חוק הגיוס חזר לשולחן הדיונים: יו"ר המחנה הממכלתי, חבר הכנסת בני גנץ וחבר הכנסת גדי איזנקוט, קיימו הערב (ראשון) מסיבת עיתונאים והציגו בה את תוכנית "שירות ישראלי". זאת, לאחר הפרסומים לפיהם יירד גיל הפטור מגיוס לצה"ל, במגזר החרדי, מגיל 26 לגיל נמוך משמעותית - 23 או 21. בתוך כך, בליכוד ציינו כי "נכון לעכשיו אין הסכמות בעניין חוק הגיוס. בכל מקרה, הצעת צה״ל שעומדת על הפרק דומה להצעתו של בני גנץ, ושונה קודם כל בכך שהיא כוללת את קיצור השירות, העלאת שכר משמעותית ללוחמי צה״ל, והטבות כלכליות ליוצאי צבא ומשרתים במילואים".

בפתח דבריו אמר גנץ: "צה"ל הוא קיר המגן שלנו וגם המפעל החברתי החשוב ביותר שהקמנו פה.  לפי הפרסומים האחרונים – המפעל הזה ניצב כעת בפני סכנה. לא מיידית – אבל עתידית. לצבא העם חשיבות אסטרטגית לעמידה במשימה הביטחונית. מדינת ישראל חייבת צבא בכדי להגן על עצמה, והיא חייבת את צבא העם בכדי לקיים את הצבא שהיא צריכה. רבים וטובים, מכלל המגזרים והדעות הפוליטיות משרתים בו בסדיר, בקבע ובמילואים. הם עושים זאת לא בגלל מה שהצבא נותן להם אלא בזכות מה שהם נותנים לו ועל כך הם יתברכו".

צעירים חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
צעירים חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

לצבא העם יכולת לשלב בו ובמקומות שירות נוספים - כמו מערכות החירום וההצלה, הבריאות והסיוע החברתי והקהילתי, רבים מכלל רובדי החברה בישראל. ובצד המענה הביטחוני, השירות כולו, מקדם את חיזוק הלכידות החברתית ומשפר את המסוגלות הכלכלית של כלל המעורבים בו".

"מתוך הבנה של חשיבותו האסטרטגית של צבא העם - לקיום צבא כשיר למשימה הביטחונית מתוך הבנת הצורך לשלב בו ובמקומות שירות נוספים כמו מערכות החירום וההצלה, הבריאות והסיוע החברתי והקהילתי, כמה שיותר משרתים מכלל רובדי החברה בישראל; מתוך ראיה ברורה שהשירות, בצד המענה הביטחוני שיקיים, מקדם את חיזוק הלכידות החברתית בחברה ומשפר את המסוגלות הכלכלית של כלל המעורבים, אנו מציגים פה את מתווה השירות הישראלי", הוסיף.

עוד ציין, כי "המתווה הזה שקידמתי כשר ביטחון ושחברי הרמטכ"ל לשעבר רא"ל גדי איזנקוט ואני, ביחד עם כל סיעת המחנה הממלכתי הגשנו כהצעת חוק בכנסת הנוכחית. העקרונות פשוטים: בתהליך של עשור, לפתוח מנעד רחב של אפשרויות שירות שיהיה בבסיסו שוויוני ויקפיד על הוגנות לאלו המסתכנים יותר והמשרתים זמן ארוך יותר. חשוב לי להדגיש - אני מכיר בחשיבות ההשכלה בכלל, ומוקיר את לימוד התורה. המתווה ישמור על ערך לימוד התורה, וכל חברה תשמור על ערכיה כולל החברה הערבית. מנעד השירות יאפשר לכל אחד למצוא את השירות הנכון למדינה, לחברה ועבורו".

מתגייסים טריים בלשכת הגיוס (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מתגייסים טריים בלשכת הגיוס (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בהמשך, חבר הכנסת גנץ הדגיש כי "אני שומע את הקולות שקוראים להגביר את השוויון רק באמצעות תגמול כלכלי – אבל אני לא מוותר. אסור לנו לוותר. אני לא סבור שמדינת ישראל צריכה או יכולה לוותר על ערך השירות ועל צבא העם. התוכנית הנוכחית מסוכנת - במקום עם בונה צבא בונה עם – אנחנו נקבל פה צה"ל בע"מ".

"כן, מי שמוכן לחרף את נפשו, וגם הורים ששולחים ומחנכים את ילדיהם לשרת בחוד החזית, ראויים לתגמול כספי ולא פחות חשוב מכך - ראויים להערכה חברתית. מודל התגמולים שמציעה הממשלה, גם הוא צריך להיות חלק, אך לא כ"פיצוי" אלא כתמריץ דיפרנציאלי למי שמשרת בשירות ארוך ותובעני יותר. ואכן, כבר לפני כשנה העלינו את דמי הקיום, עיגנו את תוכנית "ממדים ללימודים" ושינינו גם את שיטת המיון של צה"ל בכדי שנוכל לגייס עוד אנשים מכל מקום לכל תפקיד", סיכם.

לאחר מכן, נאם גם הרמטכ"ל לשעבר, חבר הכנסת גדי איזנקוט: "ישראל מצוייה במשבר לאומי חברתי פוליטי וכלכלי. במציאות ביטחונית נפיצה ומורכבת שלא ידענו שנים רצוי מאוד לא להכניס מחלוקת מפלגת נוספת בעת הזו. הארגון היחיד בעולם שייעודו להגן על המדינה, לנצח במלחמה ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל - הוא צה״ל. הבסיס לכל, הוא האנשים. גברים ונשים מעולים ומחויבים.  מהלך שפוטר חלקים רחבים משאות תהיה השפעה על כלל המשרתים. אסור שמציאות פוליטית וצורך זמני יביאו לפגיעה בביטחון המדינה וצה״ל כצבא העם".