיצוני, אבל הדיונים בינינו היו ענייניים, מכבדים ולא מתלהמים. ללא צעקות או קללות. אפילו צחקנו זה על הדעות של זה, ברוח טובה”.

אלא שלאחרונה הדברים השתנו במהלך מפגש בין השניים בזמן שבחדשות נשמע דיווח על המהומות בחווארה, שעורר ביניהם ויכוח. "הטונים התגברו, ואז התחלנו לריב גם על הרפורמה", אומר מני. "איציק אמר שחובה לעשות רפורמה מלאה, ואני טענתי שאנחנו הופכים לדיקטטורה. הוא אמר שמי שמשתתפים קבוע במחאות והולכים להפגין בכל שבת לטובת הדמוקרטיה - הם ‘עוכרי ישראל’ וצעק שאסתלק מהבית שלו. חשבתי שהוא צוחק, כי בכל זאת, הוא החבר הכי קרוב שלי, אבל הוא היה רציני והמבט שלו בעיניים הבהיל אותי, אז הלכתי”.

המחאה בעד הרפורמה המשפטית (צילום: אריק מרמור)
המחאה בעד הרפורמה המשפטית (צילום: אריק מרמור)

ניסית לדבר איתו אחרי התקרית?
“יום למחרת צלצלתי אליו והוא לא ענה, אז הלכתי אליו הביתה בערב, בשעה שאני יודע שהוא בטוח שם. דפקתי בדלת, הוא לא פתח לי, אבל אני יודע שהוא היה בבית כי שמעתי את הטלוויזיה. צלצלתי לאשתו והיא אמרה שהוא לא רוצה כרגע שום קשר איתי. היא אמרה שהוא לא מדבר גם עם חברים אחרים שלו שמתנגדים לרפורמה. איך בנאדם הכי קרוב אליך מחליט למחוק אותך בגלל דעה פוליטית נגדית?”

ומה יהיה לדעתך ביניכם בעתיד כשהרוחות יירגעו?
“אני לא יודע. אני מבחינתי מוכן לקבל אותו עם דעות מנוגדות לשלי, אבל לא מקובל עליי הדיבור הזה של ‘עוכרי ישראל’ כי אני לחמתי בצבא בדיוק כמוהו. הגנתי על המדינה ואני מוכן למות למען המדינה בדיוק כמוהו. זה שאני חושב אחרת ממנו הופך אותי לפחות ישראלי? אפשר לדבר ולנהל דיון ולהתווכח, אבל הוא חצה כל קו אפשרי. הוא כבר הודיע לאמא שלו שאם אני בא לארוחת פסח, הוא לא מגיע. בגלל שאני לא רוצה להעמיק את הקרע, הפעם אעשה את החג עם אשתי והילדים לבד. בעתיד אולי הוא יירגע, אבל את הדבר הזה אני לא אשכח לו אף פעם, גם אם אנסה לסלוח לו. מרגע שהעניין הזה קרה אני לא מצליח לישון בלילה. לא איבדתי בן דוד ולא איבדתי חבר - איבדתי אח”.

"העובדה שיש חלק מהעם שלא מוכן לקבל את העובדה ש־64 מנדטים ניתנו לממשלה הזאת - מעידה שהם לא מפגינים למען הדמוקרטיה אלא למען הדיקטטורה", אומר איציק מצדו. "נתניהו הוא ראש הממשלה הכי טוב שידעה המדינה, ואם בן דוד שלי לא רואה את זה, הוא עיוור. הוא ניסה לדבר איתי, אבל אני לא מעוניין. אני לא רוצה שום קשר איתו עד שהוא יבוא ויבקש סליחה על שדיבר ככה על הימין. לא יודע מה יהיה בהמשך".

