בתשובת המדינה נטען כי ליישוב חשיבות מדינית, והוזכר בה רציחתו של תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן לפני כשנתיים: "על רקע רצח תלמיד הישיבה שהתרחש במקום, עצם השמירה על נוכחות ישראלית מתמדת במרחב, על גבי אדמות מדינה, כדין, ומבלי להפריע לשימוש בעלי החלקות הפרטיות באדמותיהם, נושאת עימה חשיבות מדינית ראשונה במעלה".
עוד נכתב בתשובה כי "הוראות התיקון לחוק ההתנתקות חלות בין היתר על המקרקעין נושא העתירה. משמעות הדבר היא, כי בעקבות התיקון, לא חל עוד איסור מכוח החוק על ישראלים להיכנס למקום או לשהות בו, כפי שנקבע בחוק ההתנתקות".
בחודש שעבר העבירו תלמידי ישיבת חומש את ישיבתם למקום קבע באדמות מדינה. המבצע שנערך באישון לילה, התאפשר בעזרת תרומות מהארץ מהעולם, בהשתתפותם של תלמידי הישיבה ומתנדבים שהגיעו לסייע.
מליאת הכנסת אישרה בחודש מרץ האחרון, בקריאה שנייה ושלישית, את החוק לביטול ההתנתקות צפון השומרון. הצעת החוק עברה בתמיכה הכוללת גם סיעות מהאופוזיציה, והחוק עבר ברוב של 31 מול 18 שהצביעו נגד. ע"פ הצעת החוק, שם החוק ישונה ל"חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות", וכי סעיפים בחוק, אשר נוגעים לביטול הזכויות בשטח המפונה ולאיסור כניסה ושהייה בשטח זה – יבוטלו. בכך, לא תהיה שום מניעה להמשיך את התפתחות הישיבה בחומש והישובים במקום. הצעת החוק הוגשה כבר שבע פעמים ברציפות, בשבע כנסות שונות, בדחיפת ראש מועצת שומרון יוסי דגן. בכנסת הנוכחית יוזמי הצעת החוק היו השרה אורית סטרוק ויו''ר ועדת חו''ב ח''כ יולי אדלשטיין, שדאג לקידומו.
התרעות פיקוד העורף