"מאז אותה פגישה חלף למעלה משבוע, עד שפנית אלי וביקשת לדבר אתי בעניין זה. בשיחת הטלפון שקיימנו למחרת הודעת לי את החלטתך לייצג אותי בעתירות שבנדון אך ציינת כי את חולקת על עמדתי באשר להיותה של סמכות כינוס הוועדה, וכי תביאי לידי ביטוי את עמדתך זו גם בתשובה לעתירה, לצד הבאת עמדתי".
לעמדתו של לוין, זכותה של היועצת להחזיק בעמדתה. לוין אמנם חלוק עליה וסבור שהיא צריכה להתנהל אחרת ולייצג את הממשלה. עם זאת, לוין סבור כי היועמ"שית לא יכולה להצהיר שהיא מייצגת שר, במקרה זה את לוין עצמו - ובאותה נשימה לדרוש מבית המשפט לקבל עתירה שהוגשה נגדו.
המכתב של שר המשפטים לוין ליועמ"שית נראה כמו משהו עקרוני הרבה יותר מעוד אירוע נקודתי. למעשה, לוין מאשים את בהרב-מיארה בכך כי לאורך כל הדרך שהיא לא מייצגת את הממשלה. נזכיר כי הגוף שעוסק, על פי החוק במינוי וגם בפיטורין של יועץ משפטי לממשלה, הוא ועדת האיתור בראשות השופט בדימוס גרוניס.
כל הליך פיטורין מתחיל מפניית שר המשפטים לוועדה, כאשר על השר לנמק את הסיבות שבגללן יש להתחיל בהליך הפיטורין. הטענה כי לאורך זמן הממשלה לא מסוגלת לעבוד עם יועמ"ש המכהן היא בהחלט עילה סבירה במקרה זה. עם זאת, יש לציין כי גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי בשלב זה יריב לוין לא פועל אקטיבית לתחילת הליך הפיטורין, אלא "בונה אופציה". בסביבת שר המשפטים מבהירים כי האפשרות של פיטורי היועמשית "לא נשקלת, לא על הפרק ולא על השולחן".
כזכור, מדובר בעימות נוסף בין השר לוין למשרד היועמ"שית רק בשבוע הנוכחי. כאמור, אישרה הממשלה השבוע את הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לתוכנות הרוגלה, כאשר במהלך הישיבה נוצר עימות בין המשנה ליועמ״שית גיל לימון למספר שרים. לימון אמר לשרים: "אנחנו התנגדנו להקמת הוועדה בגלל חשיפת שיטות ותהליכים". לוין השיב ללימון: הדברים שלך חמורים מאוד ומונעים זכויות אדם". עו"ד לימון אמר: "תכתוב שלא תתעסק בתיקים פתוחים". לוין: "אתם לא רוצים שנתעסק בתיקים פתוחים. אין דבר כזה. אם אנחנו יודעים שנעשה עוול בתיק פתוח לא נתעסק בו".