לא אפיזודה חולפת

אלי מפתח תקווה מספר כי לא דיבר עם אחותו כבר חודש מאז שהשניים נקלעו לעימות על הנושא בארוחת שבת. “כשנושא הרפורמה עלה בשיחה, אחותי התחילה לספר על מה שחוותה בהפגנות”, הוא מספר. “אחינו הגדול העיר לה שתפסיק, אבל היא השתלחה במצביעי ימין, קראה לנו ‘ביביסטים עיוורים’. ניסינו להסביר את הצד שלנו, אבל בשלב מסוים היא פשוט קמה מהשולחן וניתקה כל קשר. בתחילה ההורים ניסו לפייס כי אנחנו משפחה, אבל אז הם הבינו שכרגע עדיף לשחרר”.

אבי צדקה (צילום: ולרי בלגבסקי)
אבי צדקה (צילום: ולרי בלגבסקי)

באיזה סוג של בית גדלתם מבחינה פוליטית?
“גדלנו בבית ימני, הורים שעלו מפרס ועיראק ותמכו בבגין. ינקנו מקטנות את אהבת הארץ ואת החשיבות שלה לעם היהודי. כשגדלנו והתחלנו לגבש כל אחד את עמדתו, אחותי גיבשה דעה שמאלנית יותר, שהלכה והתחזקה אחרי רצח רבין”.

לגיטימי שכל אחד יחזיק דעה משלו, לא?
“נכון, אבל צריך לכבד ולהכיל גם צד שחושב אחרת ממך. כאשר הפרסומים על הרפורמה המשפטית החלו לתפוס כותרות, כל אחד שיתף את פרשנותו ודעותיו ללא שום פגיעה באחר, עד שאחותי החלה לקחת צד אקטיבי במחאה והביאה את רוח ההפגנות מהרחוב הביתה. הוויכוחים הפכו קולניים יותר והרבה פחות נעימים כאשר הנושא עלה. בעקבות זאת הקשרים התרופפו ונותק הקשר. בהתחלה חשבנו שזאת תהיה רק אפיזודה חולפת, אבל ככל שהזמן עבר, דעותיה נעשו נחרצות יותר וגם שלנו”.

ניסית להבין את הצד שלה?
“קשה לי להבין איך אדם שכל חייו הרגיש שלא מייצגים אותו ואת משפחתו – יכול להתנגד לרפורמה כזאת. אני לא יודע מה יקרה בעתיד. אם היא תתנצל, אולי אהיה מוכן לסלוח. מקובל עליי שיהיו לה דעות מנוגדות לשלי, אבל היא לא מוכנה לקבל שיש אנשים עם דעות מנוגדות לשלה. היא בחרה בהתלהמות ולא בשיח”.

אז לא תשבו באותו שולחן בליל הסדר הקרוב?
“הפעם כל אחד יעשה את ליל הסדר בביתו עם משפחתו המצומצמת כדי להימנע מאי־נעימויות מיותרות”. “לאחרונה פגשתי קרוב משפחה שלי, איש מדהים, מלח הארץ, אדם שאין לי שום מילה רעה לומר עליו, ועם סולם ערכים די דומה לשלי”, מספר אוהד בלוה מהוד השרון, לשעבר מאמן נבחרת ישראל בסיף וכיום עובד בחברת סייבר. “בעקבות המפגש פתחנו קבוצת וואטסאפ משפחתית, ובה נוצר ויכוח ביני לבין אותו קרוב משפחה ובנו, שהם תומכי הרפורמה. מהר מאוד השיח התחיל להתלהט בקבוצה. אותו קרוב משפחה, שככל הנראה הרגיש מותקף, כתב משהו בסגנון: ‘מי שלא חושב למען ארץ ישראל ולא תומך ברפורמה, מבחינתי הוא בוגד’. עניתי לו: ‘מבחינתי, אם לבחור בך או במדינה - אני בוחר במדינה’. הוא עזב את הקבוצה, ומאז כמעט שלא דיברנו. הוא ביקש שלא אשלח לו יותר הודעות. הוא איש מדהים ואני אוהב אותו, אבל אני לא יכול להיפגש איתו בלי לדבר על פוליטיקה. גם עם הבן שלו אני לא מעוניין לדבר”.

