המתח בין הממשלה והכנסת לבין מערכת המשפט מגיע לשיאים חדשים בכל יום. הצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה שהגיש ח"כ שמחה רוטמן – ואשר עוסקת בנושא רגיש במיוחד: הדחת שר או סגן שר עקב חשד בפלילים – עלולה להגביר עוד יותר את גובה הלהבות. תנועת אומ"ץ בחנה לעומק את הצעת החוק והגישה לח"כ רוטמן שורה של השגות לגבי הנוסח הנוכחי.
התיקון המוצע ע"י רוטמן וח"כים נוספים ובהם איתמר בן גביר, מאי גולן, גלית דיסטל אטבריאן, דוד אמסלם ומיקי זוהר, קובע כי תהליך ההדחה יכלול 3 שלבים: 1. במקרה של חשד ממשי לביצוע עבירה פלילית ע"י שר או סגן שר, ראש הממשלה ישקול "אם השארת השר או סגן השר בתפקידו עלולה להביא לפגיעה של ממש בעניין ציבורי", כך על-פי הצעת החוק. 2. אם ראש הממשלה יחשוב שנכון להעביר את השר או סגן השר מתפקידו, הוא יפנה לוועדת הכנסת, וזו תחליט אם אכן ההדחה תתבצע. 3. אם ועדת הכנסת תאשר את בקשת ראש הממשלה, מליאת הכנסת תצביע האם להדיח את החשוד בפלילים או האם להשאירו בתפקיד.
תנועת אומ"ץ מתרשמת כי מטרת התיקון היא למעשה לנסות לנטרל את היכולת של בית המשפט העליון להתערב בהחלטה זו – באמצעות סעיף 10 בהצעת החוק. לפי סעיף זה, בית המשפט ידון בהרחקת שר רק אם השר עצמו יעתור, כשלציבור לא תהיה הזכות לעשות זאת. כמו כן קובעת הצעת תיקון החוק כי ההליכים המשפטיים כנגד השר או סגן השר יוקפאו עד להחלטת הכנסת.
פנחס פליצ'ה פלד, יו"ר אומ"ץ, הדגיש כי הקביעה לפיה כהונת שר או סגן שר תופסק רק לאחר שהורשע ע"י בית משפט בביצוע עבירה שיש בה קלון מקובלת על התנועה, וזאת מהטעם הפשוט שכל אדם זכאי עד שלא הוכחה אשמתו. נציגי אומ"ץ בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, עו"ד מוטי שנבל ומר שלמה קלדרון, יו"ר לשכת המבקרים הפנימיים בישראל לשעבר, איתרו פגמים רבים בנוסח של התיקון המוצע.
התרעות פיקוד העורף