מהסקר שנערך בקרב גברים ונשאים בני 18 עד 60, עולה בנוסף כי 13% מהאוכלוסייה בדואית מכירים מעט מפרטי הרפורמה ו-6% בלבד השיבו כי מכירים היטב את הפרטים. כמו כן, 83% טענו שלא עוסקים ברפורמה כלל, 13% התנגדו לקידומה ו-2% השיבו כי הם תומכים בקידומה על ידי הממשלה.
בנוסף 86.05% טענו שאין בכוונתם להשפיע על דעת הקהל הציבורית בנושא על ידי נקיטת פעולות שונות לכאן או לכאן, 8% השיבו כי ישפיעו בהתאם לעמדתם רק אם תהיה התארגנות סביבם, ו-5% בלבד ינקטו בפעולה אקטיבית על מנת לקדם את עמדתם הציבורית.
לסיום, נשאלו הנסקרים אם הרפורמה תיטיב או תרע את מצב הבדואים בנגב. 83% ענו כי הרפורמה לא תשפיע עליהם כלל, מתוך הנחה כי הציבור הישראלי מגלה בהם עניין פחות. 14% טענו שהרפורמה תרע את מצבם ו-3% בלבד טענו כי הרפורמה אכן תטיב את מצבם.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן: "תוצאות הסקר ממחישות כי האוכלוסייה הבדואית בנגב המונה מעל 300 אלף איש אשר המורכבת כולה מאזרחי ישראל ,חשה חוסר שייכות לחברה הישראלית בכללה ללא קשר לעמדה פוליטית, וזאת גם כאשר מדובר בנושאים הבוערים ביותר בציבוריות הישראלית. אי שגשוג האוכלוסיה הבדואית מהווה חסם לפיתוח הנגב כולו. ללא קשר לעמדה בעניין הרפורמה ,נדרש מאמץ עצום מצד המדינה כדי לשלב אוכלוסיה זאת וליצור אצלה תחושת חיבור והזדהות עם המדינה, לצד הגברת המודעות לנושאים הבוערים שעל סדר היום הציבורי. יש לנקוט באמצעים שיאפשרו מסוגלות ,תקווה והגדלת הביטחון האישי פנימה והחוצה לנגב כולו".
התרעות פיקוד העורף