טל יעקב (צילום: פרטי)
טל יעקב (צילום: פרטי)

איך המשפחה הגיבה?
“ניסו להרגיע אותי. בת דודה שלי ובת דודה שלו כתבו לי בפרטי שהן בהלם מהשימוש שלו במילה ‘בוגד’”.

אלימות מילולית

“יכול להיות שלא ניפגש כולנו בליל הסדר בגלל המחלוקות שנוצרו בינינו בעקבות כל הבלגן הפוליטי", אומר טל יעקב, 27, מוזיקאי מגבעתיים, שעל רקע הרפורמה נוצר קרע בינו לבין בני דודיו. “בגדול אני בעד הרפורמה. עד לאחרונה אני ובני דודים שלי היינו נפגשים פעם בשבוע לפחות, לפעמים אצלי בבית, לפעמים בבתים שלהם. אלה בני דודים שהייתי קרוב אליהם ממש. תמיד היינו מדברים בינינו על כל מיני דברים, חולקים חוויות, אבל פוליטיקה מעולם לא הייתה חלק מהשיח שלנו".

מה קרה עכשיו?
"הסיטואציה במדינה חייבה אותנו לדבר גם על פוליטיקה. במפגש בינינו לפני כשבוע וחצי אחד מבני הדודים העלה את הנושא, כל אחד אמר את דעתו, הדעות שלהם היו הפוכות משלי. בסופו של דבר זה התגלגל להרמת קול. הם לא אהבו שאני חושב שונה מהם. גם אני הרמתי קול, כל אחד צעק על השני, זה הידרדר למצב של אלימות מילולית. הלכתי משם, נפרדנו, אבל לא חשבתי שזה יגיע למצב שלא נדבר. אחרי המפגש הזה כבר לא היו הודעות, טלפונים, כלום. היום אני מבין בדיעבד שהרמת הקול משני הצדדים הייתה מיותרת. היינו בקשר מאוד טוב, ופתאום כלום. ממפגש אחד שבו עלה נושא הפוליטיקה הגענו למצב שלא מדברים בכלל בגלל דעות הפוכות".

איך אתה מרגיש עם המצב שנוצר?
“לא קל לי. ניסיתי כמה פעמים לשלוח הודעות לשני בני דודים, אבל כשראיתי שאין מענה, הרמתי ידיים. אני מקווה שעוד מעט כל הפוליטיקה הזאת תיגמר ונחזור להיות יחד. אני מאוד אוהב את בני הדודים שלי, ומקווה שבקרוב נחזור להיות כמו פעם. אני גם מקווה שאנשים בכלל לא יגיעו למצב של סכסוכים או אלימות בגלל פוליטיקה".

"גם אצלנו המצב הפוליטי נכנס לתוך המשפחה", אומר אבי צדקה, 30, מומחה בתחום הדיגיטל, מבת ים. "זה היה תהליך. בשגרה אנחנו נפגשים אחת לשבוע אצל סבא וסבתא. כשהשיח הפוליטי התחיל, הוא תפס 20% מהשיחה. לאחרונה כבר 90% מהשיחות שלנו היו על פוליטיקה. זה הביא למצב שאנשים הרימו את הקול, אחר כך התחילו לריב, ובסוף חלק הפסיקו להגיע למפגשים ולדבר אחד עם השני. מאז שהתחיל הדיבור על הרפורמה, 50% כבר לא מגיעים למפגשים. אני ממשיך להגיע. סבא וסבתא רוצים לראות אותנו מאוחדים, מנסים לפייס, אבל אנשים נפגעו באופן אישי וכל האווירה הפכה ללא נעימה. מצב כזה לא קרה אצלנו אף פעם, לא האמנתי שזה יקרה. זה כואב לי מאוד, כי היינו משפחה מאוד מאוחדת".

מה יקרה בליל הסדר?
"כרגע אני לא רואה איך מגיעים לעמק השווה. כנראה נהיה עשרה איש, כשבדרך כלל אנחנו לפחות 30. אבל אני מאמין שבסוף אנשים יסלחו. הפיוס יגיע כאשר המצב במדינה יירגע קצת"